בעוד רשויות הבריאות בעולם ממשיכות להילחם באדיקות בעישון ובנזקים החמורים שהוא גורם לבריאות, בענקיות הטבק בארה"ב, ובמדינות רבות אחרות, ממשיכים לגלגל מיליארדי דולרים בשנה ♦ על דרכו של הטבק משדות הגידול באמריקה של האינדיאנים ועד למלחמה בבתי המשפט נגד יצרניות הטבק, והניצחונות שהן נוחלות פעם אחר פעם ♦ נגע הטבקו והדרכים האפשריות להתמודד עמו ♦

מה לא נכתב, דובר, הוזהר ונאמר בנושא הסיגריות והעישון? ככל שחולף הזמן, ומתבררים נזקי העישון, בהתאם לכך גוברת המלחמה בו. רשויות הבריאות בארץ ובעולם שואפות למגר את הסיגריות, או לכל הפחות להביא לצמצום דרמטי במספר המעשנים. מדי חודש בחודשו, מתפרסמים מחקרים וממצאים חדשים הנוגעים לטבק ולנזקים שהוא גורם לבריאות. בין אם מדובר בנזקים שמקורם בעישון אקטיבי, בין אם בנזקים שנגרמים כתוצאה מעישון פאסיבי, קרי, נוכחות בקרבה למעשנים. הנתונים המחקריים אינם מותירים מקום לספיקות: העישון הוא מסוכן. מסוכן מאוד אפילו. אולם אף על פי כן, כידוע, ציבור המעשנים עודנו גדול, ומדי שנה מצטרפים למעגל המעשנים צעירים רבים.

נזק מיידי 

תהיינה הסיבות לתחילת העישון אשר תהיינה, ומקורן בין היתר במסעות הפרסום העולמיים, המתוחכמים והאגרסיביים של חברות הטבק, לאחר שכבר מתחילים קשה להפסיק, בשל ההתמכרות לניקוטין. קיימת מן אטימות שכזו בקרב ציבור המעשנים, ובעיקר המעשנים המתחילים, באשר לנתונים המחרידים שמתפרסמים חדשות לבקרים בכל הקשור לנזקים החמורים של העישון. מאז תחילת 2011 כבר התפרסמו כמה וכמה מחקרים המעידים על נזקיה של הסיגריה, חלקם מכילים חידושים שטרם ידענו עליהם. אחד המחקרים הבולטים שפורסמו בתקופה האחרונה (ינואר 2011), נוגע לנזק הגנטי המיידי שנגרם כתוצאה מהעישון. המחקר, שפורסם על ידי האגודה האמריקנית לכימיה בכתב העת המדעי Cancer Research in Toxicology, בדק ומצא, כי העישון מביא באופן מיידי לנזק לדנ"א.

החוקרים, מאוניברסיטת מינסוטה שבמיניאפוליס (ארה"ב), בחנו חומרים המצויים בסיגריה ונקראים הידרוקרבונים ארומאטיים פוליציקליים, או בקיצור: PAH. החומרים הללו ידועים כחומרים מסרטנים ויש להם תפקיד מרכזי בהתפתחות של סרטן הריאות. סרטן הריאות גורם לתמותה של 3,000 בני אדם מדי יום, בכל רחבי העולם, ולמותם של 1,300 ישראלים מדי שנה. מטרת המחקר, מבחינת המדענים, הייתה לבחון את מנגנון הפירוק של PAH, שנכנס אל הגוף באמצעות שאיפת סיגריה, ללא התערבות של גורמי חשיפה אחרים כמו: זיהום אוויר ומזונות שונים. במהלך המחקר, נבחנה התפרקות החומרים האלה בגופם של 12 מעשנים. המשתתפים עישנו סיגריה ובדיקות דם נלקחו מכל אחד מהם לאחר פרקי זמן של 15 דרות, 30 דקות, 60, 90, 120, 150, 240, 360, 560, 720 ו-1440 דקות מרגע השאיפה. בכל אחת מנקודות הזמן האמורות נבדק ריכוז תוצרי הלוואי המסרטנים בפלסמת הדם.

