הפענוח המהיר של היעלמותו של הילד לייבי קלצקי ז"ל מבורו פארק, הוכיח בפעם המי יודע כמה, כי מצלמה אחת שווה יותר מאלף שוטרים. למרות איכותן הירודה של המצלמות, הן פתרו את התעלומה והעלו את קרנו של הענף כולו. בשכונת קריית יואל הזדרזו להפיק לקחים, ולכסות את הרחובות המוחשכים במצלמות אבטחה והביקושים, שגם כך היו ערים, נסקו פלאים. במקומות רבים בעולם הפכו המצלמות ל"עיניים" של הרשויות והן מוצבות בכל קרן רחוב, פארק ציבורי ותחנת אוטובוס, מה שמאפשר מעקב צמוד אחרי כל אדם לאורך כל העיר. המצלמות מגויסות כיום נגד חטיפת תינוקות, במלחמה מול העובדים הזרים, למניעת ריגול תעשייתי ולמעקב אחר מטפלות מתעללות. אפילו בחברה קדישא שוקלים להשתמש בהן כדי להרתיע משחיתי וגנבי מצבות. בינתיים, המחירים הגבוהים מונעים ממדינת ישראל להצטרף לטרנד הצילומים בלי הפסקה, ויש המנצלים זאת כדי להילחם בפגיעה בפרטיות המאיימת מהן. תמונות שיכולות להציל חיים.

תמונה אחת שווה יותר מאלפי מחפשים וממאות שוטרים המגויסים בעקבות נעדר, בלי קצה חוט שיסביר את היעלמותו הפתאומית. במקרה של לייבי קלצקי ז"ל בן התשע, שנעלם בשעות הצהריים מרחק כמה רחובות מאימו הממתינה לו, גם אנשי ה-FBI המיומנים מודים שלולא מצלמות האבטחה, יתכן שעדיין היו עוסקים בפענוח ההעלמות הנוראה. יתכן אף שאולי לא הייתה מתבררת לעולם (ה"י), כפי שארע בלא מעט מקרים אחרים במדינת ישראל בתקופות בהן המציאות הזו של מצלמות ברחובות נראתה הזויה לחלוטין.

מצלמות מספרות

כעשרת אלפים מחפשים מברוקלין שהתפרסו בשטח, בלשו וחטטו בכל גומחה אפשרית, יחד לצד מאות שוטרים ממשטרת ניו יורק שהצטרפו בהמשך, לא הצליחו לדלות ממצא אמיתי שיוביל אותם אל הילד. פריצת הדרך ארעה כאשר החליטו במר ייאושם לנסות לעקוב אחר מסלול הליכתו מהקמפ היומי לאימו הממתינה דרך צפייה במצלמות האבטחה של החנויות לאורך הרחובות, ובהמשך גם דרך רחובות נוספים שיתכן והגיע אליהם. מצלמה לא גדולה וגם לא איכותית במיוחד שהוצבה בפתח מרפאת שיניים בשדרה ה-18 בבורו פארק, הובילה לפתרון המהיר. למרות הדמויות המטושטשות יחסית על סרט האבטחה, זוהה לייבי בוודאות צועד לאורך השדרה ואח"כ מבצע פניית פרסה לא ברורה בעקבות אדם מזוקן, שנראה נוהג בהמשך במכונית מוזהבת. הפרטים הללו הספיקו כדי לסגור קצוות ולהגיע אל הילד, שלמרבה הטרגדיה הקשה כבר לא היה בין החיים.

בעקבות הצלחה הגדולה אחת, המסקנות המיידיות שהפיקו בקהילה הייתה תוספת מצלמות לאזור כדי לכסות אותו באופן מקסימאלי מפני מצבים דומים. בקרית יואל הסמוכה לאירוע, החליטו לא להמתין יותר מידי ופרסו מצלמות אבטחה בכל רחבי השכונה, ובעיקר ברחובות המוחשכים בהם חשים התושבים חוסר ביטחון. עסקני השכונה הדגישו, כי הם מצפים שרוב הריכוזים החרדיים ילמדו מהם ויציבו מצלמות אבטחה בכל הרחובות כדי להגביר את רמת הבטיחות הציבורית.

