פוסטים פופולאריים
-
ליצנות רפואית
14/6/20 | 1161 צפיות
-
סולו ערק
20/6/20 | 1043 צפיות
-
בסוד תפילת ערער
2/7/20 | 641 צפיות
-
הדרך היחידה ללמוד לעוף
4/7/20 | 626 צפיות
-
שום שרוף אינו כלום
6/6/20 | 741 צפיות
-
אבק דרכים
7/9/10 | 311 צפיות
פוסטים אחרונים
- הדרך היחידה ללמוד לעוף 4/7/20
- בסוד תפילת ערער 2/7/20
- סולו ערק 20/6/20
- ליצנות רפואית 14/6/20
- שום שרוף אינו כלום 6/6/20
- אלחנדרה 29/5/20
( )
התעוררתי בבת אחת עיניים נפקחו מעצמן (סנוורים-שכוונו-בשנתי-שאינה-שנתה-של-החישה העירו אותי המומה) כאילו בבת אחת וכנגד הטבע הייתי אוויר חם שיורד למטה למיטה ---------------------------------------------------------- לרגע נבהלתי. הנחיתה. אחר כך נזכרתי, זה רק אותו הגל, זו רק את ואותה יקיצה. ששש-עצמי-קצר (נשימה שקטה) להקשיב לה כמו עם שנורקל- אויר-פנימה-החוצה זה מאדמאד בוקר של שבת המלכה, את אוהבת אותה, את נושמת אותה בשקט, לא ברעש באה עוצמה. הראש והמבט נמשכים לבד שמאלה לראות את החוץ מהחלון, את הצורות שהעץ מצייר על מולקולות שקופות, להעריך את המיקום שלי על רצף של תודעה, זמן ומקום -- עוד חשוך, תירדמי, עוד חשוך. אבל איפה ---------- אבל הנה. כי עקבתי צעד צעד (ובד בבד. כן. גלילי-בדים-בהירים-נפרשים), עקב-בצד-אגודל-עקבתי אחר הליכת הלילה ובואו של היום ערומה במרפסת בהיתי שיכורת-יופי-עם-ריח-של-שינה במה שעלה ממזרח-תיכון-חדש דוחק את הכהות הסמיכה מערבה הייתי בשני צידי ה-ר' של המרפסת ולא זכרתי שהלכתי קדימה ואחורה. החתולה של.לא הפסידה במחזמר אף פרט. פרט למה שנמצא תמיד מאחוריה, מהצד של פנים-העיניים, לא מהצד של המבט – מחזמר. שעתן הנדירה של הציפורים (תמיד אמרתיש ציפורים יודעות כשזה שבת) איך אני אתחיל לכתוב על זה בכלל זו שיחה שברומו של עולם שנותנים לנו ליהנות ממה שאוויר-מקורי וגרון-קצר מוציאים, מַשרים משהו קטיפתי-אבל-קל על העולם. ציפורים מצייצות זה לא רק תאור מצב, ציפורים מצייצות זה מוסד -- הזמן שבין עלותהשחר להנץהחמה הוא זמן מאד יקר, אפילו שהוא נראה כמו כל זמן, נבראים שם דברים, אני בטוחה בזה בהרגשה בלי לדעת על זה בשכל בכלל --------- שחרית של שבת, תפילות שאני ממציאה, שבת שלום אלוהים, ותודה --------- רציתי לנהוג בהלוך. של הבוקר של הדרכים של השירים-של-הדרכים של הכבישים הריקים של השבת של הצידנית של השמלה הקצרה של המזגן-וחלון-פתוח-ביחד. אז נהגתי אותנו אל מים אל כנרת אל כחול ואל ירוק – ואל פלסטיק-זז-מהר. הסירה כתומה (בלי להתבלבל) ומושבי העור הבהירים ששומרים שאריות של מים בין החריצים הזמינו אותי להימהל להתעורר – להפר לה את השקט (חטאים-מהנים-של-המאה) רעש של מנוע מתאמץ פנימה-פנימה סע-סע גז-גז ח'זיק-חזק – לק-פוץ-לנ-חות-- ואז בכחול המוקף, כשאי אפשר לאמוד נכון את המרחק לדוממנוע. דוממנוע. דומם. מנוע. דממה
למים אני אחות וילדה – לא שמתי לב אם ראו שנמסתי בהנאה אל תוכי זליגה טפ-טוף איטי אל המקום שלי -- הבחוץ האמורפי מארגן לי את הפנים הכאוטי דווקא איפה שלא היה אפשר לראות שום דבר אחר מקרוב- שם נשמתי הכי טוב –זה כיף צלחות במים (ולש-בור) במהירות גבוהה כשצריך לחזור אל מי שבגלשן שהחזיק והחזיק ובסוף נפל (צריכה להיות מידה מסויימת ומדודה של התנגדות לאורך הגלישה. מעט מידי או הרבה מידי- קוטעים את התנועה) הנגיעה במים תמיד מרתקת איך זה עוצר (בבת-אחת. בבן-אחד) את התנועה הנמשכת הארוכה שנוצרת באדם שהולך בנסיעה על המים ומותיר אחריו שביל (מים זה מחיק כל כך) ואין גולש שגולש לנצח זה רק באינטרנט הדברים האלה. בתכלס זה הנפילה, פנימה, זה מה שעושה את רגעי הגלישה מרגשים כל כך – רק לשמוח בלב יכולתי כשבלב הימה נתגלתה במצבר תקלה (תקלות-הומצאו-עם-מטרה-אם-דברים-כאלה-לא-היו-קורים-במה-היו-עסוקים-הגברים-על-מה) מה שהשאיר אותי במים רחוקה רחוקה מכל קלקול ותקלה וקשובה עוד יותר לצלילים כמו פכ-פוך ורפ-רוף ועוד כהנה וכהנה מופלאויות שמרוב שהן כאלה אי אפשר לי להעלות אותן על הדף– כשהלכנו אמרתי בלב: שלוםכנרתשלי, טובלראותאותך
