כותרות TheMarker >
    ';

    ערפילית אוריון

    חוויות, הגיגים ושאר ירקות

    תגובות (4)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      23/12/10 14:47:

    יפה מאוד.. אני לא הייתי מצליח לחיות יומיים בלי איזה צג lcd גדול בסלון ובחדר השינה שלי...

      6/7/10 16:25:
    גם אנחנו ללא טלויזה , אתמול היתי צריך לבדוק מכשיר מסויים אצל חבר והתחברתי אצלו לטיונר וסרקתי ערוצים , - אין מה לראות , ואת מה שכן יש - אפשר להוריד מהאינטרנט,
      6/7/10 15:21:
    מסתבר שהמחשב והאינטרנט עונה על הצרכים של הילדים בימנו. גם הילדים שלי כמעט לא צופים. בדר"כ הם מול מסך המחשב
      27/5/10 17:45:

    כן הצדק איתך - מצטרפת (-:

    גם אנחנו חושבים ככה .

    ושקלנו לאחר ששבענו מהתמורה מהיחס מהמחיר - והכבילה לכבלים .

    ממש מיותר .

     

     

    אין ספק  שעוד הרבה אנשים יצטרפו אלינו .. חיוך

     

     

     

     

    חיים ללא טלוויזיה

    4 תגובות   יום שישי , 23/11/07, 17:34

    וידוי - בקרוב ימלאו שנתייים להוצאת הטלוויזיה מחיינו.

     

    טוב, לא לגמרי, אבל כמעט לגמרי.

     

    הסיפור החל לפני שנתיים, בחורף. מכת ברק כילתה את שני מכשירי הטלוויזיה שבביתינו. כשסיפרתי לרעייתי על כוונותי לתקן את אחד המכשירים, בקשה ממני, לעזוב את זה. "בוא תנסה לראות איך חיים בלי זה" אמרה לי.

    היה ריב, היה שולם, (טוב לזוגיות) ובסוף הסכמה כי אחד המכשירים יתוקן, אך לא יחזור אל הסלון, אלא ימצא את דרכו אל "חדר האורחים" אותו חדר שנועד לארח, אבל משמש יותר כתחנה אחרונה לדברים שביום מן הימים ימצאו את דרכם בפח האשפה של ההסטוריה, או לפחות פח האשפה השכונתי.

     

    הטיעון המרכזי שלי היה, "מה יהיה עם הילדים?", "כיצד הם יסתדרו?" ו"לי אין בעייה..." (כאילו...)

     

    אז זהו , שמסתבר שלילדים היה הכי קל להסתדר בלי.

     

    הם גילו את הספרים, את העיתונים, ואת הרדיו.

    מדי פעם (פעם בשבוע) הם בוחרים לצפות מעט במכשיר, אבל עם הזמן האבק שהחל מצטבר על השלט מגלה לי שההתנזרות שלהם כנראה מקורה בבחירה.

     

    בעזרתם של ילדי גיליתי כמה דברים מעניינים לא פחות..

     

    ראשית - הרדיו מככב בביתנו. רדיו זה דבר גדול! אפשר לשמוע, ואפילו להתרכז בהאזנה ובמקביל לעשות דברים עם הידיים והעיניים: לבשל, לקפל כביסה, לנהוג ועוד כל מני דברים.

    ויש ברדיו כמה דברים מרתקים ומעניינים לא פחות, ואולי אף יותר מהטלוויזיה.

     

    הנה המלצה לתוכנית אחת , מרתקת ומהנה: "העולם בלי". הפורמט, שהחל לפני מספר שנים, בתוכניותיו המעולות של ערן סבג "תאורית הקשר" כזה: יש נושא. מעלים לשידור מומחים שתחום מחקרם (בעיקר אקדמי) קשור איכשהו בנושא, ומשוחחים איתם מספר דקות. בין לבין משמיעים קטע מוסיקלי הקשור בנושא. והרי לכם מרקחת קסמים ממכרת. למשל תוכנית על שפם. "העולם בלי שפם" שבה שאלו מומחית לתולדות האמנות על שפמה של פרידה קאלו, השמיעו את "ציירי לך שפם, דברו על סלואדור דאלי, אנרי רוסו, וולאסקז, וסיפרו תסכית מופלא של גי דה מופסאן על שפמיהם של גברים.

    למי שרוצה להתנסות: ימי ראשון עד רביעי (כולל) גלי צה"ל בעשר בלילה.

     

    חשבתי שאנו לבד. שבטח מבחוץ, השכנים והחברים יסתכלו עלינו ההורים בעין עקומה, וילחשו לעצמם מתחתלשפם, מה הוא עושה לילדים?!?

     

    וגם כאן מסתבר שטעיתי. יותר ויותר חברים וקרובים מתנתקים אט אט מן הטלוויזה. הטיעון המרכזי, הוא ש"אין מה לראות". טוב יש את ערוץ 8, אבל כמה אפשר להיות דידקטי?

