כותרות TheMarker >
    ';

    שכנים חדשים בשדרה

    42 תגובות   יום שישי , 22/7/11, 16:34

    ''

     

     

    אני מדליק מזגן, נכנס למיטה ומחבק את השמיכה. קשה קצת לישון. מהשדרה מטפס רחש תופים וגיטרות. זה לא המוסיקה שמפריעה לי לישון, זו האנרגיה שמתחוללת בשדרה למטה. היא מערסלת את גופי חסר האונים. אין לי אוהל להקים. שלשום ירדתי עם בקבוק מים קרים וחבילת תמרים, וחילקתי ליושבי האוהלים.

    ספרים עוזרים לי להירדם. שלפתי ספר מהשידה שליד, ונתקלתי במשפט הבא – "הצלחה היא אולי להשיג מה שרצית, אבל האושר הוא לרצות מה שהשגת." זה כל כך מדויק. אנחנו חיים כל הזמן ברווח שבין מה שרצינו למה שהשגנו. המחאה באוהלים היא בדיוק על כך - מה שרצינו רק מתרחק, מה שהשגנו הולך ומתמעט.

     

    בבוקר קמתי ונסעתי ברכבת לאשדוד. זוהי נסיעה נעימה והרכבת עוברת בחצרות האחוריות של לוד, כפר חב"ד, רחובות ויבנה. אני בדרך לישיבת תסריט עם חבר.

    התיישבנו לכתוב בבית קפה מקומי, ומנהלת המשמרת זיהתה אותנו מהפעם הקודמת.

    "מה אתם בדיוק כותבים?" שאלה בחיוך.

    "רעיון לסדרת טלוויזיה." ענינו.

    "אה.. אז אני חייבת לספר על זה לברמן, הוא למד משחק ובטח ישמח לשמוע".

    היא ניגשה אליו, סיפרה לו והוא חייך לעברנו. הסברנו לו שזה רעיון, ולבטח עכשיו ברחבי המדינה יושבים לפחות 50 תסריטאים שכותבים את 'הסדרה הבאה'. ככה שאובייקטיבית השוק מאוד תחרותי. "תנו לי רק אודישן" ביקש. "קיבלת." ענינו.

    הוא פינק אותנו במגדנות וקוקטייל בוקר קליל.

     

    ברכבת חזרה, התיישבו לידי שני חיילים. אחד עגלגל ומזוקן ושני בייבי פייס ממושקף.

    "נו פיצצת את זה?" שאל המזוקן.

    "כן." ענה הבייבי פייס.

    "זה בטח כאב." החזיר המזוקן.

    "לא. אחרי שכל המוגלה יצאה, קילפתי את זה."

    "כשמקלפים זה כואב. במעצר לכולם היה שם שלפוחיות." אמר המזוקן.

    "לך לא היה?"

    "לא. היו לי כפפות. שעתיים היינו עושים עבודות רס"ר ואחר כך בית זונות."

    "אגדות. כולם אומרים מעצר זה בית זונות, לא מאמין לזה." זלזל הבייבי פייס.

    "באימש'לי, מה אתה לא מאמין, בבוקר קצת מגרפים ואח"כ היינו יושבים במשרד של רמזי, שותים קפה ועושים צחוקים."

    "טוב רמזי הוא גבר אמיתי." סגר הבייבי פייס.

     

    איך שהגעתי לתל-אביב, אספתי את הציוד מהמשרד וטסתי במונית לבת-ים. אני מביים סרט תדמית על אירועי הקיץ של העיר. צילמתי על חוף הים כל מיני איגלואים אקולוגים - הצעה אלטרנטיבית לדיור. אחר כך הייתה הופעה של להקת הג'ירפות. גלעד כהנא עלה בחליפה מחויטת ושר, יותר נכון דקלם שיר על מוכר ארטיקים בחוף. העירייה שללה למוכר הארטיקים את הרישיון והוא מחליט להיאבק על פרנסתו. הקהל הבת-ימי לא אהב. הם באו מהצרות בשביל למחוא כפיים, והוא תקע להם את-חפירה בראש.

