-

מעלת לימוד התהלים של דוד המלך

דוד המלך ע"ה אומר בתהלים (ס"א)

"אגור באהלך עולמים" .

.

שואלת על כך הגמרא

 (מסכת יבמות צ"ו ע"ב – צ"ז ע"ה)

וכי אפשר לו לאדם לגור בשני עולמים?

אלא התפלל דוד המלך ע"ה לפני הקב"ה - וביקש;

"יהי רצון שיאמרו דבר שמועה מפי בעולם הזה ".

(פירוש:י

 רצון שיאמרו דברי תורה בשמי בעולם הזה לאחר פטירתי).
.

שהרי אמר רבי יוחנן משמו של רבי שמעון בר יוחאי זיע"א

כל תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה שפתותיו דובבות בקבר!
.

למדנו מהגמרא הנ"ל את המעלה האדירה שיש להצדיק

כאשר אומרים דברי תורה בשמו,

עד כי ממש מחיים אותו בקבר ושפתיו נעות – דובבות כאילו היה חי.

.

כתב על כך הגאון מהרח"א אוסטרולה

בספרו "בן אברהם" בביאורו את "שפתותיו דובבות":

לפי זה, הגורם שיהיה החכם חי אחרי מותו,

גם הוא זוכה ויושב במחיצתו שהרי הוא גרם להחיותו

ואין ספק כשהוא בא לעולם הבא,

החכם בעצמו עם אוהביו יוצאין לקראתו לקבל פניו!!!
.

וממשיך הרב ואומר –

"יוצא מכך שכל המדפיס ספרים מממונו/מזמנו,

להוציא לאור תורה,

זוכה ויושב בעולם הבא במחיצת החכם מחבר הספר,

שהרי על ידו יצא הספר ותרבה הדעת בכל עת,

ואם חלילה היה גנוז הספר לא היו לומדים בו".

.

כל שכן מי שלומד בספר,

שהמחבר מתפלל עליו במרומים.

-

תהלים ליום כב בחודש -

פרק קו

 

קראתי את הפרק לא קראתי את הפרק

תהלים ליום כב בחודש -

פרק קז

(א) הדוּ לַיהוָה כִּי-טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
(ב) יאמְרוּ גְּאוּלֵי יְהוָה אֲשֶׁר גְּאָלָם מִיַּד-צָר:
(ג) וּמֵאֲרָצוֹת קִבְּצָם מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב מִצָּפוֹן וּמִיָּם:
(ד) תָּעוּ בַמִּדְבָּר בִּישִׁימוֹן דָּרֶךְ עִיר מוֹשָׁב לֹא מָצָאוּ:
(ה) רְעֵבִים גַּם-צְמֵאִים נַפְשָׁם בָּהֶם תִּתְעַטָּף:
(ו) וַיִּצְעֲקוּ אֶל-יְהוָה בַּצַּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יַצִּילֵם:
(ז) וַיַּדְרִיכֵם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה לָלֶכֶת אֶל-עִיר מוֹשָׁב:
(ח) יוֹדוּ לַיהוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם:
(ט) כִּי-הִשְׂבִּיעַ נֶפֶשׁ שׁוֹקֵקָה וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה מִלֵּא-טוֹב:
(י) ישְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל:
(יא) כִּי-הִמְרוּ אִמְרֵי-אֵל וַעֲצַת עֶלְיוֹן נָאָצוּ:
(יב) וַיַּכְנַע בֶּעָמָל לִבָּם כָּשְׁלוּ וְאֵין עזֵר:
(יג) וַיִּזְעֲקוּ אֶל-יְהוָה בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם:
(יד) יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק:
(טו) יוֹדוּ לַיהוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם:
(טז) כִּי-שִׁבַּר דַּלְתוֹת נְחֹשֶׁת וּבְרִיחֵי בַרְזֶל גִּדֵּעַ:
(יז) אֱוִלִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם וּמֵעֲוֹנתֵיהֶם יִתְעַנּוּ:
(יח) כָּל-אכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם וַיַּגִּיעוּ עַד-שַׁעֲרֵי מָוֶת:
(יט) וַיִּזְעֲקוּ אֶל-יְהוָה בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם:
(כ) יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם:
(כא) יוֹדוּ לַיהוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם:
(כב) וְיִזְבְּחוּ זִבְחֵי תוֹדָה וִיסַפְּרוּ מַעֲשָׂיו בְּרִנָּה:
(כג) יוֹרְדֵי הַיָּם בָּאֳנִיּוֹת עשֵׂי מְלָאכָה בְּמַיִם רַבִּים:
(כד) הֵמָּה רָאוּ מַעֲשֵׂי יְהוָה וְנִפְלְאוֹתָיו בִּמְצוּלָה:
(כה) וַיּאמֶר וַיַּעֲמֵד רוּחַ סְעָרָה וַתְּרוֹמֵם גַּלָּיו:
(כו) יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת נַפְשָׁם בְּרָעָה תִתְמוֹגָג:
(כז) יָחוֹגּוּ וְיָנוּעוּ כַּשִּׁכּוֹר וְכָל-חָכְמָתָם תִּתְבַּלָּע:
(כח) וַיִּצְעֲקוּ אֶל-יְהוָה בַּצַּר לָהֶם וּמִמְּצוּקתֵיהֶם יוֹצִיאֵם:
(כט) יָקֵם סְעָרָה לִדְמָמָה וַיֶּחֱשׁוּ גַּלֵּיהֶם:
(ל) וַיִּשְׂמְחוּ כִי-יִשְׁתּקוּ וַיַּנְחֵם אֶל-מְחוֹז חֶפְצָם:
(לא) יוֹדוּ לַיהוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם:
(לב) וִירוֹמְמוּהוּ בִּקְהַל-עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ:
(לג) יָשֵׂם נְהָרוֹת לְמִדְבָּר וּמצָאֵי מַיִם לְצִמָּאוֹן:
(לד) אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה מֵרָעַת יוֹשְׁבֵי בָהּ:
(לה) יָשֵׂם מִּדְבָּר לַאֲגַם-מַּיִם וְאֶרֶץ צִיָּה לְמצָאֵי מָיִם:
(לו) וַיּוֹשֶׁב שָׁם רְעֵבִים וַיְכוֹנְנוּ עִיר מוֹשָׁב:
(לז) וַיִּזְרְעוּ שָׂדוֹת וַיִּטְּעוּ כְרָמִים וַיַּעֲשׂוּ פְּרִי תְבוּאָה:
(לח) וַיְבָרֲכֵם וַיִּרְבּוּ מְאד וּבְהֶמְתָּם לֹא יַמְעִיט:
(לט) וַיִּמְעֲטוּ וַיָּשׁחוּ מֵעצֶר רָעָה וְיָגוֹן:
(מ) שׁפֵךְ בּוּז עַל-נְדִיבִים וַיַּתְעֵם בְּתֹהוּ לֹא-דָרֶךְ:
(מא) וַיְשַׂגֵּב אֶבְיוֹן מֵעוֹנִי וַיָּשֶׂם כַּצּאן מִשְׁפָּחוֹת:
(מב) יִרְאוּ יְשָׁרִים וְיִשְׂמָחוּ וְכָל-עַוְלָה קָפְצָה פִּיהָ:
(מג) מִי-חָכָם וְיִשְׁמָר-אֵלֶּה וְיִתְבּוֹנְנוּ חַסְדֵּי יְהוָה:

http://tehilim.net/