     

    אז מסתבר שלא מעט אזרחים בארצינו עושים להם VOD משל עצמם. הם מורידים את הסרטים והסדרות למחשב, ומקיימים את מיטב החזון של ה-VOD רק ללא ההכוונה של ענקי התקשורת הישראלית. כך, יוצא להם לראות את הסדרות העדכניות ביותר, עוד לפני שפרנסי החברות הישראליות החליטו אם הן מתאימות לציבור הישראלי או לא וכך גם סרטים.

    זה לא שאני מטיף להורדה של קבצים אלו, זו פעולה שבמדינות רבות נחשבת לא חוקית, אבל פרנסי התקשורת צריכים להיות מודעים לכוחות השוק ואולי גם להתאים את עצמם לכך.

    בנוסעי ברכבת מספר פעמים בשבוע קו חיפה-תל אביב, אני רואה לא מעט בעלי מחשבים ניידים שמנצלים את זמן הנסיעה לצפייה בפרק האהוב עליהם מסדרה זו או אחרת.

    הפטנט הזה , חוקי או לא, מאפשר גם לדיירי הפריפריה, להגיע לחומר ויזואלי כגון סרטים שזמינים רק לחיות סינמטקים.

    אני גר בגליל. ונזכר בערגה רבה בשנות נעורי עת פקדתי את הסינמטק בבית מפעל הפיס בתל-אביב מדי יום, ולעיתים אף פעמיים ביום.

    את כל הסרטים שראיתי ואהבתי שם (למעט אחד של ז'אק קתמור) מצאתי ברשת. כך גילי גם שכנרה התבגרתי במהלך השנים וההתלהבות שהיתה פי פעם לסרטי אוונגארד, פגה מעט...

     

    ויש גם את יו-טיוב ודומיו. מין אתרי WEB2.0 שמקיימים את חמשת הכללים ובינהם שהם יספקו את התשתית והציבור יספק את התוכן. זה עובד ובגדול. אני לא מדבר על זה שצעירים שמים את סרטי הטיול השנתי שלהם הרשת. זה ממש לא מעניין. אבל יש המון בני אדם שמעבירים כמות עצומה של מדיה תיעודית/הסטורית/בידורית לערוצים הללו ומאפשרים לנו לצרוך את המידע הזה בחינם מתי ואיפה שנרצה.

     

    זוכרים את "עוד להיט" את ימי הזוהר של צביקה פיק, תוכניות "לול" ודברים מיתולוגיים אחרים פרי יצירתה של רשות השידור הישראלית? כנסו כנסו... ליוטיוב, הקלידו בחלון החיפוש את השם שאתם מתגעגעים אליו, כן, בעברית! ו... מצוא תמצאוהו.

    כך גם תוכניות תעודה נדירות, כמו סרט שצולם במחתרת על החיים בצפון קוריאה.

    קרובת משפחה, השרה באופרה, מספרת שכדי ללמוד את הקטעים , היא מקלידה את שמם במנוע החיפוש של יו-טיוב, ומוצאת את הביצועים שנחשבים לטובים בעולם כך שתדע לאן לכוון...

    בני שמנגן על קונטראבס, משתמש בטכניקה דומה כדי לראות כיצד ענקי הג'אז מנגנים את הסטאנדרטים הגדולים.

     

    יש שם הכל ויותר מכך.

     

    אחד הדברים הטובים שזה בא במנות קטנות, בדרך כלל לא יותר ארוך מעשר דקות. כך שגם כל המינון יש שליטה.

     

    חברות האלקטרויקה הגדולות מתחילות לשים לב לשינויים בהרגלי הצריכה, ומספקות מכשירים דמויי טלוויזיה ו/או טיונרים, המחוברים לרשת האינטרנט ומאפשרים צפייה באתרים כגון יו-טיוב ודומיו. גם הטלפון הנייד הנחשק של אפל, ה-i-Phone מסופק עם יישום המאפשר צפיה בסרטי יו-טיוב.

     

    איכשהו הפוסט הזה הופך להיות טכני מדי.

     

    בסיכומו של יום, לא נגמלנו מהגירוי הויזאולי, אולם מצאנו תחליפים לא רעים. כנראה שאנחנו לא יחידים (בהמעטה) במשחק.

     

    לידיעת רשת, קשת, הוט ויס.

     

    ואי אפשר בלי משהו מצחיק לשבת:

     

    יום אחד מצאתי אותם צופים , כך ננראה לי ביו-טיוב, בסרט של וולט דיסני, אלאדין. הם ישבו מתפוצצים מצחוק. אם הבנתם או לא, הם כבר הרבה אחרי הגיל שהסרט מכוון אליו.

    אז בלילה, כשהם לא ראו, הקלדתי "אלאדין" (בעברית) ומצאתי את "אלאדין הגרסה העברית החדשה - פרק 1 ". צחקתי כפי שלא צחקתי כבר הרבה זמן. מומלץ מאוד. וכל הכבוד לגל שמש על העבודה המדהימה שלו. תיהנו.

     

    שבת שלום

     

    עדן

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      עדן אוריון
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין