| אני מנסה להבין אותי,ולא מצליחה.!אני אחרי קשר זוגי עם גבר(כן,נשוי),אהבה אמיתית,מלטפת,חובקת,עולם ומלואו,לכן גם קראתי לבלוג בשמו.השנים הראשונות היו נפלאות,מכל הבחינות,היו קשיים,ועברנו אותם,כמו גדולים,ונשארנו ביחד.לפני שנתיים לערך,חשתי בסדקים,המאיימיםלחבל בקשר האוהב,יצקתי תוכן,השקיתי,
זיבלתי,והחזרתי עטרה ליושנה. בשנה וחצי האחרונות,סבלתי מכאבי ידיים,ומאישה נחמדה ,הפכתי להיות בלתי נסבלת הן בעבודה,והן בזוגיות,והוא היה לצידי,לאורך כל הדרך.אבחנו את בעיתי,והתחלתי לקבל תרופות מכל מיני סוגים.הכאבים לאט לאט פחתו,ויש הרבה ימים שנעלמים לגמרי.רגשותיי אליו השתנו,נעלמה לי האהבה,לא רציתי להיות בקרבתו,לחוש אותו כבעבר,הוא מצידו גם נמאס לו,ולסירוגין נפרדנו,חזרנו,כמה פעמים.שכל פעם התווספה לה חומה חדשה.אני לא יודעת אם חוסר החשק נובע מנטילת התרופות,או שהורמון החשק שלי,יצא לפנסיה. ולמה אני מספרת סיפור,כי אני לא מבינה,למה שהוא לא איתי,הוא חסר לי,וכשהוא איתי,נחמד לי,לא מעבר.והוא לא טיפש ומבין,ולא חסר לו,מידי פעם,עוקצנות,שמטיסה אותי למחוזות העצבנות בשנייה.המצב הזה לא מנקה את הלב,ולא נותן לי להמשיך קדימה,(ואני אשמה בזה בהרבה),כי אולי אני לא רוצה להמשיך הלאה,יש הרבה אולי...........ואני בבאסה.זהו לעת עתהברית עולם |
