בתלמוד מוזכר הצמח כ"טרפא דערא" בארמית, שפירושו עלי ער. העלים נזכרים במסכת גיטין כתרופה לתולעי מעיים. מקור השם הלטיני "לאורוס" (Laurus) אינו ידוע. מקור השם (עלי) דפנה בדמות דפנה (δάφνη) מן המיתולוגיה היוונית. דפנה הייתה נימפה והאל אפולו התאהב בה ורדף אחריה, כיוון שהיא לא חשקה בו היא ביקשה מאביה, אל הנהר פיניוס, שיהפכה לעץ הער. כזכר לאהבתו הנכזבת ענד אפולו לראשו זר מענפי הער. עלי הדפנה נקראים בכמה שפות דרום-אירופאיות בשם ז. עלי הער ופירותיו משמשים להפקת שמן אתרי, הידוע כבעל תכונות ממריצות ונרקוטיות, ומקובל בשימוש וטרינרי. ברפואה העממית, שמן העץ האציל משמש גם לריפוי כאבים ראומטיים, כאבי פרקים, ולריפוי מחלות עצבים. ברפואה המשלימה מיוחסות לעלי הדפנה תכונות חיוביות רבות: טיפול בכאבי אזניים, הרחקת טפילי מעיים, ועוד. בשל הריח העז של השמן, הוא משמש בתעשיית התמרוקים לטיהור אוויר ולבישום סבון. עלי הדפנה משמשים לתיבול מאכלי בשר, דגים, מרקים ירקות וחמוצים ולרוב לא נאכלים. העלים משמשים לתיבול חומץ וגם לעטיפת תאנים בתהליך ייבושן. יש המשתמשים בפירות הריחניים לתיבול ירקות כבושים. במטבח הצרפתי משמשים עלי דפנה קצוצים כרכיב בתערובת התבלינים הרב דה פרובאנס. במטבח המסורתי משמשים עלי הדפנה המיובשים להרחקת חרקים מהקמח. רצוי להוציא את עלי הדפנה מתבשיל לפני האכילה, מכיוון שהם עלולים לגרום לחתכים בפה. -- ף -- מאן ריי http://www.youtube.com/watch?v=gV6AB3WsNcM&feature=related פריס הוט ג'ז רוני סומק סומק שקיעה קיצית מוסיקה ענבים קרים ועיניים. תודה לנט לקוראים ולמגיבים. |
