על תנאי המאסר בישראל:בעקבות הדיון הציבורי בקשר לסרוב ראש הממשלה לקדם את שחרורו של גלעד שליט, עלה על סדר היום הציבורי גם הנושא של תנאי המאסר של אסירי החמאס הכלואים בישראל.
אינני בטוח כלל שראוי לקבוע כללים נפרדים לתנאי מאסר של אסירים בהתאם לאזרחותם או למוצאם או לדתם, או לפי קריטריונים אחרים כלשהם.
מרגע שאדם נדון למאסר, דינו כדינו של כל אסיר אחר. כמובן שראוי לקבוע נוהלים מיוחדים לגבי תנאי מאסרם של אסירים מיוחדים, כגון אסירים מסוכנים, חולי נפש, חולים במחלות מידבקות וכיו"ב.
כמי שמכיר את בתי הכלא בישראל מבפנים (מהצד הנכון של הסורגים, לשמחתי), אני יכול להעיד שהישיבה בכלא אינה תענוג כלל ועיקר, גם כשמדובר באסירים שזוכים לתנאי מאסר משופרים, כגון ח"כים ושרים לשעבר.
בהקשר זה לא מיותר לספר סיפור ששמעתי בזמנו על ביקורו של אחד משרי האוצר הקודמים בעיר רמלה. הוא ביקר בבית ספר, אך כשהתבקש לאשר תקציב נוסף לחינוך, הוא השיב נחרצות: "אין לי". בהמשך ביקורו בעיר הגיע גם לבית הסוהר הממוקם בעיר, וכאשר מארחיו ביקשו סיוע כספי לביצוע שיפורים בכלא ובתנאי עבודתם של הסוהרים, נענה מייד, ואף הבטיח סיוע ברמה העולה על המבוקש. בסיום הביקור נשאל על ידי ראש העיר, מדוע היפלה לטובה בצורה כל כך בולטת את בית הסוהר לעומת בית הספר. תשובת השר היתה: "לבית הספר הרי כבר לא אגיע ללמוד, לעומת זאת לבית הסוהר.....".
אני בהחלט תמה לדעת מאיזה כוכב נפל אלינו ראש הממשלה אשר הצהיר לאחרונה שחובה להפסיק את חגיגות אסירי החמאס. וכי מי קבע את תנאי מאסרם אם לא ראש הממשלה בעצמו או פקידיו?! אז למה הוא מתפלא?! וכי עד כדי כך הוא מנותק מן המתרחש בבית שעליו הוא מופקד?!
החוק במדינת ישראל אינו מגדיר את המאסר כמקום שבו מענישים את החוטאים על חטאיהם מעבר לעצם שלילת החופש. רשויות הכלא אחראיות לחייהם ולשלומם של האסירים ולבריאותם במשך כל זמן שהייתם בכלא. כמובן שקיים מרחק רב בין שמירת שלומם ובריאותם של האסירים לבין מאסר בתנאי 5 כוכבים. הכלא אינו מקום בילוי על חשבון משלמי המסים, ועל רשויות הכלא לספק בדיוק מה שנדרש לשם שמירת שלומם ובריאותם של האסירים. לא פחות ולא יותר. שמירת שלומם ובריאותם של האסירים כוללת כל מה שנדרש לשם כך, כגון פעילות גופנית מתאימה וכיו"ב. דומני שאין מחלוקת על כך שאכילת יתר אינה נחשבת למעשה נדרש לשם שמירה על הבריאות. הכוונה לבדוק את תנאי מאסרם של האסירים, היא בהחלט בשורה חשובה, אך איני מייעץ לקוראים להמר על כך שהבדיקה המובטחת ע"י רוה"מ גם תבוצע הלכה למעשה.
דומני שלא אטעה אם אומר שלא רק באגפי המחבלים הערבים חלו שינויים מפליגים בכיוון של הטבת תנאי המאסר.
כתוצאה מתנאי הכליאה הנוחים, נולד לפני כארבע שנים ילד יהודי כשר למהדרין. הוא בן לאסיר שהוא גם מלומד מאד וגם גדול בתורה, אשר עשה תורתו אומנותו, והרג נפש בשם התורה ואהבת ישראל.
ילד נאה, מחונן. מן הסתם גם זוכה לחינוך מצויין ברוח ישראל סבא. כאשר הוא מסרב לאכול, כדרכם של ילדים צעירים, אמו נוזפת בו ומאיימת עליו: "יצחקי (שם הזוי ובדוי כמובן), אם לא תגמור מיד את הלחמניה, כשאסע לבקר את אבא, אספר לו הכל, והוא יוציא עליך דין רודף..." . אך יצחקי הקטן אינו פוחד מאבא. הוא יודע שאבא אוהב ילדים, וכי אבא שלו לעולם לא יפגע לרעה אפילו בזבוב, ולא כל שכן באדם שנברא בצלם אלוקים.
אמו וסבתו של יצחקי הקטן משקיעות עמל רב כדי להקנות לו את מורשתו של אביו, מורשת של לימוד תורה ואהבת אדם באשר הוא אדם.
אגב, הרוצח איתי בן דרור, אשר שחט את שלושת ילדיו כדי לצער את גרושתו, נדון לאחרונה למאסר עולם. לפי הכללים שקובעו במקרה של רוצח ראש הממשלה, הרי שאם ישא בכלא איזו טרימבובלרית אחרת, יהיה זכאי להתייחד איתה ולהביא ילדים חדשים לעולם, ואולי יזכה לשחוט גם אותם בבוא היום....
ובנימה אופטימית זו אסיים להפעם. |