עיר של מצלמות

שוק מצלמות האבטחה המשגשג בשנים האחרונות, בעקבות ריבוי מקרי אלימות ופשיעה לסוגיה, יצבור מעתה תאוצה גדולה יותר וקרנן של המצלמות, שמירכזו את תשומת הלב העיקרית, ללא ספק יעלה. גם מי שהתלבט עד כמה הן שוות את ההשקעה הגדולה, מבין עתה את המשמעות הקריטית שיש למצלמה קטנה אחת כעדות מרשיעה היכולה לא רק להביא את האשמים לדין, אלא בעיקר לשמש כוח הרתעה שימנע מהם לפעול.

ההתעוררות הזו קיימת כבר מספר שנים ומשמשת את הרשויות והמדינה נגד מאבק בכל תחום. עיריית ת"א למשל, מתכוונת להשקיע למעלה משלשה מיליון שקלים בפריסת מצלמות אבטחה באזורים בעייתיים בדרום ת"א. בעירייה הגיעו למסקנה, שזו הדרך, בין היתר, להילחם בתחושת חוסר הביטחון שמשרים העובדים הזרים ברחובות הערים, עד כדי כך שלפעמים חוששים ללכת בערב ברחוב. לאחרונה השלימה גם רכסים תוכנית היקפית לפריסת מצלמות אבטחה בכל רחבי היישוב, במטרה מוצהרת להעניק תחושת ביטחון לציבור התושבים. מי היה מאמין שגם עיר חרדית תקבל ברכת הדרך להשקעה מסיבית וגרנדיוזית במצלמות ותשקיע במוצרי איכות יקרים. המצלמות שנרכשו ברכסים, יכולות להתמקד על דמויות חשודות בלי שהם יבחינו בהן ויאפשרו לאכוף את החוק ולהרתיע גורמים לא רצויים מלהגיע לשטח. "האח הגדול" כפי שנהוג לכנות את העיניים החדשות ברשויות רבות בארץ ובעולם, הולך וקונה לו אחיזה ביותר ויותר מקומות עד שצילום חינם ברחובות ראשיים, ובעיקר צדדיים, הוא חלק מעסקת החבילה של תיור בעיר ולחלופין, כרטיס הביקור שלה המתגאה ברמה בטיחותית גבוהה.

 עריסות מצולמות וגם- מציבות

המצלמות הפכו כלי עבודה כמעט בכל תחום. הן מסייעות לאכוף חוקי תנועה ביעילות, לחשוף מעשי שחיתות, גניבות, ריגול בטחוני והונאות. בארה"ב למשל, החל מרכז רפואי להשתמש בהן כדי לסכל חטיפת תינוקות. מערכת הבקרה של המצלמות מוקמה במרכז הרפואי הצבאי Brooke בבית החולים של צבא ארה"ב בסן אנטוניו, כדי להגביר רמת ביטחון סביב העריסות. המרכז משתמש במצלמות נייס כעשר שנים וחתם על חוזה להרחבת שיתוף הפעולה. פריסת המצלמות נועדה לאבטח אגף חדש בן שבע קומות וחניון רב קומתי להרתיע ולהילחם בפשיעה הקיימת. מערכת המצלמות מאפשרת לפקח על רכבים שייכנסו למרכז הרפואי ולצלם ברזולוציה גבוהה את לוחיות הרישוי. היא שולבה כבר לפני מספר חודשים עם מערכת HUGS להגנה על תינוקות שנמצאת בשימוש במחלקת היולדות של המרכז הרפואי למניעת חטיפת תינוקות. כל ניסיון להוציא תינוק מעבר לנקודות ציון שהוגדרו מראש ע"י מערכת האבטחה, מפעיל באופן אוטומטי התראת קוד ורוד ומשדר צילומי וידאו ממצלמות באזור אל חדר הבקרה.

