פרופיל
המקום של bonbonyetta
דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.
פוסטים פופולאריים
-
שחור
24/7/19 | 877137 צפיות
-
הקטע הזה עם התריסים
17/4/19 | 646475 צפיות
-
הדמעות שמוטטו אותו
27/2/19 | 423711 צפיות
-
ילדים רואים אחרת
25/5/17 | 668070 צפיות
-
האיש שאהב תפוחים
12/2/17 | 601823 צפיות
-
תקשורת
9/6/17 | 571969 צפיות
פוסטים אחרונים
- איך אתם לא מתביישים?! 31/5/20
- חוסר הערכה זה "פרווה" מול הביטוי האמיתי 20/5/20
- גילויי אהבה 12/5/20
- סלחנות לאלימות וסגידה לכוחנות זה IN 3/5/20
- "אנשים טובים" 24/4/20
- ריקושטים של קורונל'ה 10/4/20
למה?
למה?! קרה לכם כבר שמהפתעה וחוסר ההיגיון בשאלה שנשאלתם נשארתם מגחכים, עזבו אתכם המילים לאנחות, והפה נפתח ונסגר כדג ?
אז לפני כמה ימים זה בדיוק מה שקרה לי כי התלבטתי לשנייה באם לענות מענה ציני או ענייני, כשברור שהצד השני לא תבין אותו (אם היא שאלה אז קרוב לודאי שלא תבין התשובה), או להתעלם. היות ולא הייתי בטוחה ששמו לב כמה מגוחכת עצם השאלה, גיחכתי, מהססת לשנייה אם יש טעם בכלל במענה.
בעוונותיי אני מאכילה את חתולי "השכונה" (או כל חתול שמכיר אותי, או מבקש) במיוחד כשאני הולכת לטיול עם זואי לולי, כדי שלא ירדפו אחרינו לכביש חלילה, ככה זה מעסיק אותם כמה דקות. רבים התרגלו למראה החתולים שהולכים אחרינו, כמו אחרי החלילן מהמלין, כשהחתולים משחקים, מתערבים, ומשחקים עם הכלבים, כאילו הם שייכים לאותה חבורה מאז ומתמיד.
בחזרה, עברתי לומר שלום לשכן שישב על ספסל בגינה ציבורית בסמוך לבית. לצידו ישבה אישה כבדת מימדים וחמורת סבר עם הזהטוט שלה, והם היו בחילופי כמה מילות נימוס או משהו, כשבדיוק כשעברתי. נדתי בראשי לשלום מתכוונת להמשיך ללכת, ושמתי לב שהיא שואלת אותו משהו ברוסית שקשור בי. הוא השיב, והיא נאלצה לקום ולרדוף אחרי הזהטוט שלה. שאלתי אותו לפשר דבריה והוא ענה שהיא שאלה אותו מדוע אני מאכילה את החתולים?
הא? השאלה נתקעה בגרוני כמו צפרדע. אדם ששואל שאלה כזו, סימן שהתשובה לא ברורה לו, או מה?! הרי זה די ברור למה, אך אם הוא רואה דברים כל כך אחרת ושונה, האם יש בכלל טעם לענות.......? כמו בפתגם הידוע בפולנית שאומר שיש מצבים שאם כבר אתה מגיע לזה שצריך לבקש, אז כבר לא צריך...
שקלתי לכן אם לענות משהו "חביב" (מילים בודדות ברוסית למדתי), החלטתי שזה יהיה כמו לדבר אל שולחן, שלא שומע או מבין; או אולי הייתי צריכה לענות משהו כמו: למה אני מאכילה אותם? כי אני אוהבת שהם שמנים ובריאים, אח"כ אני זוללת אותם; או שאולי נוכח מימדי גופה: מאותה סיבה שאת אוכלת, כי רעבה כזה, דא....לך יש אוכל בשפע את רואה שלהם יש?
ואולי... אולי... בכלל אני חוטאת, והיא צדיקה גמורה ופשוט אינה יודעת שגם בחתולי רחוב מסכנים קיימים אותם חושים כמו שלה כמו רעב למשל, ושאין להם מסעדה או מטבח משלהם כמו שלה יש? אני סתם חוטאת נכון?!
|
תגובות אחרונות
-
פומיקיהאוגינל
בתגובה על old country house
-
sari10
בתגובה על ללא כותרת
-
א ח א ב
בתגובה על איך אתם לא מתביישים?!