     

    בנסיעה חזרה למשרד שאל אותי נהג המונית "לאן בתל-אביב?".

    "לרחוב ביל"ו, ליד הבימה." עניתי. 

    "יש שם פקקים עכשיו, הם עושים הפגנה ומלא בשוטרים. אני יכול לקחת אותך עד הסינמטק."

    "בסדר."

    המונית חלפה על פני בתי הרכבת של בת-ים וירדנו ביוספטל לאיילון. הזיעה שעטפה אותי מהצילום בחוף טרם התייבשה, והנהג לא הפעיל מזגן. יוצא לי לא מעט לנסוע עם נהגים שלא מפעילים מזגן, כי ככה הם חוסכים בדלק. אם אני יכול בלי מזגן אני שותק. גם עכשיו אני יכול, אולי אפילו עדיף. פתחתי את החלון ונתתי למשב הרוח המהול בפירורי אגזוזים לייבש לי הפנים.

     

    "יאללה שיגמרו עם כל השמאלנים האשכנזים האלה." פלט לפתע הנהג.

    "על מה אתה מדבר?" שאלתי.

    "על ההפגנות שלהם שם ברוטשילד. מפונקים! כל אחד שם במאהל, אבא שלו יושב על שתי דירות בתל-אביב. אז שלא ישחקו לי אותה מסכנים." אמר הנהג והציץ בי דרך המראה.

    "וואלה." פלטתי.

    "כן, מה חשבת?! הם עושים שם באוהלים אורגיות וחשיש!"

    "מאיפה אתה יודע?" שאלתי.

    "שמע מה אני אומר לך אחי, אורגיות!"

    "תראה," ניסיתי להסביר לו "אני גר שם על השדרה. זה לא בדיוק אורגיות, זה יותר מסיבת חילופי זוגות."

    "אחי, אז מה זה מסיבת חילופי זוגות, לא אורגיה? אורגיה!"

    "צודק, זה באמת אחלה אורגיה." אמרתי.

    "סדום ועמורה, עזוב אותי מזה." אמר הנהג, והחזיר מבטו לכביש.

    רכב צעיר חתך אותנו בטיסה משמאל בדרך למועדון בדרום תל-אביב. נהג המונית לא התרגש. אחרי הרבה שעות על ההגה הוא חייב להיות אדיש למה שמתחולל בכביש.

     

    "האמת," אמרתי לפתע "הייתי באורגיה כזו במאהל, במוצ"ש האחרון."

    "מה אתה מדבר?!" פקח הנהג את עיניו והביט בי דרך המראה.

    "באימש'לי." עניתי לו.

    "נו ו..." הסתקרן הנהג.

    "נחמד." הפטרתי באדישות והבטתי על הנוף המתחלף.

    "מה הלכת עם אשתך?" הסתקרן הנהג.

    "לא, אני לא נשוי."

    "אז מה, עם חברה?"

    "לא," עניתי "יש לי ידידה כזו שזורמת, תל-אביבית, אתה יודע, אז הלכתי איתה. במרכז השדרה הם שמו אוהל בדואי ענק, והביאו איזו ערבייה מבילעין שתעשה פיתות דרוזיות על הטאבון למשתתפים."

    "שמאלנים חארות, לא יכלו להביא דרוזית אמיתית שבעלה משרת בצבא." התעצבן הנהג.

    "מה זה חשוב אחי." ניסיתי להרגיע אותו. "בכניסה לאוהל הם שמו ג'ארה ענקית מזכוכית מלאה בקונדומים. מיליון סוגים, צבעים וטעמים שאתה יכול רק לחלום עליהם."

    "מאיפה יש להם כסף? מי הבן זונה שתרם להם, יימח שמם." סינן הנהג.

    "לא יודע, אבל שחרר אחי. נכנסתי באיזי, שלחתי את הידידה שלי שתתערבב בינתיים, והתלבטתי שעה מול הג'ארה. וואלאק איזה קונדום אני אקח - אדום בצבע תות, או סגול ענבים, אולי קולה שחור. בסוף בחרתי קונדום בטעם קפה. הכי טוב, גם מתוק וגם מעורר, ויש בבחורות שרוצות רק כזה. נכנסתי פנימה יותר לתוך האוהל. מה אני אגיד לך..."

