לא מזמן נסעתי לאירוע יין, ולידי ישב באוטובוס ישראל פרקר – בעלים ועורך של אתר היין

www.wines-israel.co.il. בנסיעה הוא הביע את זעמו על מחירי היין המופקעים במרבית המסעדות, המהווים מחסום להגברת צריכת היין בארצנו.

והנה אתמול פורסמה בכלכליסט כתבה מעולה של יריב עמית, כתב היין והאלכוהול של העיתון. הכותרת: הרווח המופרז של מסעדות מיין", וכותרת המשנה שואלת וגם מסכמת: "למה בקבוק ירדן מרלו 2007, שמחירו לצרכן 109 שקל והמסעדות משלמות עליו כ- 35% פחות מהצרכן, צריך לעלות 240 שקל במסעדת כתית? מסעדות היוקרה מרוויחות על חשבוננו".

הנה הלינק לכתבה בכלכליסט: 

http://www.calcalist.co.il/consumer/articles/0,7340,L-3525200,00.html#addcommentfrm

 עמית יריב עשה מעשה אמיץ וחשוב בכתבה זאת. אמיץ - כי לא ממש נעים לחבוט בפרצוף לכאלה שכתבי יין מגיעים אליהם מעת לעת לאירועים. חשוב - הדיוק כי צריך לחבוט בפרצופיהם של בעלי המסעדות שלמדו מזמן כי מאוכל לא מרוויחים, ובטח לא כמו מיין, בעיקר שחלק ממזמיני היין רוצים להוכיח כי יש להם (ארנק) יותר גדול - ולא כי הם חס וחלילה מבינים מה הם מזמינים ולוגמים.

בית היין במעברות, המפעיל חנות ולצדה מסעדה - מאפשר לקנות בקבוק יין בחנות, מתוך מבחר גדול - כחול לבן ועולמי, לשלם דמי חליצה בסך 25 ש"ח בלבד, ולשתות בכייף - אפילו שני בקבוקים במחיר בקבוק מופקע אחד.זו רק דוגמא למה אפשר לעשות.

וכפי שיריב עמית כותב - הביאו יין מהבית. תמיד יהיה לכם זול יותר לשלם דמי חליצה. לגבי מסעדות שאומרות: "הבא את היין שלך בתנאי שאין לנו אותו בתפריט היין", זהו כמובן אתגר אינטלקטואלי, מפני שבאתר רסט תמצאו תפריטים של הרבה מסעדות, אך לא את תפריטי היין שלהן.