
כשארם ואני סיימנו את סיבוב השיטוט בשדרות שעות אחדות אחרי שהתחלנו אותו, אתמול בלילה, כבר הציעה לנו ילדה קטנה אחת בפינת שנקין סטיקר נגד "המנהלת של בנק הפועלים". וזה הצחיק נורא את ארם התחלתי אותם בראשון בלילה סתם, אבל אתמול בבוקר שחר אמר לי שהם מוכרחים להיות מודפסים לפני השבת, וככה מצאתי דפוס שכעבור ארבע שעות הנחית לי בבית אלפי יחידות של אלה שמצורפים כאן למטה. כאלף כבר מציפים את השדרה וסביבותיה. אחרים בדרך לכל מיני מקומות מרוחקים יותר. הסיבה העיקרית שהניעה אותי לעשות אותם היא כמובן ללבות את האש, להכניס קצת יותר מרץ ביושבי האוהלים, שלא יקבלו רגליים קרות. לא שאני רואה איך בנאדם יכול לקבל רגליים קרות בתוך שק שינה בשדרות רוטשילד כששני אוטובוסים של קו 5 עוברים לך מעל הראש ברבע לשבע בבוקר. עדות ראייה מיום רביעי בבוקר כך או כך. הנה הם וגם מה שכתוב באותיות הקטנות של כל אחד מהם שבת שלום להב 1/6 נוחי דנקנר שמח בחלקו. וזה בסדר. לימדו אותנו להיות שמחים בחלקנו. אבל לימדו אותנו גם להסתפק במועט, ובשיעור הזה נוחי לא היה. דנקנר רוצה יותר. אפילו שיש לו מיליארדים, הוא רוצה יותר. מכולנו. 2/6 עפרה שטראוס יודעת מאיזה צד של הלחם מרוחה החמאה. אפשר אפילו לומר שהיאמלקקת דבש. זה בסדר. זה שוק חופשי, זו זכותה אלה ענייניה הפרטיים. אבל כמה אפשר להנות גם על חשבון הגבינה שלנו? 3/6 דבר אחד בטוח אי אפשר להגיד על אילן בן דב - שהוא משת"פ. בן דב לא משתף פעולה אפילו כשהוא צריך לעשות את זה. לא איתנו. הבנקים לעומת זאת הם משת"פים עם כל הלב. לא איתנו. עם בן דב. 4/6 שרי אריסון לא צריכה לרדוף אחרי כסף. למה לה לרוץ כשהכסף זורם מעצמו כל כך יפה עד אליה? אבל זה שאריסון מחזיקה את בנק הפועלים זה לא נותן לה את הזכות להחזיק גם את הפועלים עצמם. בגרון. 5/6 בעיתונים כתוב שההון של משפחת עופר מוערך ביותר מעשרה מיליארד דולר. וזה מרגיע. הנה משפחה אחת שלא צריך לדאוג לה לאוהל בשדרה. מצד שני, הם רוצים יותר. ומה שמשפחת עופר מבקשת - המדינה נותנת. 6/6 יצחק תשובה לא סובל מגזים. להפך, הוא נהנה מהם. גם מהגזים שלנו. תשובה נהנה מהגזים של כולנו והממשלה מחרבנת עלינו ואומרת לו - קח כאוות נפשך. תגידו, אילו אתם במקומו, אומרים לכם תיקחו - לא תיקחו? |
Shulamit Near
בתגובה על מגיע לו שיכתבו עליו שיר
תוגת אבי
בתגובה על דמיון מודרך
תגובות (13)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה. פיזרנו אתמול בהפגנה אלפים, ואפשר לראות רבים מהם מודבקים על עמודים וקירות לכל אורך השדרות.
נגמרו לגמרי.
פוסט יפה.
אבל טיפה פספסת לפי דעתי.
המשפט האחרון שלך הוא משפט המפתח: אומרים לכך תיקחו - לא תיקחו?