להלן התוצאות: נמצא, כי הרמות המקסימאליות של תוצרי הלוואי המסרטנים נמצאו אצל המשתתפים כבר לאחר 15-3 דקות מרגע העישון. לאחר מכן, החלו רמות תוצרי הלוואי לרדת. עורכי המחקר נדהמו מהמהירות הזו. לדבריהם, היא דומה מאוד למהירות שהייתה מתקבל לו היו מזריקים PAH ישירות לדמם של המשתתפים במחקר. "מכיוון שתוצרי הלוואי של פירוק PAH הם מסרטנים, מעידים ממצאי המחקר שהעישון גורם לנזק גנטי מיידי ולעלייה מהירה בסיכון לטווח קצר לסרטן", כתבו החוקרים במסקנות המחקר. "יש בכך כדי להוות אזהרה חמורה לאנשים השוקלים להתחיל לעשן", הזהירו. באגודה למלחמה בסרטן, שעוקבים בערנות אחר כל המחקרים סביב העישון שמתפרסמים בארץ ובעולם, הגיבו למחקר זה וציינו, בין היתר, כי במדינת ישראל לבד מתים בכל שנה כ-10,000 איש כתוצאה מעישון.

מהו טבק?

יש להניח, כי נושא העישון עוד ייחקר וייבדק רבות, ובהתאם לממצאים השונים, תמשכנה להתפרסם אזהרות לגביו. אנו, כציבור, מודעים לנזקי העישון וככל שחולף הזמן הוא מתקשר באופן ישיר לבעיות בריאות חמורות, ובראשן מחלות לב וסרטן. אלא שמאחורי העישון לא מסתתרות רק מחלות גרידא, אלא היסטוריה ארוכה, מגוונת ונפתלת. ראשית, לא רבים מאיתנו יודעים מהי בעצם הסיגריה. ממה היא מיוצרת, מהו צמח הטבק שמרכיב אותה וכיצד פרץ לתודעה העולמית. צמח הטבק הוא שיח רב עלים ממשפחת הסולניים. מקורו של הטבק הוא ביבשת אמריקה, היצרנית מספר אחת של הטבק גם כיום, כפי שנראה בהמשך. העלים של הטבק, לאחר שהם מיובשים וקצוצים, משמשים לעישון. ניתן לעשן בצורות שונות. על ידי סיגריה, סיגר, נרגילה או מקטרת. בנוסף, טבק נצרך גם על ידי לעיסה והרחה, על ידי הפיכתו לאבקה דקה.

הטבק ידוע ומוכר לכולנו בשמו זה. מקורה של המילה הוא בשפה האינדיאנית. האינדיאנים, המכונים גם Native Americans, שהיו ככל הנראה הראשונים לעשות שימוש בטבק כחומר לעישון, כינו את הצמח "טאבאגו". מילה זו, ככל הנראה, ניתנה למקטרת אינדיאנית עתיקה, דמוית האות Y, ששימשה להרחת טבק. בארצות הברית, אגב, השם קרוב הרבה יותר למקור: טַבקו. הטבקו, הטבק, מכיל ניקוטין. זהו למעשה החומר המרכזי והפעיל שבו. הניקוטין הוא אלקלואיד אורגני ורעלן עצבים חזק, במיוחד נגד חרקים. לא משנה באיזה אופן צורכים את הטבק, הניקוטין שבו חודר אל מחזור הדם וגורם להתפתחות הדרגתית של סבילות לניקוטין ולתלות בו. מנה קטלנית של ניקוטין מצויה בחצי סיגר או לחילופין בשלוש סיגריות. העשן של סיגר/סיגריות בכמות כזו מכיל רק חלק קטן מכמות הניקוטין שבהם, ומסיבה זו הן לא הופכות לקטלניות בריכוזים כאלה. בדרך כלל, הרעלת ניקוטין נגרמת כתוצאה מחשיפה לקוטלי חרקים, המכילים שיעורים גבוהים יותר של החומר, ולא כתוצאה מעישון של סיגריות בודדות.

למעלה מ—100 זנים

כידוע, הסכנה העיקרית הגלומה בטבק היא החשיפה לחומרים מסרטנים שאצורים בו ובעשן שלו, המביאים בין השאר להרס הריאות. כשמדברים על טבק, יש לדעת כי מדובר על למעלה מ-100 מינים, ביניהם שני זנים כוללניים- תרבותיים: טבק אמיתי וטבק גס. העלים של הטבק הם גדולים ופשוטים למראה. הפרחים שלו ריחניים, ומופיעים בתפרחת הדומה לאשכול. כותרת הפרח של הצמח היא בעלת צבע ורוד, לבן- ורדרד ולעיתים אף אדומה. לפרח עצמו 5 עלי גביע, 5 עלי כותרת ו-5 אבקנים. מזיק או לא, המרכיב החשוב והדומיננטי ביותר בטבק הוא הניקוטין, שמצוי בזרעים של הצמח. כיום, יש שטחי גידול של טבק בכל מיני מקומות בעולם, כולל במדינת ישראל ובמדינות נוספות באזור הים התיכון. באזורים אלה מגודל טבק אמיתי מסוגים שונים.

