טוב, הערב הזה היה חתיכת פוגרום רציני, במובן הכי חיובי של המילה כמובן. הבנאדם הזה הוא תופעה מהרבה בחינות, וילמדו עליו בשיעורי תולדות הג'אז בעתיד הלא רחוק, באותה נשימה עם שועי עולם אחרים.
עכשיו הוא בשיאו, וזכינו לראות משהו מדהים, כמו לראות את דיזי בשנות החמישים או משהו כזה - היסטוריה בהתהוות. אני ראיתי אותו גם בטריו לפני כמה שנים וגם היה טירוף.

הרבה מהערב היה מוקדש לקאוורים - פתח ב Bitter Sweet Symphony של ה-Verve, היה גם נירוונה, מאסיב אטק, ביטלס, ניק דרייק ואחרים יוסיפו מה ששכחתי.

האיש אלוף בטקסטורות, ובתור פסנתרן ג'אז אני יודע שזו תמיד בעיה בנגינת סולו. אנחנו רוצים להתבטא ולנגן פראזות, רוצים לנשום ולהיות דינמיים ומעניינים - אבל יש גרוב להחזיק, יש הרמוניה, צריך גם לשמוע בס מדי פעם, לא תמיד אפשר לעשות מה שרוצים כשאין להקה - ובראד יכול! הוא פשוט מחזיק את זה בצורה מדהימה, לפעמים המנגינה יוצאת בקולות פנימיים בין שתי היידיים, לפעמים בבס, איכשהו יש איזון עדין כזה או אחר ושומעים הכל!

הוא מוציא קולות שהוא רוצה להוציא בתוך כל הבלגן המסודר הזה, הוא מדגיש בעדינות אלמנטים קצביים, והוא גורם לפסנתר להשמע נהדר בהגברה, שזה ממש לא פשוט - מבחן אמיתי למגע.

טכניקה שחזרה המון בהופעה הייתה רפטיציות, בעיקר ביד שמאל. הבנאדם גנרטור! הוא החזיק לפעמים קטעים שלמים בצורה הזו, בעדינות ושלמות, כמעט בלי החלקות/סטיות מהטמפו. אני חייב לציין שאין מספיק משחה לדלקות בעולם שתגרום לי להחזיק כזה סט עם כל הרפטיציות האלו...

מבחינת פראזות ורעיונות הבנאדם הוא בור ללא תחתית, את זה כולנו כבר יודעים מהאזנה לטריו ובתור מלווה. אני אישית הכי נגנבתי מזה שהוא הצליח להוציא את כל זה יחד עם טקסטורה שהחזיקה את הסיפור - אבל הרעיונות עצמם מדהימים. יוצא מהטונליות ונכנס בחזרה, נותן קצת בלוז ברגע הנכון, קווים מלודיים יפיפיים שאי אפשר להגיד להם לא!

הסאונד שקוף לגמרי, והבנאדם ניגן הרבה מוצרט ובאך בחיים - זה בדוק.

בראד ניגן שני סטנדרטים - I Fall in Love to Easily, בלדה מקסימה ועדינה (לא פשוט בכלל לרתק קהל עם בלדה), ו My Favorite Things, שהפך בסוף למשהו שנשמע כמו פרלוד של דביסי משום מה, הקטע הזה לא היה ברור לי כל כך אבל נשמע מצויין. חוץ מזה הוא שילב שם הרבה את המוטיב של Black Orpheus, גם זה לא בדיוק ברור...מה שבטוח זה נשמע טוב

היו לא פחות משלושה הדרנים, אמפי מפוצץ, קהל אוהד ומפרגן, ואחלה אווירה. 

השראה לכולנו, פשוט רמת כשרון ויצירתיות מדהימה שפוגשת ביכולת ומשמעת כמו של גדולי הווירטואוזים - בקיצור רב אמן