
פשוט מזעזע מה שקרה באוסלו. טבח כזה גדול, כל כך ארוך ובצורה כל כך אכזרית. לא להאמין שיש בעולם מטורפים כאלה שקמים יום אחד ואומרים לעצמם ״בוא נלך לוודא הריגה בתשעים איש״. אין גבול לרוע האנושי כנראה. אם זה משנה ואם זה יעזור למישהו אז תנחומיי לעם הנורבגי, לממשלתו ולמשפחות הנרצחים. המוח מסרב להבין את גודל הזוועה, את הרוע. לאף אומה, אף אחת, לא מגיע לחוות אסון כזה. עלינו לנסות ולעזור בכל אשר נוכל, כחלק מאחווה כלל-אנושית.
אחרי כל זה אני כן אציין משהו שגרם לי (בתור ציניקן שכמוני) לגיחוך. אולי זה ירתיח אתכם ואולי תחשבו שזה מטומטם. אני מדגיש, שוב- מדגיש, שאני לרגע קט לא שמח על הטבח הזה, לא חושב שזה מגיע להם בתור שונאי ומחרימי ישראל, לא מאחל זאת לאף אחד (טוב, אם מישהו בחיזבאללה יקום ויטבח 90 מחבריו ליחידה אני לא ממש אתנגד) והלוואי והעולם לא היה יודע זוועה כזאת. אז תחסכו ממני את כל ההטפות על כמה זה לא בסדר להגיד כזה דבר ואיך אני רוקד על הדם ובלה בלה בלה.
באתרי החדשות שלנו (Ynet במקרה הזה) הובא ציטוט מאתר נורבגי שנכתב באנגלית. המספר מנסה לתאר את המצב לאחר הפיגוע הכפול: "באחר צהריים רגיל של יום שישי, מרכז אוסלו הוא מקום מלא חיים, מלא בבליינים. הברים והמסעדות מלאים. זו עיר שמחה ואנרגטית. אבל בשעות שלאחר שהאגרוף הקטלני של הטרור הכה בעיר הולדתי, המראות והקולות היו שונים". הכותב גם מתאר שבאוויר אוסלו נישא ריח של אבק וחומרי נפץ שלדבריו ״החליף את ריח הקיץ הפורח״. לסיום הוא כותב "מעולם לא ראיתי אימה שכזאת בארצי. מעולם לא חזיתי במראות כאלה ברחובות עירי. למרבה המזל".
אולי אם הנורבגים, שכידוע בחרו במובהק צד בסכסוך הישראלי-פלשתיני, היו מנסים פעם אחת בחייהם לחשוב איך הישראלים הרגישו במשך שנים של טרור, אולי הם היו חושבים פעמיים לצד מי לעמוד. אילו רק היו מחליפים את המילה ״אוסלו״ במילה איזוטרית כמו ״ירושלים״. אילו רק היו חושבים כמה מלאי חיים ושמחים ואנרגטיים היו רחובות ירושלים, תל אביב, נתניה (ועוד ועוד) לפני שמחבלים פלשתינים התחילו להתפוץ ולירות ולדקור ולדרוס. אילו רק תיארו לעצמם כמה מלאים בבליינים היו קפה הלל וקפה מומנט והתור לדולפינריום (ועוד ועוד) לפני חגורות הנפץ המוסלמיות. אילו רק היו מנסים להבין מה זה באמת אומר ״אגרוף קטלני של טרור״. אילו רק ידעו אילו מראות וקולות וריחות עברו על מדינת ישראל מאז תקומתה ובעיקר בעשורים האחרונים. אצלנו אין ״ריח קיץ פורח״ כפי שמתאר הכותב (גם בגלל חום יולי-אוגוסט המהביל) בגלל שאצלנו ריחות התופת כבר צרובים בדנ״א הלאומי. אמנם אצלנו (ברוך השם) לא היה עדיין מקרה כזה נוראי וקטלני, אבל ידענו זוועות מכל כיוון וזווית אפשרית, ידענו, והתגברנו, ביחד. אנחנו קמים כל פעם מהתופת ונקווה שגם הנורבגים יצליחו לקום. אצלך אולי לא נראו מראות כאלו ברחובות אבל לדאבוננו אצלנו ראו גם ראו. ראינו, הכרנו, שמענו וידענו. את האימה של תקופת הפיגועים הנוראית שלנו החלפנו במדינה מלאת חיים, חזרנו לשגרה.
אולי כדאי לכותב הנורבגי לחשוב על מה זה לחיות תחת אימה שכזאת למשך שנים, ואז שיחליט את מי הוא מחרים ומגנה. אם יש כאלה מביניכם שממש כועסים עכשיו על החוצפה והרוע שלי, על איך אני מעיז לכתוב ככה על מקרה נורא שכזה, איך אדם נורמלי יכול לדבר בכזו קרירות על רצח המוני. אז זהו, שאני לא, אתם פשוט כל אטומים ומסוגרים בעולם הליברלי-יפה-נפש שלכם שאתם לא מוסגלים להתמודד עם אמת פשוטה, גם אם היא נכתבת בצורה הכי ברורה. אני לא מתרגש מכם, אני רק מקווה שהעולם שלנו (כן, תתפלאו, העולם גם שלי) יהיה מחר בבוקר עולם טוב יותר, בטוח יותר, שקט יותר ואנושי יותר. כי זו המטרה של כולנו, גם אם לכם ולי יש דרכים שונות לראות את זה.
