0
חזרתי מחופשה חלומית על יאכטה ביוון. לראשונה חוויתי זהות מוחלטת בין המילים חופשה וחופש. חופש במלוא מובן המילה . פשוט לחוות ולהיות 100% בכל שנייה. בלי לחשוב שנייה קדימה, ובלי לגלגל שנייה אחורה. זה העלה לי שוב למודעות שיש לנו בחירה על מה, ואיך לחשוב בחיינו ולא רק מה לעשות, עובדה שלעיתים אנו נוטים לשכוח. לשחרר מחשבות שנכנסות למערכת (לראש) ולראות כיצד קל ופשוט יותר כשאני בלעדיהן זהו חופש אמיתי. חופש המאפשר שקט ומקום בו אנו נאמנים רק לעצמנו ולא לדימוי או לצרכים שלנו. כמה פעמים קרה לכם שמחשבה שלכם מתווכחת עם המציאות? "אני צריך להיות מצליח יותר", "אני צריכה להיות רזה יותר", "בעלי צריך לשתף יותר", "הבוס שלי צריך להעריך אותי", "לקוחות אמורים להמליץ עלי"...
מחשבות כאלו ואחרות אינן מזיקות כלל, הבעיה מתחילה כשאנו מתחילים להאמין בהן. כשאנו הופכים את אותן מחשבות לעובדות, באותו הרגע אנו מתחילים לסבול וזה גוזל מאיתנו הרבה אנרגיה. מייד כשעולה מחשבה, אנחנו רואים את המציאות דרך "המשקפיים" שלה. האגו שלנו מתגייס למצוא אשרורים לאותה מחשבה. עד כמה פרדוקסאלי שזה נשמע, אין לנו שליטה כלל על המחשבות שלנו. הן באות והולכות כמו עננים בשמיים. לנו יש את היכולת לבחור כיצד להביט בהן ואיזו פרשנות לתת להן. ייתכן שפעם נראה אותן כמרגיזות, למחרת את אותה מחשבה נראה כמצחיקה, ושבוע אחרי אולי רק מעניינת. ברגע שנפסיק להיאחז בהן, הן "ירפו מאיתנו" ויפסיקו לנהל אותנו.
ביחנו אפילו לרגע אחד איך זה מרגיש כשאתם מרפים ומשחררים אחיזה מאחת המחשבות שמציקה לכם? מאחת המחשבות שמאמינה שדברים צריכים להיות אחרת ממה שקורה במציאות. ביירון קייטי בספרה "לאהוב את מה שיש" אומרת משפט כל כך פשוט ויפה:" לעיתים הדבר שלדעתך לא היה צריך לקרות, כן היה צריך לקרות. הוא היה צריך לקרות, כי הוא קרה ושום חשיבה לא תשנה את זה. זה לא אומר שצריך להסכים או למחול. פרוש הדבר שיש בידינו יכולת לראות דברים מבלי להתנגד וללא הבלבול שיוצר המאבק הפנימי שלנו".
לא סתם אומרים מחשבה מייצרת מציאות. חישבו כמה משחרר זה לקבל את המציאות בדיוק כמו שהיא , גם אינה אופטימאלית, ולפעול משם לשינוי, שדרוג או התפתחות.
|