להבדיל, הגיעו המצלמות גם לבתי עלמין במדינת ישראל. גנבי המתכות שלא עוצרים באדום, מתבייתים על מצבות, תולשים בפראות את בתי הנרות ומחוללים הרס וחילול נוראי של המקום. בהר הזיתים הסכימו שאין מנוס מלאשר לרשת את השטח במצלמות שישדרו 24 שעות את המתרחש, בטבעון כבר הציבו מצלמות שישימו קץ לוונדליזם וגם בבית העלמין הישן בראשל"צ, בעקבות ריבוי מקרי ההשחתה של גנבי ברזל שהסירו לא פעם כתובות נחושת במצבות, תלשו אותיות מהמצבה ופרקו את נרות הזיכרון שהיו מוצמדים בדופן האחורית, הבהירו בחברה קדישא כי יבחנו הצבת מצלמות, כיון שזו הדרך היחידה לעלות על עקבות הגנבים.

פיקים של מצלמות במדינת ישראל

האם אפקט פרשיית בורו פארק יהיה בהצבת מצלמה בכל רחוב? האם אלו הימים היפים של חברות האבטחה הזוכות במסע יחסי ציבור חינם, שלמרבה הצער מגיע בנסיבות טרגיות שכאלו? מי שזוכר את פרשיית החיסול שיצרה רעש עולמי של "בכיר" החמאס אל מבחוח, זוכר בוודאי גם את אפקט דובאי העיקרי שנסקר אז מכל כיוון אפשרי של התעניינות שיא במצלמות אבטחה. לולא מערך המצלמות המסועף והמשוכלל, לא היה למשטרת דובאי סיכוי לחשוף פניהם וזהויותיהם של 11 מחברי חוליית החיסול הישראלית. צעד אחר צעד, דרך שדה התעופה, רחובות העיר, במלון בו השתכן המחבל, במעלית ואף בפרוזדור חדרו בקומה השנייה. הפענוח המהיר, לפרטי פרטים, יצר רעש גדול שמיקד את הזרקור לעבר הפוטנציאל האדיר שיש למצלמות ככלי חקירה בילוש מדרגה ראשונה וחברת מצלמות האבטחה דווחו אז על עלייה ברורה בביקושים.

במקרה הנוכחי זה קצת שונה."השוק הישראלי מגיב בד"כ לאירועים הקרובים אליו המאיימים עליו כאן ועכשיו. לכן פרשיית קלצקי, נוראה ככל שתהיה, לא באה לביטוי מידי"  מסבירים לנו בחברת אביר שרותי ביטחון אזרחיים. יניר מלך, מנכ"ל החברה, סבור, שהזיכרון הקצר של הישראלים משכיח מהם במהירות פרשיות חטיפות שהסתיימו רע גם במדינת ישראל ולכן גורם למקרה חטיפה כמו שארע בברוקלין להיראות קצת תלוש מההוויה המקומית. "הפיקים במצלמות מתרחשים הרבה יותר אחרי מקרים של גניבות ע"י עוזרות בית, או התעללות של עובד זר בקשיש או של מטפלת בפעוט, כי לגודל שמחתנו חטיפות אינן שכיחות במדינת ישראל ולכן ההיסטריה אינה בשיאה"  מדגיש יניר.

מצלמה בתוך התיק של הגן

גם בא.ש. מערכות אבטחה (5 שנים בענף) לא גוזרים קופונים מהמצב. שחר סנדרוביץ מנהל פרויקטים בחברה, מדבר על המרחק הגדול בין החלטות שמתקבלות לבין מעשים בשטח. "מצד אחד קיימת התעניינות ערה במצלמות בגלל העלייה בפשיעה ויש מודעות גדולה לגבי המשמעות שלהן בשטח. מצד שני, בשטח הכל זז לאט מאד ולכן האפקט של פרשיה כזו או אחרת לא בא לביטוי, בודאי שלא מהיום למחר. האירועים מחזקים את הביקושים ואולי טובים למכירות אבל ההשפעה אינה בטווח הקרוב. אף אחד לא רץ להזמין מצלמות ומי שיציב מצלמה בעוד שבועיים, כבר קיבל את ההחלטה מזמן. אולי משום כך רוב חברות מצלמות האבטחה הגדולות במדינת ישראל לא מסתמכות על השוק המקומי ומעדיפות לבסס את עיקר קשרי המסחר עם חו"ל"  הוא מסביר. לדבריו, עיקר המודעות קיימת דווקא בקרב אנשים פרטיים המעוניינים להגן על רכושם וביתם, נגד פריצות, נגד מטפלת בעייתית ועוד (במקרה אחד שלחה אם את בנה לגן עם מצלמה ומכשיר הקלטה בתיק כדי לתעד אם יש צעקות ובלגן, שחשדה שקיימים). גם בתי ספר רבים גילו את המצלמות, אחרי שהוכח חד משמעית כי הן מצליחות לשמור על הסדר והמשמעת.