    "מה?" הסתקרן הנהג.

    "האוהל מלא אשכנזיות שוכבות ככה עירומות על המחצלות ומחכות לך. בחרתי שתיים, אחת בלונדה ואחת עם קעקוע דרקון על התחת. דפקתי מספר טוב וניגשתי לנוח על הכריות. בינתיים ביקשתי מהערבייה שתכין לי פיתה דרוזית. היא שאלה מה לשים בפיתה - קוטג' או נוטלה? עניתי לה, מה שבא לך. אמרה לי קוטג' הכי מתאים לך."

    "קוטג'! אתה מבין לחארות האלה יש להם כסף לקוטג'. מחאה עלא'ק." סינן הנהג בעצבים, ודפק על ההגה של האוטו.

    "עזוב אותך, אתה סתם מתעצבן." אמרתי לנהג "הורידו את המחיר של הקוטג' אז הם קנו, מה אתה רוצה שלא יקנו?!"

    "לא רוצה כלום, אבל שלא ישחקו אותה עניים. אבל עזוב, תגיד מה נגמר שם אחרי זה?"

    "אחרי זה גמרתי לאכול את הפיתה הדרוזית עם הקוטג', נחתי עוד קצת על הכריות, ושתיתי קפה עם אבטיח. אחר כך הלכתי שוב לג'ארה ובחרתי קונדום בטעם בזוקה, ככה שיהיה להן מה ללעוס."

    "וואלה.... ללעוס." אמר הנהג בהתפעלות.

    "כן ללעוס," החזרתי "דפקתי עוד מספר קטן עם סטודנטית ג'ינג'ית, ועליתי הביתה לישון."

    "רגע," השתומם הנהג "מה עם הידידה שלך?"

    "היא התערבבה שם חזק עם שלושה, לא רציתי להפריע לה." עניתי.

    "פףףףף" פלט הנהג לעבר השמשה הקדמית. "זה סדום ועמורה, בחייאת דינאק."

    "סדום ועמורה אחי." חיזקתי את דבריו. "אבל מה לעשות, נשב בצד, לא נתערבב?"

    "השמאלנים האלה....טוב אין מה לדבר, יודעים להפגין."

    "יודעים." זרקתי.

     

    הנהג הוריד אותי מרחק קצר מהמשרד. אפסנתי את הציוד, וצעדתי הביתה. חלפתי על פני האנשים שישבו באוהלים.

    הדבר הראשון שעשיתי בבית היה לשתות קפה, וכשהורדתי את הנעל ראיתי שדרכתי על בזוקה. מחר אני קונה אוהל ויורד לגור איתם.

    דרג את התוכן:

      תגובות (42)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/10/11 15:33:

      צטט: =THOR= 2011-10-22 12:02:55

      חזק! XD

       

      תודה רבה סאם :)

        22/10/11 12:02:
      חזק! XD
        15/10/11 17:26:

      צטט: oneאין 2011-10-14 23:20:16

      אין מה לומר, ממש יפה וכיף לקרוא! תביא עוד :)

       

      תודה בן-אדם,

      כיף לקבל מחמאה שכזאת :)

       

      חג שמח :)

        15/10/11 17:24:

      צטט: נ'תה 2011-10-14 23:07:19

      כתוב ניפלא, הומור שחור זה אנחנו !!! השמלאנים שיודעים להפגין. תודה על הפוסט (אגב אנחנו ממש שכנים)

       

      תודה על הפרגון ענת :)

      שכנים - נעים תמיד להכיר :)


        14/10/11 23:20:
      אין מה לומר, ממש יפה וכיף לקרוא! תביא עוד :)
        14/10/11 23:07:
      כתוב ניפלא, הומור שחור זה אנחנו !!! השמלאנים שיודעים להפגין. תודה על הפוסט (אגב אנחנו ממש שכנים)
        11/10/11 11:04:

      צטט: מעיין:): 2011-10-11 00:25:59

      :)

       

      :))

        11/10/11 00:25:
      :)
        24/9/11 11:14:

      צטט: הזוהר הצפוני 2011-09-22 13:05:59

      ג'ה וו'זנפרי. (je vous en prie)

       

      :) sababi

        22/9/11 13:05:
      ג'ה וו'זנפרי. (je vous en prie)
        22/9/11 00:09:

      צטט: הזוהר הצפוני 2011-09-21 23:41:57

      צחקתי. אתה יכול למחוק את "האולי" ולהשאיר את התסריטאי. עם נקודה או אפילו סימן קריאה.

