היו בזמנים ההם אבנים רבות האבן הזו אמרה לי דבר אל הרוח
אני לא דיברתי ימים רבים ולא היכתי סלעים ולא הבדלתי בין טובים לרעים
הסלע נבקע מאליו והנצח הטיח געגועיו באומר
רגעיו הקצובים היו מדודים חצובים מנדודים
קלע זמן שבקע מאבן
שם עמדתי שם דמותך ניצב קפאה דום
אני לא איש שיכה סלע מי שבחר להיות אבן קשה חסר קשב ללחישה שב , לשווא ילך על עקבותיו
שם לא פנו פנים לאחור גם לא למשוא
פעם דיברתי לאבנים והדברים נותרו לוחות נשברים
את האבן האחרונה כאבתי בשתיקתה עד שהלכתי לשתיקתי
ראיתיה לבסוף נוטפת מים להמון שם השלכתי את המטה
שם לא שאלתי לעצמי עוד
אחוז בתימהון בירכתיה אמרתי; שלום אבן קשה
והיא הגירה חול בהמון |
תגובות (33)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
וגם האבן
הקשה
הגירה חול
בהמון..*
וזה כבר אומר המון,
ואני מאמינה שגם האבן נושמת..
את האבן האחרונה
כאבתי
בשתיקתה
עד שהלכתי
לשתיקתי
אדם, אוהבת את הדיאלוג הפנימי :)
קסם של כתיבה.
אהבתי מאוד.
שבת שלום מהנה שקטה ושלווה.
לך ולכל משפחתך.
ומשה הוציא מים מן הסלע.
כאן האבנים פנים רבות להן
ממש כאנשים מחוץ לדובר
יש המוציאות מים
ויש המוציאות חול
ואולי כל אלה פָּנִים שונים בפנימיות הדובר
וגם עניין הבחירה כארמז
מתלווה לו משמעות נוספת, לא מחוץ אלא
מפנים.
עמוק ומעניין
תודה אדם.
אדם קדם ידידי משכבר הימים
איזו כתיבה
אני תמיד מקווה שאנשים קשים יתרככו לא תמיד זה קורה
כל כך הרבה תובנות בשיר שלך לוקח אותי למחוזות רבים כל כך -
אפשר שאצטט את הכל - בחרתי ב:-
שם עמדתי
שם דמותך ניצב קפאה
דום
אני לא איש שיכה סלע
מי שבחר להיות אבן
קשה
חסר קשב ללחישה
שב , לשווא ילך על עקבותיו
וגם -
אחוז בתימהון
בירכתיה אמרתי;
שלום אבן
קשה
והיא הגירה חול
בהמון
תודה ושבת מבורכת
כמה מדהים..האנשים הקשים ביותר יתרככו
כשינגעו בהם, לעתים בלי מישים, בנקודה מסויימת...
אתה לא איש שמכה בסלע
ולמה שתכה
אם מילותיך, הרגשות כלפיך, גורמים לסלע
להתפורר...
כתבת יצירה נפלאה ידידי
מי שבחר להיות אבן
קשה
חסר קשב ללחישה
ויש אבנים שנוטפות מים ומגירות חול,
ויש אנשים חסרי קשב ללחישה
תודה על תשומת ה