-------- מכת השחר בפרחים נוטשת אותי שיכורה מכלום ומאור לילכי שיכורה מאי-נוע ומוודאות*
--------- הלילה אני קוסמת ביער. אני יודעת לראות אל תוך מה שיהיה במקום אחר, בזמן אחר, פעם הייתי תעתוע עובר. לפעמים אני אומרת, הנצח הוא לא אורך הוא חוזק מה שאנחנו יכולים להחזיק בינינו; כמה רגעים אתה חושב שנוכל עוד לעמוד כך שלושתנו אתה ואני והכמעט כמה דקות לחמוד את האולי (ש.ל)
-------- לא רואה לא אומרת לא שומעת. קופה-ילדה-טובה. שאם-לא-התכונה-המחורבנת-הזו-שלה-להיות-בסדר-הייתה-אומרת-גט-דה-פאק-אאוט-אוב-מיי-סייט-יו-סטינקינג-פרנצ'. אבל היא ילדה טובה. טובה -------- לאחר זמן מה הנשימה הסדירה את עצמה, אבל עד שזה קרה, יצא כבר כל האויר והנשימה אבדה ואבדה ואבדה אבל לאחר זמן מה הנשימה הסדירה את עצמה
--------
ובואי נלך לישון
http://www.youtube.com/watch?v=1ubSmX_zFnI
-------- זיכרון מואר, פרוזדור שצל כיסופיי משוטט בו. לא נכון שיבוא. לא נכון שלא יבוא.*(א.פ.)
------- סוף-סמסטר-בְּלאט;
אני מאוננת אותך. זה רק כי
משעמם לי.
אני מאוננת אותך ויודעת ש אתה מאונן אותי גמ.
יוצא מהר נכנס לאט גומר לי על הבטן על ירך משיש הריון חוץ גופי של רגש או הזרעה מלאכותית מידי
כי אתה לא חודר ואני לא גומרת. זה-בכלל-לא-בגוף-זה
בכלל
-------- Border-lines;
מרכבת חתןכלה או אפיריון מתים מהודר.
עלינו לבחור כל יום מחדש.
http://www.youtube.com/watch?v=xGl1O4szTX8&feature=related
דיקרה זה זיכרון. זה כמו דוקר |
תגובות אחרונות
-
אסקרינה
בתגובה על ליצנות רפואית
-
שטוטית
בתגובה על שום שרוף אינו כלום
-
תנועת כמוך
בתגובה על אלחנדרה
-
תנועת כמוך
בתגובה על 18+
-
שטוטית
בתגובה על זה בול בפוני
-
אסקרינה
בתגובה על כביסה עדינה
תגובות (19)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
http://www.youtube.com/watch?v=vmP9lCtGXA8&feature=topvideos_music
(אייקון נבוך)
ותודה רבה דניאל
תודה
(מחייכת מלוא האין-מילים) נפלא.
תודה שדות
הזכרת לי לילות שבהם
נִרְדַּמְתִּי עָטוּף
בְּשִׂמְלַת כְּלוּלוֹת
הִתְעוֹרַרְתִּי
עָרוּם וְשָׁקוּף -
(את זהב לי)
תודה עיישה. רבה
(לתרגם ציפורים. איזה יופי של משאלה. אני רוצה גמ)
לכבודך
איך את עוברת עליי
אות באות
מרגישה אותי
תודה על זה
את מתנה
(גם לי לא הכל ברור)
היה ליטל סטורמי ווזר
& אה ליטל סאן
תודה שבאת. אפילו ש
(אלחנדרה אמרה:
שעת חצות עצובה-עצובה
אל תסגיריני
לידי הצהריים הלבנים הטמאים)
תודה מצב
שאת רואה
(אמרת צונאמי, חשבתי צומ-אני)
תודה לכבודך. על בין השורות
(ואת מחייכת אליי)
תודה קירה
שראית אותי גם כשלא
(מחוף בת ים? דווקא בת ים?:)
תודה שבע
שבוע טוב
חם שם בכנרת ביולי אוגוסט בטירוף.
חם אצלך בפוסט. ביקרת את עצמך.(פנימה)
סירת המנוע.
עם שחר הזמן האהוב .
ציוץ הציפורים חומר למחשבה. מה הן מצייצות. הייתי רוצה לתרגם את הציוץ שלהן.
בטח יש להן משהו חשוב לאמר.
המשולש שונה צלעות הזה: הוא אני והכמעט.
יש רגעי חסד שזה.. הוא אני והלגמרי. (טוטל.)
כל מה שנגעת כאן בפוסט
נגע לי בלב וחזק.