       

      מרסי בוקו :-)

        21/9/11 23:41:
      צחקתי. אתה יכול למחוק את "האולי" ולהשאיר את התסריטאי. עם נקודה או אפילו סימן קריאה.
        7/9/11 21:53:

      צטט: querida 2011-09-07 18:08:35

      ( :

       

      תודה על החיוך והכוכב - יצא שהוא הכוכב ה-600 :-)

        7/9/11 21:51:

      צטט: talishia1 2011-09-07 11:21:37

      חיוך :))))

       

       :))) חיוך עם בולד.


      תודה טליה.

       

        7/9/11 18:08:
      ( :
        7/9/11 11:21:
      חיוך :))))
        26/8/11 15:07:

      צטט: hilulialf 2011-08-26 10:04:37

      אחבור לשלל המחמאות שנכתבו כבר ואוסיף כוכבון מחוייך בהחלט. מסתבר שהכוכבים טובים במקום שבו המילים כבר איבדו מערכן.

       

       

      :-) = תודה מכל הלב

       

      שחר. 

        26/8/11 10:04:
      אחבור לשלל המחמאות שנכתבו כבר ואוסיף כוכבון מחוייך בהחלט. מסתבר שהכוכבים טובים במקום שבו המילים כבר איבדו מערכן.
        9/8/11 09:33:

      צטט: סער ליבן 2011-08-09 08:55:39

      אתה מרשה לי לפרסם את הפוסט הזה? פשוט גדול!

       

      בהחלט, ותודה סער :)

        9/8/11 08:55:
      אתה מרשה לי לפרסם את הפוסט הזה? פשוט גדול!
        3/8/11 08:20:

      צטט: ואחרי ככלות הכל 2011-07-30 17:55:39

      בדיוק כך! לא די בלחיצת יד הכי טוב להזדהות איתם על ידי הצטרפות אליהם נפלא שתכננת לקנות אוהל ולרדת לשדרה אהבתי את המסע שלך ואת רשמיך ממנו המשך סופשבוע נעים

       

      תודה :)

      הדבר הכי חשוב במאבק הוא לא לוותר עד אשר יהיה פה שינוי אמיתי בסדרי העדיפויות.

      יום נפלא.

      בדיוק כך! לא די בלחיצת יד הכי טוב להזדהות איתם על ידי הצטרפות אליהם נפלא שתכננת לקנות אוהל ולרדת לשדרה אהבתי את המסע שלך ואת רשמיך ממנו המשך סופשבוע נעים
        24/7/11 10:04:

      צטט: ~מאיה~ 2011-07-24 08:49:15

      שמחה לשמוע שאין דם רע בין אלו שגרים ברוטשילד באוהל לאלו שגרים שם בין קירות אבן :) יפה כתבת.

      אין, כי המאבק לשינוי חברתי הוא רחב ומשותף.

       

      תודה רבה מאיה :-)

        24/7/11 08:49:
      שמחה לשמוע שאין דם רע בין אלו שגרים ברוטשילד באוהל לאלו שגרים שם בין קירות אבן :) יפה כתבת.
        23/7/11 18:36:

      צטט: תמר007 2011-07-23 13:44:14

      אהבתי! :-)

      שקרנית, את סתם אומרת :-)

      עיניים שלי תמרי,

      תודה :)

        23/7/11 18:33:

      צטט: prince hamlet 2011-07-23 12:39:04

      אז יש בסיס לתסריט. אבל אולי להתפרע יותר, להפוך את הנהגמונית הסטראוטיפי לקריקטורה ? וקצת אלימות ונפנופי ידיים גם לא יזיקו. בהצלחה.