בלונדון מצלמים את הילדים

בתוך ההסעה

סיבות להתלונן אין. שוק מצלמות האבטחה הוא שוק משגשג שעדיין לא מיצה עצמו. באביר שרותי אבטחה, חברה מנוסה הפועלת 16 שנה בשטח, יכולים להשוות בפרספקטיבה רחבה. "קיימת עליה מתמדת בשימוש במצלמות אבטחה, בעיקר של עסקים קטנים, בינוניים ושל חברות גדולות שעבורן המצלמות הן כלי עבודה עיקרי ומשמעותי של אנשי הביטחון שהן מעסיקות. משתמשים במצלמות נגד ריגול תעשייתי, גניבות מחברות ואפילו על פחי אשפה. אנשים פרטיים, שנעקצו דרך כרטיסי אשראי לאחר שדברי דואר ומסמכים שלהם הוצאו מהפחים, השתמשו במצלמות כדי למנוע עקיצות נוספות ולעלות על עקבות החשודים"  מתאר המנכ"ל  "ב-3-4 שנים האחרונות החלה התעוררות בתחום הרשויות המקומיות, בתחילה כדי למנוע מעשי ונדליזם ואח"כ לצורך פתרונות בתחום הביטחון האישי של האזרחים עבור פרויקט ´עיר ללא אלימות´, שהחל באילת וזורם למרכז הארץ ולצפונה. ברכסים ובקריית מוצקין נפרשו מצלמות, ובקרית אתא וראשון לציון החלו בפרויקט הפריסה".

ביתר הערים שלא הצטרפו למערכה השיקולים אינם תמיד ענייניים. הסיבה כמו תמיד היא כסף ומי שהנושא לא בראש מעיניו, יעדיף לשים את התקציבים בזירות שמדברות לליבו. "הכל עניין של סדרי עדיפויות. תלוי מי עומד בראש העיר ועד כמה המטרה של יצירת ביטחון אישי לתושבים, עם אוירה נינוחה ורגועה, חשובים לו"  אומר יניר  "לונדון היא דוגמה קלסית לעיר מרושתת. כל פינת רחוב, כניסה לחדר מדרגות, תחנת אוטובוס ופארק מתעדת. אפשר לעקוב אחרי אדם מרגע כניסתו לעיר לאורך כל מסלול חייו. השימוש אינו לחיטוט ולריגול אלא למניעה. הלונדונים הגיעו למסקנה כי רמת הביטחון האישי, לאור הטרור שפקד אותם, מצדיק השקעה גדולה של מאות אלפי דולרים על מצלמות גדולות ומסיביות בכל העיר.

התפיסה שלהם היא לייצר עיר בטוחה בכל מחיר, וכך הם הצליחו להפחית את רמת האלימות למינימום. כל אזור האנדר-גראונד בלונדון מצולם. האזרחים מודעים למעקב הצמוד אחריהם בכל פינה והפשיעה ירדה לאפס. בלונדון וגם בניו יורק אפילו האוטובוסים מרושתים במצלמות. חברות האוטובוסים המסיעות ילדים עוקבות בדרך זו אחר הנעשה כדי למנוע מקרי התפרעות מסוכנים של ילדים ולעוצרם בעודם באיבם. הנהג מתרכז בדרך ולא תמיד מסוגל להשתלט על הנעשה. החברה מאפשרת לו לנסוע בבטחה וברגע שזיהתה בעיה מאחוריו, יוצרת עימו קשר או אפילו שולחת ניידת פיקוח לאוטובוס".

לזהות את הדמות ממרחק 700 מטר

אצלנו כמו תמיד גלגלי התקציב זזים הרבה יותר לאט. "לפני 16 שנה כשביקרתי בלונדון כבר רמת פריסת המצלמות הייתה גבוהה, עם מוקדים עירוניים שצפו באון ליין על מרכזי אלימות. ברגע שהחלה להתהוות קטטה כלשהי, הגיעו ניידות לשטח בהזנקה מיידית ומנעו התדרדרות המצב. לא פעם ניצלו חיים בעקבות זאת, מציאות שעדיין רחוקה מלחדור לארץ. למרות שמדינת ישראל היא מדינה ביטחונית, עדיין לא נכנסה בה התבונה הכלכלית. גם כשמשקיעים במצלמות, מסתפקים ברמה הבסיסית הנחותה המעניקה תוצאה ירודה. בחלק מהמקומות לא מצאו לנכון להציב כלל מצלמות מטעמי חיסכון ובחלק שכבר יש, רמת הציוד הנמוכה לא מאפשרת לפתור בעיות מורכבות".

הישראלים יתנחמו אולי בעובדה, שגם ההשקעה האמריקנית די שטחית. לדברי יניר, ניתן בוודאות לזהות לאור התמונות שפורסמו ממצלמות האבטחה בבורו פארק כי מדובר היה במצלמות ברמה בסיסית ביותר, שבחושך למשל לא היו מסוגלות לתפקד כלל. העלות שלהן היא לא יותר מ-150-250 דולר למצלמה. למרות שהדמויות ואפילו הרכב זוהו על ידן, הן עדיין די מטושטשות ולכן היכולות שלהן לפענוח מקרים מורכבים הן בהתאם. בסה"כ ראו דמות של ילד, לא פנים. זה העניק כיוון חקירה ומשטרת ארה"ב, שהיא מאד איכותית, בצעה הצלבות ועלתה על פתרון התעלומה. במקרים כאלו המחיר בהחלט קובע ומצביע על רמת האפקטיביות של המוצר. זה כמו לקנות מצלמת סטילס פשוטה ב-100 שקל, לעומת מצלמת ניקון באלף דולר ולצפות ששתיהן תצגנה אותה תוצאה. מצלמות איכות נעות בין 400 ל-500 דולר למצלמה וככל שהיא מכילה יותר פיקסלים, כך היא יותר איכותית. ב"אביר" הביאו לארץ מצלמה הרואה פני אדם מטווח של 600-700 מטר ללא טשטוש. היא נחשבת לבין שיאי המצלמות הקיימות, פרט למצלמות שמחזיקה מערכת הביטחון הרואות פני אדם ממרחק 2-3 ק"מ".

 מגה מצלמות

"רוב המצלמות הנמצאת בשימוש בארץ, הן מצלמות פשוטות שאינן מסוגלות לזהות פנים ממרחק גדול במחיר של כמה אלפי שקלים למצלמה"  מדגיש שחר סנדרוביץ צריך לקחת בחשבון ששימוש בהן מחייב פריסה יותר רחבה בשטח, משום שהן לא מספקות את הסחורה. לפחות 10- 8 מצלמות פשוטת שוות לפעילות מצלמה איכותית גדולה, המאפשרת ראייה פנורמית לכל האזור ותמיד עדיף אחת איכותית על פני כמה נחותות. המצלמות ברמות הגבוהות הן ה"מגה פיקסל" (המשמעות: מיליון פיקסלים). באיכויות בלתי ניתנות לתיאור. ניתן להגדיל את התמונות לרמה כזו שתאפשר זיהוי מלא של פנים גם של אדם ממרחק גדול ביותר. מחיריהן נעים בין 2000 ל-3000 יורו. 13-15 אלף שקל למצלמה. העלויות גבוהות מאד מעבר לתקציבים שרשויות מוכנות ליטול על עצמן, כי כדי לכסות פארק אחד בעיר נדרשות כ-8 מצלמות, סדר גודל של מאה אלף שקל. הן מעדיפות להשתמש בשוטרים מאשר במצלמות, כיוון שיש עלויות נלוות מעבר לרכישת המצלמות המחזיקות מעמד שנים ארוכות ולא זקוקות להחלפה. החיבור למוקד הוא שמרתיע בד"כ"  מבהיר סנדרוביץ  "נדרשת תשתית ורשת של בזק לצורך הפעלת המצלמות הצוברות הוצאות חודשיות המרתיעות את רוב המשתמשים. רק לאחרונה היה פרויקט באחת הערים בארץ שהוקפא בגלל עלויות החיבור למוקד".

 מצלמה לכל רחוב

בשתי החברות סבורים שמצלמות עירוניות אינן בגדר לוקסוס בעידן של היום ומקוים שההפנמה ברשויות לא תהיה בדרך הקשה חלילה. "מצלמה לכל רחוב לא נראית לי מציאת מוגזמת אלא הכרחית אבל אני לא צופה שזה יקרה בקרוב"  מדגיש סנדרוביץ בכנות.

יניר מלך בטוח שזה יקרה בשלב מסוים, כשהציבור יתעשת ויבין את הצורך. "העידן של מצלמה בכל רחוב הולך ומתקרב אלינו בצעדי ענק. במדינת ישראל לא מעט פשעים פוענחו רק תודות למצלמות שהיו בסביבה. במקרה של ברוקלין ברור לחלוטין שבלי המצלמה הפענוח עלול היה להימשך שנים, אם בכלל. המצלמה היא כלי מניעתי ועיקרי בפענוח פשעים ועברות אחרות וככל שעובר זמן, יותר אנשים מבינים את זה". חשוב לו להדגיש שהוא עצמו לא מרשת ערים ולא עובד מול הרשויות המקומיות. לכן, גם האינטרס הכספי לא מדבר מגרונו. "ייקח זמן עד שיעכלו את הצורך וידרשו שהצילומים יהיו חלק מחיינו, פשוט אין מנוס".

אחד המוקשים הלא כספיים שמחכה בפינה הוא מארגוני זכויות אדם שהחלו במלחמה נגד התופעה הפוגעת בחופש הפרט. (פרוט במסגרת) לדעתם, הנזק עולה על התועלת כי המצלמות עלולות להפוך אמצעי סחיטה וחיטוט בחייהם הפרטיים של אנשים. אף אחד לא נהנה להצטלם 24 שעות ולהיות מתועד בלי הפסקה בכל מקום שיפנה. השאלה רק מה עומד מול מה, של מי הלובי יהיה יותר חזק ולאיזה צד יפנה החוק. חברות האבטחה תמימות דעים שיש יותר מצדדים במצלמות מאשר מתנגדים ושהדאגה לשלום האזרח תגבר בסופו של דבר על החשש לחשיפה בלתי מבוקרת שלו.

זהירות מצלמות לפניך!

"העולם שלנו מתקדם ואיתו הטכנולוגיה וצריך לדעת להשתמש בה לטובת האדם"  סבור יניר מלך מחברת אביר שרותי ביטחון. לדעתו, יש רוב כמעט מוחלט בעד שימוש המוני של מצלמות חרף הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך  "גם אנשי שמאל וגם אנשי ימין מעוניינים שהילד שלהם יוכל ללכת לקייטנה בבטחה, שהאם הקשישה או האב חולה האלצהיימר לא יאבדו את דרכם. הם מבינים שהמצלמה מספקת חלק מהשקט הנפשי הזה. בשנות ה- 70 וה-80 -היו מספר מקרים לא מפוענחים של חטיפות והיעלמויות וברור לכולם שאם הציוד של היום היה אז, יתכן שחלק מהם היו נפתרים".

לא כולם מסכימים איתו. נוכחותן הגוברת של מצלמות האבטחה מכניסה ללחץ לא מעט גורמים ואך הביאה לפתיחת חזית נגד המציאות הנכפית על האזרחים. אף אחד הרי לא נשאל אם הוא מעוניין בפוטו רחוב על חשבון הרשות ואם המעקב החשאי הוא לרוחו. בעיני שוחרי זכויות הפרט, מדובר בעוול מקומם שתרומתו לביטחון האישי לא יכולה לבוא על חשבון החדירה הגסה לפרטיות. כבר לפני שנתיים נכנסה למערכה הסנגוריה הציבורית, שטענה כי מצלמות האבטחה פוגעות בפרטיות והורתה על רקע זה ליועץ המשפטי לאסוף מידע על הפעלת מצלמות אבטחה ברשות הרבים כדי להסדיר אותה בחקיקה. מאז זרמו לא מעט הצעות חוק בנידון. המצלמות השתלטו על הערים ואין כל חוק המסדיר את הנושא. אחת מהצעות החוק שהוגשו מחייבת למשל להציב שלטים בקרבת מצלמות אבטחה במבנה ציבורי כדי להודיע או להתריע על הימצאותן. ההצעה כוללת גם איסור למסור את המידע המצולם כדי שישמש רק למטרות לשמן הוא נאסף.

ד"ר חגית לרנאו סגנית הסנגורית הראשית, תמכה בהצעה והציגה את הבעיה הגדולה הטמונה בעידן המצלמות, שהפכו חלק בלתי נפרד מנופי הארץ. "אין חולק על כך שלשימוש מושכל במצלמה יכולה להיות תרומה חשובה לאכיפת החוק ולהתמודדות עם פשיעה, אולם הדבר נעשה כיום ללא כל הכוונה והסדרה חוקית, ומבלי שתיבדק התרומה הממשית של המצלמות להגנה על שלום הציבור וביטחונו.

כל זאת על אף הפגיעה הברורה בפרטיותה של האוכלוסייה כולה ומבלי שקויים בעניין דיון ציבורי ומקצועי בדבר ההשלכות החוקתיות של מהלך כזה המשנה ללא היכר את אופיו של המרחב העירוני והציבורי"  כתבה לשר המשפטים דאז. על רקע זה ביקשה הסנגוריה הציבורית ממשרד המשפטים והמשרד לביטחון פנים להורות על "הקפאת" המצב עד אשר משרד המשפטים יפעל להסדרה משפטית של הסוגיה בכללותה. כדי שיהיה ברור: כמה מצלמות מותר להציב והיכן, מה מותר לתעד, כיצד ניתן להשתמש במידע ומתי חובה למוחקו, מה אמצעי השילוט המתבקשים במקום של מצלמות, עד כמה מחויבים ליידע את הציבור על קיומן בשטח, לאלו גורמים וכמה מותר לצפות ולהשתמש במידע, איזו הכשרה עליהם לעבור, והעיקר: אלו סנקציות יוטלו במקרה של שימוש לרעה במידע. כאמור, נכון להיום, חרף פניות חוזרת ונשנות של הסנגוריה הציבורית, המצב בעינו עומד. הרישות האינטנסיבי של המרחב העירוני והציבורי במצלמות אבטחה הולך וגובר והמעקב הולך ומתפשט. זאת על אף הפגיעה בזכויות הפרט והפרצות הרבות המאפשרות נכון להיום לעשות שימושים בעייתיים בו בלי שהחוק הבהיר את עמדותיו.

מקרה תקדימי שעלה על סדר היום לאחרונה, מוכיח עד כמה השטחים האפורים עלולים לסבך את המערכה המצולמת והוא ידבר בעד עצמו. כתבה ששידרה צילומי שוד בחנות של תחנת דלק, בהם נראה המוכר מוכה וחבול בידי השודדים, סיבכה את חברת החדשות שנדרשה לשלם פיצוי של 20 אלף שקל! בתביעה שהגיש המוכר בחנות נגד חברת החדשות והמשטרה (שהעבירה את הצילומים לחברת החדשות) טען, כי חשיפת התמונות ללא הסכמתו פגעה בפרטיותו ובשמו הטוב והשפילה אותו ברבים וביקש פיצוי של 300 אלף שקל.

בית משפט השלום בחיפה קבע, כי למרות שעצם קיומן של מצלמות אבטחה במקום משמעה הסכמה לפרסום הצילומים, במקרה דנן הייתה חריגה מהמותר. המשטרה פעלה כשורה, כשהעבירה צילומים כחלק מהחקירה, אבל חברת החדשות הייתה צריכה לפחות לטשטש את הממצאים כדי להגן על פרטיות המצולם ולכן תישא באחריות. מי שמצפה לתמונה בשחור ולבן לא ימצא אותה. אין ספק, שכל עוד לא תעוגן המציאות המצולמת בחוק, יישארו קצוות לא סגורים, שיחייבו משנה זהירות ורגישות בשימוש במצלמות.