לילה טוב. |
תגובות (14)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לא יודע על איזה שקרים אתה מדבר. בדבר אחד צודק - אני לא כמוך - אני יותר גרוע ממך. אני כל כך מאמין בסיפור הציוני - שאין לי פחד להסתכל גם על הצדדים השליליים שלנו, אני כל כך מאמין שאין לי פחד להבין גם את הסיפור של הצד השני. אני כל כך מאמין שאני לא חש את הצורך להיות צמיד צודק ולהפוך את הצד השני לתמיד טועה (שלא לומר שקרן).
אין ספק הנורבגים (וכמובן לא רק הם) הם אנשים רפי שכל ובינה, ולולא "עוכרים מישראל" הם לא היו יכולים לגבש לעצמם דעה על הסיכסוך. מצד שני מישהו היה צריך לכוון את המוח של אותם רפי שכל במקרים אחרים כמו התנגדות למשטר האפליה בדרום אפריקה, או למלחמה האמריקאית בויאטנם, או לקולוניה הצרפתית באלג'יר, או למשטרי החונטות בדרום אמריקה... כנראה שההשפעה של "עוכרי ישראל" מאוד מאוד אדירה. (דרך אגב הטענה הזו מזכירה טקסט קדום על יכולתם של היהודים להשפיע על אומות העולם - "הפרוטוקלים של זקני ציון". יכול להיות שאם הספר היה נקרא "הפרוטוקלים של זקני ציון השמאלנים" היית יכול להשתמש בטענות שלו).
אה וטיפ אחרון לסיום. כאשר למדתי בניכר ראיתי שהנשק של "משחירי ישראל" אינם אותם "עוכרי ישראל ציונים" שמנסים להגיע לפתרון עם הפלסטינים - כלל וכלל לא. הנשק הוא אותם ישראלים הטוענים בגאווה שכל הארץ שייכת לנו, שאין דבר כזה עם פלסטיני ושהערבים מבינים רק כח. כך מציגים משחירי ישראל את הפוטוטייפ הישראלי - ומסבירים לצופים שמדובר באומה גזענית.
טוב נו, ננסה, למרות שברור שלא תחשוב על זה:
חבר יקר, חשבת פעם למה היו התקפות טרור לפני 67'? לפני ה"כיבוש"?? על פרעות תרפ"ט שמעת? על המרד הערבי? על מלחמת העצמאות (סליחה, הנכבה)? על כל אותם ישראלים ויהודים שנרצחו ע"י ה"מושפלים" וה"כבושים" וה"מדוכאים" האלה בין שנת 624 לספירה ועד ל-1967? כאשר תיתן תשובה מניחה את הדעת לזה, יהיה אפשר לדון בתגובתך כראוי.
ורק נק' לסיום, זה שנהרגו יותר פלשתינים זה לא בהכרח אומר שאתה יותר תוקפני אלא שההגנה שלך יותר טובה. הרי אם זה תלוי בהם המשוואה הייתה פי 4000 לרעתנו, אלא שאנחנו קצת יותר טובים בביטחון (כיבוש, לשיטתך).
ולגבי ה"עיוורון", אתה בהחלט צודק. יש עוד הרבה אנטישמיות סמויה בעולם. אבל אל תדאג, בזכות אנשים כמוך היא עולה וצפה מחדש.
תהיה חזק חבריקו
בוא נניח לרגע קט את טון הדברים, ונניח שכפי שכתבת אתה אכן משתתף בלב שלם באבלם של הנורבגים.
מצד שני אתה טוען שחשיפה למוראות הטרור, תוכל סוף סוף להכניס הגיון המוח הנורווגי, להבין סוף סוף כיצד הרגיש ישראלי תחת מתקפות הטרור הפלסטניות (רמז - זה לא כל כך אבד במתקפת הטרור בספרד, גם לא במתקפת הטרור באנגליה). השאלה היא אם לשם האיזון הנורבגים צריכים גם לחוש מה זה לחיות תחת שלטון צבאי, מה זה אומר לעבור במחסום צבאי יום יום (ולרוב להתקע לשעות שלא לדבר על השפלה) בשביל הפעולות הכי בסיסיות, מה זה אומר לאבד את חלקת האדמה שלך בעקבות החלטה שאין לך שום השפעה עליה, מה זה אומר לחיות תחת עוצר, מה זה אומר לחיום תחת איום תמידי על החיים (צריך לזכור שגם בתקופת הטרור האכזרית - נהרגו פי ארבע פלסטינאים מאשר ישראלים), מה זה אומר שכל רגע חיילים יכולים להכנס לביתך - ובמידת רצונם להפקיע אותו... נו הרשימה כידוע ארוכה.
לכן צופה מהצד (כמו הנורבגים) רואה את העוולות ששני הצדדים עושים, ומחליט על פי צו מצפונו, איזה עוולות יותר בעייתית. באופן תמוהה מה שאתה מכנה "העיוורון לטרור", או במילים יותר פשוטות ההנחה שהעוולות שישראל גורמת בעייתיות יותר - אינה נחלתם הבלעדית של הנורבגים.
"אני רק מקווה שהעולם שלנו (כן, תתפלאו, העולם גם שלי) יהיה מחר בבוקר עולם טוב יותר, בטוח יותר, שקט יותר ואנושי יותר. כי זו המטרה של כולנו, גם אם לכם ולי יש דרכים שונות לראות את זה."
אני מסופקת אם הם קראו כל מה שכתבת. הם לא יודעים להתפלא, הם יפה נפש מדומים.
*
בוא ניקח אותך כמטאפורה.
עכשיו נגדיר שהמטאפורה תפסיק לכתוב.
עכשיו ניקח את נועמיפוריו כמטאפורה גם כן.
ובכן, כעת למטאפורה נועמיפוריו אין למי לקרוא פאשיסט.
ועכשיו תגיע השאלה המתבקשת:
כשאי אפשר לקרוא למישהו פאשיסט איך המטאפורה נועמיפוריו תשיג זיונים?