-
sari10
בתגובה על 123RF.com Predjama Castle in Postojna Cave, Slovenia
-
שולה63
בתגובה על Angkor Wat town on Tonlé Sap lake
-
* חיוש *
בתגובה על גילויי אהבה
תגובות (77)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בונבוש, אני מעבירה את הקרדיט לאב'שלו..........תודה.
וואלה ליריתוש את:
גדולה
גדולה
גדולה
קצר ולעניין יותר מזה עוד לא היה לי כזה מענה.
אני בדרך להרביץ לך
איך שאני מכירה אותך אם היית זבוב על הקיר במקום ישר היית נכנסת לי לפה כי נשארתי עם פה פתוח מתדהמה...
כן, יש כאלה שאומרים לי: וואלה, אם אין לך מה לעשות בואי תעשי אצלי ספונג'ה...
ומצד שני יש כאלה שאכן אומרים כל הכבוד, אני מודה, ותמיד מוסיפה שגם הם יכולים לעשות משהו בהחלט דומה, בקטן, במקום לזרוק שאריות אוכל של מרק עוף (אם הם אוכלים) שמן של השניצל או שאריות חלביות, להוריד זאת במסודר למטה, יהיה מישהו רעב שיאכל את זה.
כן, אני בהחלט יודעת שיש עוד אנשים טובים, שמצוקה נוגעת להם. יש עוד שכנה שלי בבניין ואנו שתינו ביחד דואגות להם כאן. לפעמים זה מצחיק, החתולים מתבלבלים ומתאספים סביב שכנה אחרת, זה לא קורה הרבה, ואני מסבירה להם שלפעמים הם טועים. מצחיק לראות את זה.
בעיני זה יפה, אני תמיד מתסכלת על איך הם מתאספים סביב השכנה שלי ומצטערת שאני לא יכולה לראות את עצמי מהצד, עם הכלבים והחתולים יחד.
לפי איך שהכרתי מבני הזוג הזה, ואני כבר יודעת מי היא, היא בטח היתה עונה לי : אז מה, אני אאכיל עכשיו את כל מי שרעב?
זה שהוא רעב לא מעניין אותה או נוגע לה, ואפילו היא תוכל ויכולה לעזור במאמץ קטן מאד מאד, ואפילו הוא יגווע ברעב מול עיניה. היא אינה רואה זאת כעניינה, אלא מטרד, בין אם זה יהיה חתול רחוב מסכן או חסר בית.
המצוקה של אחר, מלבד זה שאלה אינם משפחתה הקרובה לא יעניין אותה.
ראשית כל לרוב מי שנותן להם לאכול דואג גם מבחינה זו, לרוב.
שנית, האם אותו שיקול אתה מכליל גם על יצורים חיים אחרים?
תחשוב, כמו למשל היכן שיש פיצוץ אוכלוסין?
לתת ליצור חי לרעוב זה לא לעניין בכל מקרה, אני בכל אופן לא יכולה לשאת כשיצור חי רעב.
זה עניין של השקפה, יש אנשים שלא נהנים כל כך מלתת, מהמתן עצמו, זה לא עושה להם את זה אולי, הם לא רואים כאן את "התכלית" או "מה יוצא להם מזה"...
כן, אצלי רובם כבר מעוקרים ומסורסים, אלא שזה נעשה ללא תיאום אתנו המאכילות אותם ורבים שלמו על כך בחייהם, כי נלקחו לגורם לא ידוע שעשה זאת.
כשעושים מבצע כזה זה צריך להעשות בשיקול דעת, בתיאום עם האנשים שדואגים להם, ולא בכל מחיר.
אני לא בעד זה כעקרון אך לפעמים אין ברירה וזה הרע במיעוטו, רק למען השם צריך לעשות זאת כמו שצריך.
נו, אז למה את שותקת? ספרי, תכתבי, שתפי...בשביל מה יש חברים?
תודה טונקסי, יש, יש, הם שקטים, צריך להביא אותם לקפה...
תודה רוית, אני חוששת שזה "פגם בייצור"....
תודה, רוצה גם ?
ואת צריכה לראות אותה ואת בעלה, הם מתנהגים כאילו כל העולם שם רק כדי לשרתם.
ככה זו לא תשובה אומרים בפולנית.
מעניין מה היתה אומרת אם היתה רואה אותי "חוטאת" גם במתן אוכל ושתיה לאיזה קבצן חסר בית ספציפי שנהג לעמוד במקום מסוים ליד עבודתי.
בדיוק, אבל לפעמים תגובה לשאלה מסוג זה יכולה להיות מאד משעשעת.