המקור של הטבק בכלל, וכך גם של הטבק האמיתי והטבק הגס, הוא באמריקה ובאיים הקריביים. משם, לאחר שהתגלה על ידי תושבים לבנים, הועבר הלאה לספרד ולפורטוגל במאה ה-16, ולאחר מכן הופץ הלאה, בעולם כולו. התכולה של הניקוטין בעלי הטבק האמיתי עומדת על כ-3%-4% מהחומר היבש. הניקוטין הוא חומר נרקוטי ומרגיע, שחודר אל הגוף דרך רירית האף, הפה והגרון. בשל רעילותו, כאמור, משמש הניקוטין, לאחר שמוצה מעלי הצמח במים, באלכוהול או באתר, גם כקוטל חרקים מאסיבי.

ההבדלים העיקריים

כפי שהוזכר, יש שני סוגים עיקריים של טבק: טבק אמיתי וטבק גס. גובהו של הטבק האמיתי נע בין 0.4- 1.8 מטר. הוא עשוי אף להגיע לעיתים לגובה של עד כ-2 מטרים, זאת כאשר תנאי הגידול שלו נוחי בייחוד. כותרת הצמח של הטבק האמיתי דומה לצינור והצבע שלה הוא בין לבן- ורוד לבין אדום או סגול. הפרי של הטבק האמיתי הוא לקט המכיל זרעים מרובים וזעירים, עד כ-2500 זרעים. זרעים אלה עשירים בשמן והם מסודרים בפרי בצורת טבעת. עלי הטבק האמיתי גדלים על גבעול אחד, כ-20-30 עלים לצמח. העלים גדולים, צורתם כביצה והם מחודדים בקצוות. יש לעיתים עלים ארוכים בייחוד, ויש עלים רחבים יותר. מהטבק מסוג זה מייצרים את הטבק לסיגריות, לסיגרים ולמקטרות.

הסוג השני, הטבק הגס, הוא צמח נמוך יותר, שמגיע עד לגובה של 1.2 מטר. עליו עגולים יותר ועבים, והזרעים גדולים יותר. טבק מן הסוג הזה משמש בדרך כלל לטומבק, זהו טבק עישון לנרגילות, בדרך כלל באזור הים התיכון, וכן גם לתעשייה של סיגריות רוסיות המכנה: ואחורקה. עלי הטבק, לסוגיהם השונים, מכוסים בשערות דביקות הנחשבות כמקור הארומה של הסיגריה ולחומרים הפעילים בטבק. הזרעים של הטבק קטנים בייחוד, ולכן הזרעים נזרעים לראשונה בקרקע תחוחה ומנוקזת במשתלה, ורק לאחר שישה שבועות לערך עוברים השתילים לשדה. או אז, הם כבר מתנשאים לגובה של כ-10-15 ס"מ ומגיעים ל-4-6 עלים. תקופת הצמיחה הכוללת שבה הופך הזרע לצמח אורכת כשלושה חודשים וחצי.

כיצד התגלה הטבק?

ככל שנקפו השנים, גבר הידע בשיטות הייבוש וההכנה של הטבק לעישון וליתר השימושים שנעשים בו. כיום, יש מספר שיטות לייבוש הטבק, בין אם בהסקה, בייבוש באש או בייבוש הצמח באוויר. הטבק רגיש מאוד למזיקים שונים, גם בתהליך גידולו וגם באחסנה. לכן, יש צורך להקפיד על איזון בין שימוש בחומרים מדבירים, שפוגעים למעשה באיכות של הטבק, לבין קבלת יבול רב. בעידן של היום אף רווחות שיטות גידול אורגניות ללא שימוש בכימיקלים. בניגוד לידע הרב שקיים היום, בעבר הכל היה נראה אחרת. החל מהימים שבהם התגלה הטבק, על ידי המתיישבים הספרדים הראשונים ביבשת החדשה, ועד לימים שבהם הפך למה שהוא כיום. לאחר גילוי אמריקה, נפגשו הספרדים לראשונה עם האינדיאנים. במפגש זה עישנו האינדיאנים עשן טבק באמצעות מקטרות שכונו על ידם, כפי שצוין, טאבאגו. נוהג זה, כך התברר, היה קיים אצלם כבר מאות שנים קודם לכן, בטרם הגיעו המתיישבים הספרדים ליבשת.

