♦ חוק חקירת ארגוני השמאל נדחה השבוע בכנסת, וסימל יותר מכל את המאבק המתפתח בין נתניהו לליברמן ♦ נתניהו לא הסתיר את התנגדותו לחוק, והצליח לשכנע את שרי הליכוד ואת רוב הח"כים של המפלגה להצביע נגד, או להעדר מההצבעה ♦ ליברמן כעס ואמר כי אסור להכנע ללחצים ולהתקפל ♦ האם "ישראל ביתנו" תוותר ותשכח את כישלונה, או שהקואליציה ניצבת בפני משבר ♦ במערכת הפוליטית מעריכים שמערכת הבחירות החלה ♦ מחאות הדיור והקוטג´, הן הסבב הראשון, לקראת מחאות ומשברים נוספים שמחכים לראה"מ ולקואליציה, מלבד חילוקי הדיעות הפנימיים, שהחלו השבוע ורק יתגברו ככל שתאריך הבחירות יתקרב ♦

"סוף סוף יש בעל בית אמיתי, ממלכתי, שרואה את התמונה הרחבה ואת מעמדה של מדינת ישראל החוצה", השתבחו בליכוד, לאחר ההצבעה שלשום בכנסת, שדחתה את ההצעה להקים ועדת חקירה לבדיקת התנהלות ארגוני השמאל.

"זה הכל בגלל הלחץ של התקשורת והקהילה הבינלאומית. אסור להראות בעת הזאת שאנחנו לחוצים", השיב ליברמן מיניה וביה, מבלי לנקוב בשמו המפורש של "הלחוץ", אך כולם ידעו למי הוא מכוון את חיציו.

שבע שעות ארך הדיון בכנסת. 53 נואמים, 57 מתנגדים, 28 תומכים. אבל זה רק המספרים. מאחוריהם ניטש קרב עז ועקוב בדם פוליטי. מאבק שפותח את מערכת הבחירות הבאה בין נתניהו לליברמן על מאגר קולות הימין. הקרב שיקבע מי יהיה ראש הממשלה הבא. הקרב שיכריע האם ליברמן יחזק את כוחו, והאם קדימה תנצל את המחלוקת בתוך המחנה הלאומי, כדי להגיע לשלטון.

"אל תדחקו אותי לפינה", איים ליברמן לפני ההצבעה, וידע כי הוא עומד להפסיד בסופה. נתניהו שהודיע כבר בשבוע שעבר, מיד לאחר שהחוק "האנטי חרם" עבר, כי הוא מתנגד לחוק חקירת ארגוני השמאל, העניק למפלגתו ולקואליציה חופש הצבעה, אך לא נמנע מניסיון לשכנע את השרים והחכ"ים להצביע נגד.

9 ח"כים מהליכוד לא שוכנעו והצביעו עם ליברמן. השרים כולם הצביעו נגד או שנעדרו מההצבעה, שהיתה שמית. בשמאל מיהרו לומר שזו אינה רק הצבעה שמית אלא אנטי-שמית...

"אחד בפה ואחד בלב" 

העובדה שמדובר היה בהצבעה שמית, שעלולה היתה להביך את השרים או את חברי הכנסת מהליכוד המתנגדים להקמת הוועדה, גרמה לרבים מהם שלא להתייצב לדיון. אף אחד מהם לא רוצה להתעמת מול מתפקדי הליכוד הימניים לקראת הפרימריז המתקרבים.

בהצבעה עצמה התפצלה סיעת הליכוד. נתניהו הצביע כמובן נגד ועימו שרי הליכוד "אניני הטעם" (כהגדרת ליברמן), דן מרידור, בני בגין, גדעון סער, משה כחלון, יובל שטייניץ ומיכאל איתן. כל השאר נעדרו מלבד משה יעלון שנכח בדיון, אך הודיע שלא יצביע.

מנגד הצביעו כל ח"כי הליכוד שנכחו באולם — תשעה במספר בעד היוזמה. מדובר בח"כים שמביטים ימינה ויודעים כי עתידם הפוליטי נתון בידי המתפקדים הרבים המגיעים מיו"ש. הח"כים שהצביעו בעד: אלקין, גמליאל, אקוניס, דנון, חוטובלי, לוין, פיניאן, רגב וקרא. יו"ר הכנסת ראובן ריבלין, העדיף לנקוט בעמדה ממלכתית (כיאה לנשיא הבא...) והצטרף לשרים שהצביעו נגד. את הקולות של ליברמן וחבריו, ספק אם יקבל (את טיבי יקבל ויקבל).

"זה הכל בגלל אינטרסים פוליטיים זרים, והתלהמות תקשורתית", הגיבה יוזמת החוק, פאינה קירשנבאום, לאחר ההצבעה. "ישנם רבים מבין חברי הכנסת המתנהגים בצורה של אחד בפה ואחד בלב. אם היה חופש הצבעה אמיתי אין לי ספק שהייתה מוקמת ועדת חקירה".

"שרי הממשלה ברחו"

בקדימה מיהרו לחכך ידיים בהנאה, כאילו הם אלו שניצחו בהצבעה. את חלקו של נתניהו, שהוביל את ההתנגדות לחוק, שכחו במתכוון. "תוצאות ההצבעה משקפות את ניצחון השפיות על קואליציית נתניהו", אמרו.

בהודעה שהוציאה קדימה נאמר: "ההצעה המסוכנת של הליכוד וישראל ביתנו נזרקה למקום הראוי לה מחוץ למשכן הכנסת. בריחת שרי הממשלה מההצבעה ותמיכתם של 9 חברי כנסת של הליכוד בהצעה מוכיחים שהם עצמם לא החליטו, באיזה ראש ממשלה הם תומכים. היום הזה הוא ראי על קואליציית נתניהו — שילוב של קיצונים ומוגי לב שמשנים בכל יום את דעתם ונשענים על האופוזיציה, שתמנע בעצמה את מה שהם מפחדים לעשות. משחקי נתניהו ליברמן פוגעים במדינת ישראל".

קדימה מדברת על קואליציית נתניהו, שכביכול התייצבה בעד החוק, אבל הנתונים מראים שהקואליציה לא התנהגה כגוש אחד. סיעות הבית היהודי, יהדות התורה וגם ש"ס למעט שני חברים, הכריעו את הכף נגד הקמת הוועדות.

כאמור רוב חברי הליכוד הצביעו נגד החוק והתיחסו בסיפוק רב לדחייתו. לדבריהם, נתניהו הצליח לשמור על אחדות הקואליציה — וגם השיג את התוצאה שרצה. "תוצאות ההצבעה מראות שיש בעל בית בירושלים, ממלכתי, שרואה את התמונה הרחבה של האינטרסים של הדמוקרטיה הישראלית פנימה, ושל מעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל החוצה", הגיבו.

"הרבה סיבות לפרוש"

אנשיו של נתניהו הוסיפו כי כבר לפני שבוע, הודיע נתניהו בפומבי, כי יתנגד לחוק ועדות החקירה, "ואכן ההצבעה לא עברה בזכותו".

"נתניהו חושב שהקואליציה יציבה מאוד ויש לו הערכה רבה ל´ישראל ביתנו´ כשותפה בכירה. עם זאת, הצעד הזה של הקמת ועדות חקירה פרלמנטריות היה צעד אחד יותר מדי. אין טעם בהקמת ועדות החקירה על רקע ההקצנה בניסיונות לעשות דה לגיטימציה למדינת ישראל וגם בשל הנושאים המדיניים, זה יכול היה לעשות נזק גם מבחינת הפרדת הרשויות וגם מבחינה בינלאומית".

בסביבתו של נתניהו מדגישים, כי הוא לא שש לעימות מול ליברמן. "ראה"מ גילה מנהיגות שקטה ולא אקטיבית, כשבחר במודע לא להתעמת עם דבריו החריפים של שר החוץ, אביגדור ליברמן, נגדו", ציינו.