לא יכולתי להסביר לה היא הרי לא פנתה אלי, אלא לשכן כדי לדבר עלי....בכל מקרה אני כעת יודעת יותר על מי היא.
בעלה היה זה שתקף בצורה מילולית אגרסיבית וכמעט פיסית אותי ואת החתולים לפני זמן מה.
אבל לא לדאוג, זה טופל בדרכים "של שכנים" והוא הוריד פרופיל לפחות לבינתיים.
אז לא פלא שהיא לא מבינה למה בכלל אני מאכילה או מרחמת עליהם.
יש לזוג הזה ראייה מאד צרה ואגוצנטרית על החיים, גם השכנים מאד סובלים מהם, זה האופי שלהם לגבי דברים רבים, הם אינם רואים ואינם מתחשבים בכלום, רק הם עצמם קיימים, וכל השאר מטרד בעיניהם, בלתי ייאמן.
תודה לתגובתך, אתה מוזמן תמיד.
חמלה לא צריכה "להראות אמינה" בעיני אחרים, או מי שחומל על יצור אחד הקרוי אדם מכל היצורים, והאחרים נחותים בעיניו, והיא אינה מוגדרת רק לפי ראייה ספציפית של אדם אחד.
בחרתי להתמקד בעזרה לאלה שבסוף סולם העדיפויות של כולם, כולל מי שהגיב כאן כנראה.
מי שהעדפותיו ודיעותיו אחרות, זכותו כמובן, אך אל לו לייעץ לאחר מה ראוי יותר בעיניו לפי דעתו וחלומו שלו.
בעיני לפחות כל אחד שפועל למען האחר, בהתנדבות זה מעשה מוערך וראוי להערכה, ואחזק את ידיו ואגבה אותו ולא אטיף לו לנווט את התנדבותו ועזרתו לפי דיעותי והשקפתי שלי.
מי שחלומו אחר, שונה משלי - אדרבא, שיפעל למענו.
אני לכל הפחות פועלת לפי אמונותי והשקפתי.
אם זה מה שיש לך לומר בנידון....אולי באמת מוטב שתאלם דום.
מה הקשר בין חמלה כלפי בעלי חיים אומללים, שחיים במצוקה נוראית, ובין בני אדם, שלהם יש אפשרות לבקש עזרה, וקול לדבר בו.
חתולי הרחוב הם אילמים, וכך גם סבלם הנורא. הם, בניגוד להומלסים ול"פליטים" שלך, לא יכולים לומר ולו גם מילה אחת.
גם כשהם גוועים ברעב
גם כשהם מתים בצמא
גם כשמטורפים אכזריים מתעללים בהם ברשעות תהומית.
אז תעשה לי טובה....וקח את ההתחסדות שלך למקום אחר
וכשתהיה באותו מקום, תרגיש חופשי לגלגל עיניים לשמיים, ולהתלונן על "אלה שאכפת להם יותר מבע"ח מאשר מבני אדם".......עלי הצדיקות המזוייפת הזאת שלך ממש לא משפיעה!!!
גם אני בהחלט מכירה כל חתול וחתול אישית מחתולי השכונה שלי, יודעת מה הבעיה של כל אחד, ומי האמא שלי מי, למרות שרובם כבר מעוקרים. לא חושבת שאפשר לקרוא פעם ביום או משהו לתת קצת אוכל לחיות רעבות "אובססיבי" זו פשוט צורת התייחסות לבעלי חיים לבד מהאדם, טיפה כבוד והתחשבות זה הכל.
כן, גונבה לאוזני שמועה בנושא המצרך הזה .....באמת לא נראה לי שיש לה דבר כזה, אולי צריך להביא לה מתנה. אבל גם אם יעשו זאת נראה לי שהיא תזרוק זאת ולא תדע מה לעשות עם זה.
אוי, זה קטע אדיר, פשוט אדיר. יש אנשים שרק את השפה הזו הם מבינים.
גם עם שכנה שלי היה כך.
אשה מרירה שאף פעם לא ראיתי צחוק או חיוך או מילה טובה ממנה, אף אחד לא ראה.
תמיד היתה מעירה לי על החתולים, הכלבים, מה לא...
יום אחד נמאס לי, ופתחתי עליה את הפה בחזרה וביישתי אותה לפני כל השכנים על מה שהיא עושה לכולם.
מאז שקט.
"רשעים טוב להם בשנתם וטוב לעולם" אומר הפתגם הידוע....