       

      לא בטוח שהבנתי אותך יקירי,

      אבל בכל אופן, תודה על ההתייחסות ואיחולי ההצלחה.

       

      רק אושר,

      שחר.

        23/7/11 18:31:

      צטט: שירי'ס 2011-07-23 08:50:50

      היה צריך להוציא חצי מדינה מתחת לבית שלך כדי שתשוב לכתוב?! טוב שבאת הביתה:-)

      אין קבלת פנים חמה מזו.

      תודה שירי.

      שבוע נפלא :-) 

        23/7/11 18:27:

      צטט: green I 2011-07-23 00:31:37

      מעולה.

      אסף חנוכה יצר קומיקס בנושא דומה בטור שלו בכלכליסט. בטח יעלה לבלוג שלו עוד מעט.

       

      תודה אנה,

      נכנסתי לבלוג וקראתי את האחרון, אמנם היה בנושא אחר אבל מצחיק.

       

      שבוע נפלא :-)

        23/7/11 18:17:

      צטט: lirazy 2011-07-23 00:28:27

      הפוסט הזה הוא המרענן הרשמי של הקיץ. ושחר, תעשה לי ספר שיהיה לי מה לקרוא בחורף:)

       

      תודה לירזי, הסמקתי.

      אני מבטיח לכתוב פה :-)

        23/7/11 18:13:

      צטט: קירה מ. 2011-07-22 20:59:58

      :)

       

      תודה קירה  :-)

        23/7/11 18:12:

      צטט: Rain Drops 2011-07-22 18:03:38

      איזה כיף שעידכנת...

       

      אני אקרא את זה עוד כמה פעמים לפנות בוקר :-)

      איזה כיף שקראת ליאת.

      תודה :) 

        23/7/11 18:10:

      צטט: אינדיאנית אדומה 2011-07-22 17:56:01

      "משב הרוח המהול בפירורי אגזוזים", תיאור הולם למדינה שלנו. תהנה מהמזגן שמאלני מניאק.. :) שוב תודה על טקסט נפלא, מיכל

       

      היה אולי צריך לכתוב 'פירורי אגוזים'. יום אחד הלוואי...

      יקירתי, גם ימנים נהנים במזגן :)

      תודה לך על הקופלימנט החם.

        23/7/11 17:56:

      צטט: אורי בר-און 2011-07-22 17:23:08

      כתוב יפה.

       

      הי אורי,

      תודה בן-אדם. לא ידעתי שגם אתה פה :-)

      ראיתי את הטריילר של הסרט החדש, נראה מבטיח.

       

      בהצלחה :-)

        23/7/11 13:44:
      אהבתי! :-)
        23/7/11 12:39:
      אז יש בסיס לתסריט. אבל אולי להתפרע יותר, להפוך את הנהגמונית הסטראוטיפי לקריקטורה ? וקצת אלימות ונפנופי ידיים גם לא יזיקו. בהצלחה.
        23/7/11 08:50:
      היה צריך להוציא חצי מדינה מתחת לבית שלך כדי שתשוב לכתוב?! טוב שבאת הביתה:-)
        23/7/11 00:31:

      מעולה.

      אסף חנוכה יצר קומיקס בנושא דומה בטור שלו בכלכליסט. בטח יעלה לבלוג שלו עוד מעט.

        23/7/11 00:28:
      הפוסט הזה הוא המרענן הרשמי של הקיץ. ושחר, תעשה לי ספר שיהיה לי מה לקרוא בחורף:)
        22/7/11 20:59:
      :)
        22/7/11 18:03:

      איזה כיף שעידכנת...

       

      אני אקרא את זה עוד כמה פעמים לפנות בוקר :-)

      "משב הרוח המהול בפירורי אגזוזים", תיאור הולם למדינה שלנו. תהנה מהמזגן שמאלני מניאק.. :) שוב תודה על טקסט נפלא, מיכל
        22/7/11 17:23:
      כתוב יפה.