המתיישבים החדשים הסתקרנו מאוד מהצמח הייחודי, ומאופן העישון שלו. עד מהרה הם העתיקו אותו ושינעו אותו לאירופה, בתחילה לספרד ולפורטוגל. בהמשך, הועבר הטבק למדינות נוספת באירופה. בתחילה, גודל הטבק ביבשת העתיקה כצמח נוי ואף יוחסו לו סגולות מרפא. ב-1560 שלח שגריר צרפת בפורטוגל, ג´אן ניקו, עלים וזרעים של טבק למלכה קתרינה דה מדיצ´י, אשתו של אנרי ה-2, מלך צרפת, ואמם של כמה מלכים שמלכו במדינה זו- ושבמשך תקופות ארוכות שלטה למעשה בשמם. על שמו של שגריר זה, ששלח למלכה את העלים והזרעים מתוך כבוד והבעת הערכה, נקרא שמו המדעי של הצמח Nicotiana (ניקוטין).

מטבע הדברים, ככל שהטבק הפך פופולארי יותר, התרחבו בהתאם שטחי הגידול שלו. בארצות הברית, במדינות אחרות באמריקה וברחבי העולם כולו. שטח הגידול העולמי כיום של הטבק עומד על כ-40 מיליוני דונמים. מהשטחים הללו מופקים כ-5 מיליון טון טבק בשנה, ורובם מצוי בארצות הברית. גידול הטבק מצריך מומחיות וטיפול אינטנסיבי וממושך במשך חודשים ואף שנים. הריבוי שלו נעשה מזרעים במשתלות מוגנות, משום שצמחיו רגישים למחלות. כמו כן, מלאכת ההשקיה והדישון של הטבק מורכבת אף היא. כאמור לעייל, מצד אחד ישנו כמובן רצון להשיג יבול מרבי, וזאת על ידי השקיה ודישון. אולם מנגד, כל הטיפולים הללו, שתכליתם הגדלת היבול, עלולים לפגום בטיב העלים ובאיכות שלהם. מסיבה זו, לדוגמא, במדינת ישראל מגדלים את הטבק ללא השקיה (ברוב התהליך. השקיה ניתנת רק סמוך לשתילה). ואם כבר במדינת ישראל עסקינן, הרי שהטבק שגדל בה, מצוי בעיקר בכפרים הדרוזים באזורים גבוהים. אם כי, מדי שנה פוחתים אזורי הגידול, ככל שגוברת המודעות מפני נזקיו של הטבק.

קופות החולים הובסו

אלא שלמרות המודעות הגוברת לנזקי העישון, בארץ ובעולם, התיאבון של חברות הטבק אינו פוחת במקביל. להפך. חברות הענק האלה מסתייעות היטב באמצעים המודרניים הקיימים כיום בעולם הפרסום, השיווק והמשפט ועושות כל שביכולתן כדי להעצים את מכירותיהן. הטבק, מלבד היותו חומר לעישון, הוא גם מכשיר כלכלי רב עוצמה. של חברות הטבק, חברות הביטוח, גופים רפואיים שונים, חברות תרופות, ממשלות ועוד. אחד המכשירים הפופולאריים בימים אלה למלחמה בטבק, או בהשלכות הבריאותיות שלו, הוא הגשת תביעות ענק נגד חברות הסיגריות וענקיות הטבק. לתביעות שכאלה קיימת דוגמא ישראלית עדכנית למדי. כך, לפני כמה חודשים פסק בית המשפט העליון נגד תביעה שהוגשה לו על ידי קופת חולים כללית. קופ"ח כללית תבעה את חברות הסיגריות בסך שבעה מיליארד שקלים וחצי, בגין הנזקים הבריאותיים שנגרמו לחוליה כתוצאה מהעישון.

תביעה דומה לבית המשפט, של קופת חולי מכבי, נדחתה בעבר על הסף. בדיון שהתקיים לפני כמה חודשים, דן בית המשפט בתביעות של שתי קופות החולים יחד. שתי קופות החולים תבעו מחברות הסיגריות, ביניהן: דובק, אסקוט, החברה הישראלית לסיגריות וכמה חברות זרות, להשיב להן הוצאות בגין טיפולים רפואיים שניתנו למבוטחים שלהן שחלו במחלות שונות שנגרמו כתוצאה מעישון סיגריות. על פי כתב התביעה של קופות החולים, חברות הסיגריות גורמות, על ידי פעולות מתואמות לכאורה, להתמכרות המונית לעישון סיגריות, תוך כדי הטעיה של הציבור והסתרת מידע הנוגע לסיכוני העישון. דבר זה, לטענתן, נעשה בניגוד לחוק. זאת ועוד, על פי כתב התביעה נטען כי הקופות אחראיות לתוצאות הנובעות מהתמכרות הציבור לעישון, כולל מחלות קשות וממושכות, ומסיבה זו מגיע להן החזר של העלויות הכרוכות בטיפול במחלות ובמניעה שלהן. קופות החולים אף עתרו בבקשה להוצאת צווים שיאסרו לכלול חומרים מסוכנים בסיגריות, יאסרו לשווק סיגריות כאלה ואף למנוע פרסומות המעודדות עישון.

אולם חברות הסיגריות הגיעו לבית המשפט כשהן ערוכות היטב. הן טענו כי קופות החולים הן ניזוקות משניות בלבד, לכל היותר, וכי ללא הוכחת נזק ספציפי, התביעה חסרת בסיס. לאור זאת, בית המשפט נדרש להחליט האם לקופות החולים זכות לתבוע ישירות את חברות הסיגריות ללא הוכחה של הנזק שנגרם ושל אחריות החברות על מה שאירע לחולים ספציפיים. בהכרעת הדין כתבו השופטות (פרוקצ´יה, נאור וחיות), כי "וויתור על דרישת ההוכחה של האחריות המשפטית החלה על המזיק כלפי הניזוק יפגע באיזון הפנימי שדיני הנזיקין יוצרים. ויתור כזה עלול להוביל לחיובו של המזיק מעבר לתחומי אחריותו, וסופו לפגוע בדרישות הצדק וההגינות". עוד נאמר בפסק הדין, כי כל עוד לא הוכיחו התובעים "התנהגות עוולתית" וקשר סיבתי בין החברה לבין הנזק שנגרם, אין בסיס לתביעה. בית המשפט אף ציין, כי תביעות דומות רבות שהוגשו בארה"ב נדחו גם הן, ורק מעט מהתביעות הרבות שהוגשו, התקבלו. בית המשפט המליץ לתקן את הנזק ההמוני בצורה של חקיקה שתגן על האינטרס הציבורי.

חברות הטבק ניצחו את בתי החולים

ואכן, לא בכדי נתלה בית המשפט הישראלי בתקדימים משפטיים אמריקניים. אמריקה היא היצרנית מספר 1 של טבק, ערש גידולן וצמיחתן הכלכלית של ענקיות הטבק ובהתאם לכך, גם יצרנית התביעות הגדולה בעולם נגד חברות אלה. מאות רבות של תביעות כבר הוגשו בבתי משפט בארצות הברית נגד חברות הטבק, בדרך כלל ללא הצלחה. רק לפני חודשים ספורים סופקה אחת הדוגמאות המובהקות לתביעת ענק שהוגשה נגד חברות הטבק, שהסתיימה, שוב, לטובתן של האחרונות. שש חברות טבק אמריקניות גדולות הצליחו לנצח בתביעה גדולה שהוגשה נגדן על ידי כמה בתי חולים בארה"ב, בטענה כי הם דורשים פיצויים בגין הצורך לטפל בחולים עם מחלות הנגרמות מעישון. 37 בתי חולים במדינות מיזורי הגישו במשותף את התביעה וטענו, כי חברות הסיגריות סיפקו מוצר "מסוכן ללא היגיון". הן תבעו החזר חוב בשיעור של 445 מיליון דולר, כספים שהוצאו עבור טיפולים בחולים מעשנים שאינם מבוטחים ושלא שילמו את חובם.

בהקשר זה ראוי לציין, כי בתי החולים בארצות הברית מטפלים בחולים רבים שאינם משלמים בסופו של דבר את עלויות הטיפול. בתי החולים האמריקניים מסבירים, כי לפי האתיקה הרפואית הם מחויבים לטפל בחולים הזקוקים לעזרה, ללא קשר ליכולות הכספיות שלהם. הסבר זה ניתן גם לבית המשפט, בתביעה שהוגשה נגד חברות הסיגריות. בתי החולים טענו עוד בתביעתם, כי חברות הטבק ביצעו מניפולציה בתוכן הניקוטין של הסיגריות והציגו שלא כהלכה את ההשפעה הבריאותית המזיקה של הסיגריות. אולם למרות הטענות הללו, חבר המושבעים בבית המשפט בסט לואיס (שבמיזורי) דחה את תביעתם. המושבעים לא מצאו פגם או הזנחה אצל יצרניות הסיגריות. הם התבססו בין היתר על אחד המייצגים של חברות הטבק, שמסר כי בידו ההוכחה שבתי החולים לא נפגעו כפי שציינו.

חקיקה נגד הסיגריות וחוסר אונים

חברות הטבק תמשכנה להילחם בתביעות רבות נוספות נגדן, ובדרך כלל גם תנצחנה. הממשל האמריקני ניצב חסר אונים מול כוחן העצום של חברות אלה, בין אם על ידי לוביסטים בקונגרס (שלעומתם איפא"ק הוא לובי קטנטן וחיוור) ובין אם על ידי סכומי עתק שמושקעים בעורכי דין מן השורה הראשונה. אלה פושטים את עורם של הסנגורים הציבוריים שניזונים מכספי הממשל הדלים בכלל, והזעירים בפרט בהשוואה לכסף הגדול שמושקע על ידי ענקיות הטבק. בהיעדר יכולת לבלום את נזקי העישון בדרכים אלה, קיימת כיום תופעה, בעיקר במדינות המערביות, של חקיקה נרחבת נגד העישון. מדינת ישראל, גם אם באיחור ועדיין לא במידה ניכרת כמו מדינות מערביות אחרות, נמצאת אף היא ברשימת המדינות שבהן יש חקיקה משמעותית שתכליתה הגבלת העישון וצמצומו.

כבר ב-1983 נחקק לראשונה במדינת ישראל, ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן, החוק להגבלת העישון במקומות ציבוריים. מני אז, הורחב החוק והוחל על עוד ועוד מקומות ציבוריים. ב-1987 הורחב החוק והוחל גם על רכבות, מרכולים, מעליות ועוד. כמו כן, נוספו גם הגבלות בעישון בבתי חולים, במרפאות, במוסדות חינוך ובבתי אוכל- בהם הותר העישון בפינות עישון מסומנות. ב-1994 נאסר לעשן גם במקומות עבודה. באוגוסט 2001 נכנסה לתוקף הרחבת התקנות העוסקות בהגבלות העישון במקומות ציבוריים ובמקומות עבודה. הרחבת התקנות הפכה חוק זה לאחד החוקים המתקדמים בעולם. ההגבלות הללו כוללות בין היתר איסור מוחלט על עישון בבתי חולים ובמרפאות; איסור עישון באולמות ציבוריים ובאולמות המתנה; איסור עישון במסעדות ובבתי קפה, למעט בחדר נפרד; איסור מוחלט על עישון בחנויות, ועוד. כמו כן, ב-2002 אושרו תקנות לאזהרות בריאות מתחלפות על גבי חפיסות הסיגריות ועל גבי פרסומים של מוצרי טבק. חברות הטבק חויבו לפרסם אזהרות כגון: "סיגריות גורמות לשבץ מוחי" וכדו´.

אולם בשורה התחתונה, למרות ההתפתחות המרשימה בחקיקה נגד העישון, במדינת ישראל ובעולם בכלל, עדיין ארוכה הדרך במלחמה נגד התופעה המסוכנת. חברות הטבק, בהתאמה, פועלות כנגד החקיקה והתביעות נגדן בתחכום רב. אם עד 1970 טענו החברות בעקשנות כי אין קשר בין עישון לבין מחלות, בשנות ה-80 של המאה ה-20 הן בחרו לשנות את גרסתן. הן טענו, כי יתכן שיש קשר כזה, אולם האחריות היא על המעשנים שבוחרים לעשן חרף הסיכונים. תקצר היריעה מלהכיל את תיאור האמצעים הנפתלים והחמקמקים בהם מסתייעות חברות הטבק כדי להמשיך ולשווק בהצלחה את מרכולתן. בהיעדר ביקורת ממשלתית, ועם תקציבי ענק לפרסום, אין יכולת למנוע מחברות הטבק לשווק את המוצרים שלהן בצורה מתוחכמת ויעילה. ככל שחולף הזמן, נראה כי למרות הקושי שבקצירת הישגים מיידיים, רק חקיקה אגרסיבית תוכל בכל זאת לצמצם את התופעה המסוכנת. לא ברגע, וכנראה גם לא לגמרי, אך שיפור ניתן בכל זאת להשיג באמצעותה. שומר נפשו ירחק.