אז מי אלה שאומרים תקחו?
נכון גם הממשלה. אבל קח לדוגמא את המאבק בכנסת על המסקנות של ועדת ששינסקי ועל העלאת חלקה של המדינה ברווחים העתידיים מהגז - מי הם חברי הכנסת שנלחמו להשאיר את הכסף אצל הטייקונים? את התמונות שלהם צריך להעלות פה אחד אחד. עם דרישה להסבר מפורט ואינטליגנטי של עמדתם.
מי הם בכירי משרד האוצר שנתנו יד להעברת נכסי מדינה בחצי חינם לבעלי ההון? (הנה בדיוק עכשיו זה קורה שוב. משרד התקשורת בסופו של בחר בקבוצה שהציע הכי פחות כסף להקמת חברת סלולר נוספת. איך זה קורה? מי הפקידים שאחראים על זה?) שיטת השקשוקה ניסה לחשוף את האנשים האלה. אבל בסופו של דבר מה שזוכרים מהסרט זה את משפחת עופר הרשעה. אבל מש' עופר ואריסון ושטראוס הם לא מרושעים. ואני לא חושב שהם יותר גרידי מכל אחד אחר. הם בסה"כ משחקים לפי כללי השוק. משתדלים להרוויח כמה שיותר, לשלם כמה שפחות, ולהתחמק ממיסים ככל האפשר, כמוני וכמוך פחות או יותר.
אני חושד שמה שרוב היוספים שקמים בבוקר והולכים לעבודה חולמים עליו, זה לא מהפכה ושינוי המצב מיסודו, אלא להיות יולי עופר או עופרה שטראוס כזאתי. כי אז הם יוכלו לעשות לילד את הברמיצווה בברבדוס עם ריקודי דולפינים, ובנוכחות ראש הממשלה והנשיא ופלאטו שרון ונינט, כמו שמגיע לילד. וגם להם. וזה לא משנה אם אנחנו נורא כועסים על מש' עופר לפעמים. מחר נכעס על התורכים המניאקים. ומחרתיים נזמין הכל כלול באנטליה, כי בינתיים כבר כועסים על מישהו אחר.
ברוך השם ! סופסוף טקסט שלך בלי ערבים
כי גם בלורה ב. יש משפט שמוזכרים בו ערבים.
מקווה שלכולם יורד האסימון שהבעיה החברתית במדינה
היא כרגע הבעיה הדחופה ביותר:
מדינת החארטה-בארטה הקוטג' והסאלטה
שלא לומר הפליק-פלאקים של השליטים !
בעית הפערים ההולכים ונפערים יחסי הון-שלטון
שכבה דקיקה של בעלי המאה והחמאה
ושכבה רחבה של נאנקים תחת עול שנעשה בלתי-אפשרי
יותר ויותר.
יאללה מהפכה ומהר !
יופי של פוסטרים הנפקת.
נ.ב. תעבור על הטקסט בפוסט, פה ושם מחייב הגהה
יישר כוח. מזמין כמה עותקים של זה והולך לתלות בבית. מה שמדהים הוא שחלק מהפרסונות שמוזכרים כאן הולכים בזמן הקרוב להסדרי חובות מול מחזיקי אג"חים של חברות כושלות שלהם או במילים אחרות מה שהם אומרים זה: "היי, מעמד ביניים, תודה על ההלוואה שנתתם לנו על חשבון הפנסיה שלכם, אנחנו לא הולכים להחזיר לכם את הכסף. למה? ככה. אז מה אם זה העתיד שלכם? איך נהיה רוחניים בלי הכסף הזה? אתם יודעים כמה קשה לעשות מדיטציה בלי 5 דונם בכפר שמריהו?". האמת, צודקים. קשה.
איזה יופי!
תומכת בהמרצה בלב שלם ובנפש חפצה!
הגיע הזמן!