מחסור בקרקעות  או מחסור בתכנון ?

מדינת ישראל היא מדינה צעירה, אשר מדי כמה שנים קמה בה זעקה בנושא אחר. פעם זה מים, פעם זה מחדל ביטחוני וכעת זה נדל"ן.

התבוננות במורכבות הבעיות אשר ניצבות מול קברניטי המדינה מעלה את השאלה שאולי

נוח היה לקברניטי המדינה לכוון את עיקר הבעיה דווקא לתחום הביטחון.

לא שאין בעיה ביטחונית, אולם בפועל מה קרה ? עיון בתקציב הביטחון מלמד שדווקא הסעיף שגדל, אלא הם הוצאות השכר והת"ש של המשרתים !

התבוננות בבעיות במרחק זמן, אכן מעלה שוב את השאלה האם יש מים לישראל בעיית מים ? התשובה מאוד פשוטה – לא ! אין מחסור במים, שהרי ניתן להתפיל כמויות בלתי מוגבלות וכנראה גם לא בעלות מטורפת.

נראה שהבעיה אולי נובעת בעיקר מבעיית תכנון ובעיקר הקצאת המים לחקלאות. האם נשמע לכם הגיוני, שמדינה ענייה המים, תייצא מים לאירופה ? קחו למשל יצוא מילונים  או אבטיחים ?

במערכת תכנון נכונה חייבים לקחת את מירב המגבלות והאילוצים ולפעול על פיהם ולקבוע מחיר אלטרנטיבי.

נעבור לנושא הנדל"ן – האם יש מחסור בנדל"ן – התשובה גם כאן פשוטה – לא.

גם כאן הבעיה המרכזית היא תכנון נכון של המשאב היקר הזה והקצאתו בראיה ארוכת טווח תוך שילובו בתכנון תחבורתי ראוי ומתקדם.

בנייה מאסיבית בדרום הארץ למשל תוך שילובה במערכת כבישים ורכבות מהירות עשויות לתת פתרון נאות למחירי הנדל"ן בגוש דן.

ואם בתכנון עסקינן, הרי לכם בעיה אדירה שלא מרבים לדבר עליה והיא בתי הקברות.

מה שבטוח שכולנו נסיים את חיינו מתי שהוא. טבעי הדבר שבחיינו רובנו מדחיקים עובדה זו, אולם נוהג זה אסור שידיר שינה מעיניי המתכננים.

עיון במפת שטחי הקבורה בישראל מגלה שבתי הקברות שלפני 50 שנה היו רחוקים מהישובים, הפכו להיות בחלק גדול מהמקומות, חלק אינטגרלי מהישוב.

האם נכון להמשיך לקבור בדרך זו בעתיד ? האם נכון לקבור את הנפטר בסמוך למקום מגוריו ? האם נכון להפוך את מיטב השטחים הפנויים, "לשטחים מתים", אשר לא נוכל לנצלם למגורים ?

האם לא נכון להגדיר שטחי קבורה ממלכתיים ולא שטחי קבורה עירוניים

כפי שקיים כיום ?

רבותי זה תכנון לטווח ארוך, תחום שבו הישראלי הממוצע, אשר פועל בשיטת הסמוך והחפיף, אינו מיומן בו, תחום אשר אנו משלמים עליו כול פעם מחיר כבד, אשר כיום קוראים לו – נדל"ן !