funטזיות

פאן + פנטזיות

זה עלה לי בטעות

כשרשמתי לא נכון את המילה פנטזיות

עם א

ויצא לי פאנטזיות.

בכל מקרה, המסר ברור - כיף לפנטז.

יש לי וידוי

סקופ

אני מפנטז.

ולא סתם ... אני מפנטז בגדול!

יש לי מעט מאוד גבולות

אם בכלל

בפנטזיות שלי.

יתרה מזו

אני מדבר עליהן! אני לא מחזיק אותן בבטן

אני מדבר עליהן לא מעט ומוציא אותן החוצה

עם האדם שקרוב אליי. שאני בוטח בו.

לא זה לא פנטזיות עסקיות

זה funטזיות שקשורות באהבה

על כל גווניה ומיניה.

ואני מספר לה, אומר לה

אני אומר, מדבר

מוציא את התסריט החוצה

והיא מקשיבה ...

לאט לאט

זה דברים שהייתי רוצה שיקרו

שיהיו

אבל לא הייתי רוצה לעשות אותם. לממש.

זה סכנות ומתחים מעורבבים

בפחד, שאם היו מתממשים

בלאגן ...

אבל שם! במילים. בדימיון

ביני לבינה

שם הן חיות

חיות ומוחשיות

יוצאות

ולא נשארות חבויות ולוחצות

בבטן.

בעבר לא היה לי עם מי לחלוק אותן

את הפנטזיות שלי

זה היה אסור. טאבו.

לא הייתה פתיחות או זרימה, או התאמה

שאיפשרה את זה.

והיום כן.

היום אני מדבר.

לפני. באמצע. אחרי.

תסריט שלם

כולל ירידה לפרטים.

כי יש בטחון. יש אמון.

יש חשיבה ללא גבולות, ללא טאבוז.

היא לא נבהלת

היא אפילו מחוייכת

משועשעת

ואחרי זה אנחנו צוחקים

על האנשים שלא הכרנו ופתאום היו שם

על הדברים שקרו שם

מחייכים, צוחקים שניות, ושוכחים.

הכול יוצא ... אין לחץ בתוכו.

שם, ב FUNטזיות

מותר הכול. הכול פתוח.

וזה מרים אותנו למקומות אחרים

זה מחבר חזק יותר

זה מאפשר להביט בעיניים ממרחק של 15 ס"מ

ולבכות מתוך אושר

שזה האדם

זו האדם שלי, שאיתי, שבחרתי בו

זה הצינור שמחבר 2 לבבות ו 2 מוחות ו 2 דמיונות

ושהכול בטוח ועוטף בו

ופה פה, אני יכול להיות אני

עד הסוף.

עין לעין

מבט למבט,

נושמים, ומדברים אחד את השני

לא אחד עם השני, או אל השני

מדברים אחד את השני לדעת

לגעת

והמילים והנגיעה הופכים אחד

בבטחון של התאחדות שכזו.

צריך אומץ

צריך אומץ לשמוע

בטחון של ביחד

ובטחון של לדבר.

לפעמים גם שווה לעודד

לעודד אחד את השני

ולשאול ...

לשאול לפני. לשאול באמצע. ואחרי ...

מה? איפה היית רוצה להיות?

מה ועם מי ההיית רוצה לעשות?

תדבר! תדברי! מותר לך. מותר לך.

מותר לך להיות מי שתרצי

מותר לך להיות מי שתרצה

העידוד של "מותר לך"

מתיר בי קשרים

מתיר בי סבכים

ומוציא ממני את האני

שרק מחכה לצאת.

זה אותו האומץ

שמביט בי לבפנים

ומתמודד.

זה אותו האומץ, עם הילדים

זה אותו האומץ, בעבודה

האומץ להיות פתוח ונחוש

להיות אני. ולחזק את מי שאני רוצה להיות.

זה אימון.

FUNטזיות זה אימון

ותרגול.

מתחילים לאט

מתחילים בקטן

צעד צעד, מילה מילה, לחישה לחישה

ומשם מתרוממים

להיכרות עם גבולות גזרה חדשים.