שר החוץ עצמו, סרב לשבת בעת ההצבעה ליד כסא הממשלה, והצביע כשהוא יושב בכיסאות החכ"ים, כמי שאומר, אין חלקי עם השרים שבחרו לברוח או להצביע נגד. מעט קודם ההצבעה, לאחר שידע בבירור כי הוא לא יזכה ברוב, כינס מסיבת עיתונאים, ואמר כי אם הוא יחפש לפרוש מהממשלה, יש לו הרבה סיבות לכך. "אני רק מקווה שלא ידחקו אותנו לפינה".

ליברמן דחה גם את הדיבורים כי מדובר במאבק אישי בינו לנתניהו. "אני שומע את הפרשנות על מאבק בין בנימין נתניהו לשר החוץ שלו וזה פשוט לא נכון. מדובר במאבק על הדרך, על תפישת העולם". לאחר מכן שב והבהיר: "סיבות לפרוש יש למכביר. בכל יום. אבל דווקא בעת הזו אנחנו זקוקים ליציבות קואליציונית וליציבות שלטונית מול כל האתגרים".

לאחר מכן עבר ליברמן לתקוף את נתניהו בלי להזכיר את שמו. הוא הזכיר כי בהצבעה הראשונה על חוק האנטי חרם, זכתה ההצעה לרוב גדול, בזכות תמיכת הליכוד: "מה השתנה מאז ועד היום? רק דבר אחד — לחץ של הקהילה הבינלאומית, לחץ של התקשורת".

"לא שוכח, לא סולח"

בליכוד עוקבים אחר דבריו של ליברמן, ומשוכנעים כי למרות הכעס שהפגין לאחר ההצבעה, ועוד לפניה, הוא לא מעוניין להוביל עכשיו למשבר פוליטי ממשי. עם זאת הם נוכחים לראות כיצד ליברמן ממשיך לעקוץ את נתניהו, תוך פזילה ימינה.

"ליברמן אוסף לעצמו תיק של כעסים והוא ישתמש בו בעתיד", אומרים גורמים בליכוד. הניסיון אכן מראה שליברמן לא שותק. אם הוא רוצה, הוא מגיב מיד. אולם לעיתים הוא שומר את התגובה, וממתין איתה כדי לסגור את החשבון בהמשך.

כך היה כאשר שר החוץ שמע בתקשורת, כי השר לשעבר בנימין בן אליעזר, שוגר לפגישה סודית עם שר החוץ של טורקיה כדי לנסות ולסגור את המשבר איתה. ליברמן זעם, נתניהו התנצל, והתגובה הגיעה בנאומו של שר החוץ באו"ם, שיצא נגד כל תוכנית מדינית מתונה, ובכך הביך את נתניהו לעיני כל.

דוגמא נוספת היתה לאחר שנתניהו הפתיע את ליברמן והודיע כי החליט למנות את שגריר ישראל בלונדון, רון פרושאור, לשגריר באו"ם, וכי עוזי ארד מקורבו, יהיה השגריר בלונדון. ליברמן לא אהב את המינוי שנכפה עליו, והודיע בפומבי, כי הוא מטיל וטו על מינוי עוזי ארד, וכך היה.

"ליברמן לא שוכח ולא סולח", אומרים בסביבתו ומתכוונים גם למה שקרה השבוע. ב"ישראל ביתנו" לא מרימים ידיים וכבר בשבוע הבא יגישו מחדש את ההצעה לחקור את ארגוני השמאל, כדי שהיא תעלה במושב החורף של הכנסת. "מדובר בניצחון כפול שלנו" התנחם ליברמן, למרות תוצאות ההצבעה. "עם ועדה או בלי ועדה, עצם זה שהצלחנו להעלות את הנושא לדיון ציבורי, מהווה ניצחון".

הבחירות מציצות מעבר לפינה והמאבק רק מתחיל. בינתים יוצאת הכנסת לפגרה, וכך משתחרר מעט הלחץ הפנימי בקואליציה, עד כינוס עצרת האו"ם בספטמבר.