תודה. אבל יש הערות ושאלות שממש קשה להתאפק....
כמו למשל פעם כשהלכתי ברחוב ובאה מולי זקנה שראיתי על פניה שהיא אשה קשה ומרירה מאד, זזתי עם הכלבים בנימוס הצידה, בכל זאת היא פנתה אלי מסתכלת על זואי כפרע ואומרת לי:
"הכלבה שלך מכוערת כמו עכברוש".
לומדים, לומדים בחיים.
אמרתי לה:
תודה רבה גברת גם את
ברור שחזרתי,
אלא מה?:)))))))
טאבו? לא שמעתי על זה. האדם הוא זה שיצר מצב כזה לחתולי הרחוב ראוי לפחות שלא יתן להם לגווע ברחוב.
ולגבי מאכילי החתולים הם ראויים לקצת יותג גיבוי מפני שבסה"כ הם עושים על חשבונם מה שהרשויות היו צריכות לעשות, לדאוג לחיות הרחוב ולא להפקירן.
לא אולי ...זאת התשובה חברתי......
צטט
גם בחתולי רחוב מסכנים קיימים אותם חושים כמו שלה כמו רעב למשל, ושאין להם מסעדה או מטבח משלהם כמו שלה יש?
אני סתם חוטאת נכון?!
לפעמים עדיף פשוט להתעלם, לא להתייחס ולהמשיך הלאה.
הרי ישנם כל כך הרבה דברים שמרגיזים אותנו ובטוח שלא נצליח לתקן את העולם ובטח לא לשנות דעות של אשה בוגרת לגבי חתולי רחוב.
כמאכילת החתולים הממונה מטעם עצמ,
על חתולי הרחוב, והם באים ובאים
עוד ועוד. עד שנראה לי שבעיתון החתולים
הרשמי פורסמה הכתובת שלי....
באמת אין לי תשובה..
אני מאכילה את הכלב ואת המוני החתולים
שמתרבים מיום ליום, לגורים אני נותנת מטרנה עם מים,
כן, גם יונים, תורים צוצלות, ציפורים ועורבים.
כמעט כולם אוכלים בונזו או בשר ששמוליק מביא להם..
בשר מפורק מאולמי חתונות, שם הם מפרקים,
גרון כנפיים וגב, את הכל אני מקבלת ומחלקת..
כולם באים לאכול אצלי...
אחזור ....
צריך להגיד לה
שאת מאכילה אותם ..כי הם רעבים
את זה היא תבין, לא ??
ואני שואלת.
למה?
למה?
את כל כך מקסימה.
אין כמוך!
אוהבת לקרוא אותך.
סופ"ש נפלא ומחויך.
חבל שלא הסברת לה
אולי באמת אינה מבינה והיתה מצטרפת אליך אח''כ כמאכילה
בסמוך לכניסה לחניה במקום העבודה כל יום היו מתאספים של חתוליי השכונה ואוכלים ארוחת בוקר שהיתה משאירה להם גברת זקנה אחת,מפזרת להם אוכל כל יום .
יום אחד ,יצאה הבוסית שלי ואמרה לגברת הזקנה שתעביר את "המסעדה" שלהם למקום אחר גם בגלל בטיחות כי מכוניות יוצאות ונכנסות,
וגם כי זה מפריע שבכניסה לסניף מתנהלות להם חבורות חתוליות בסבבה וביללות וזה לא הכי אסטטי ,,
הבוסית שלי בלשון המעטה היא אשה לא דקה בכלל ,וכאשר בקשה מהגברת הזקנה לשנות מיקום ,
אמרה לה הגברת הזקנה,במבטא ערקי כבד :
אייך את לא מאתביישת לך גב' מודירה מכובדה ,
את אין לך לב ? תראי אותך אייך את נראת שבעה ומלאה ,,ומה יעשו חתולי הרחוב אה ???
לאחר המשפט הזה , הבוסית המודירה שלי ,נראתה כי בלעה דג מלוח ,,
אני עמדתי בחוץ וכמעט נחנקתי מעשן הסגריה ששאפתי אותו הרגע ,,
לא היה לי נעים לצחוק ,, א
בל זה היה באמת ,,
מביך עד מצחיק בטרוף..
בונבוניטה יקרה,
הצחקת אותי עם מבחר התשובות.
לפני כשנה בעירי יצא איסור להאכיל חתולי רחוב.
כמובן שזה התבטל
אך אני יודעת שיש אנשים שכועסים על מאכיליי החתולים
אנחנו אוהבים
חתולים מחייכים