המצלמה משתמשת באור הכוכבים

450 שקל עד 000,13 שקל למצלמה

שוק המצלמות מתקדם בצעדי ענק ומציע שלל פיתוחים ופטנטים חכמים לכל המצבים האפשריים. ממצלמות כיפה הפועלות ע"י חיישנים, מצלמות ממונעות ממוגנות ע"י מים המתאימות לתקרות אקוסטיות ועד מצלמות מותאמות לתנאי חוץ או לתנאי פנים. יש מצלמות מיוחדות למספרים המסוגלות לקלוט אותם ביום ובלילה, מצלמות נסתרות (מוסלקות) בתוך גלאי עשן, בחיישן או בנתז מים וצריך להתאים את המצלמה לפי גודלה, סגנונה ואיכותה לפי הצרכים וכמובן היכולת הכלכלית.

בחברת אביר שרותי ביטחון אזרחיים מסבירים לנו, כי המצלמות הזולות מתחילות בסביבות ה--100 דולר והממוצעות ומטה עולות בסביבות 200 דולר. האיכותיות עולות כ--400 עד 500 דולר והמצוינות יכולות להגיע גם ל--30 אלף שקל. בחירת המצלמה צריכה להיות עפ"י איכות היצרן או מגה פיקסל (ככל שהמספר גבוה האיכות טובה יותר) לקס (ראיית לילה), ככל שהמספר נמוך האיכות גבוהה יותר. עדשה  קבועה או אפשרות שינוי  צמצם אוטומטי או ידני, תוספת לדים לאינפרא רד ו/או ראיית לילה. מתנייעת או לא. שליטה מרחוק או לא ועוד פרמטרים מקצועיים יותר. חשוב לדעת, כי מצלמות אינפרה היכולות לצלם בחושך מוחלט (עין רגילה לא רואה את האור ורק המצלמה מזהה אותו), אינן איכותיות. מצלמות ברמה גבוהה אמנם לא מסוגלות לצלם בחושך מוחלט אבל ברוב מוחלט של המקרים הן לא מפספסות בלילה כי הן מנצלות כל אור מינימאלי בסביבה כולל אור הכוכבים! מצלמה כזו עדיפה ע"פ מצלמת אינפרה שמעט מסנוורת. גם מצלמות מוסלקות אינן איכותיות. הן קטנות ובד"כ משתמשים בהן לצילומים מגובה נמוך, מתוך עמוד רחוב ועוד. המחיר יכול להגיע בסה"כ ל--500-600 שקל אבל היכולות בהתאם. באביר טוענים כי מרבית הלקוחות הפרטיים מסתפקים במצלמות פשוטות ומתאכזבים כי כשקורה משהו מסתבר שלא ניתן להפיק מהן את התוצאות הרצויות. "כמו בכל דבר, צריך להשקיע כדי לקבל תוצאות ברגע האמת"  הם מדגישים.

בא.ש. מערכות אבטחה פורשים את מגוון האפשרויות של מצלמות המתאימות למקומות ציבוריים ולשטחים פתוחים:

מצלמות אנלוגיות סטטיות: מצלמה סטנדרטית  סטטית אינפרא אדום מוגנת מים ברזולוציה טובה עד גבוהה עולה בסביבות ה 450 -900 ש"ח (איכות בינונית 420TVL ועד איכות סטנדרטית 540TVL). מצלמות איכותיות (מצלמות שמגיעות עם עדשות נפרדות ניתנות לכיוון) ורזולוציה גבוה עולות בסביבות 1,200  2,000 ש"ח כולל מיגון מתכת להגנה חיצונית על המצלמה. (רזולוציה של 540TVL ומעלה)

מצלמות אנלוגיות ממונעות: מצלמה ממונעת סטנדרטית ניתנת לשליטה  360 מעלות לצדדים ו-- 180 מעלות למעלה למטה — עולה בסביבות ה-- 4,000 ש"ח (איכות של 480TVL ומעלה) — מצלמה ממונעת ברזולוציה גבוהה  חברה מוכרת (SONY/ SUMSUNG) מתחילה בסביבות ה-- 8,000 ש"ח ועלולה להגיע ל 13,000 ש"ח עם התוספות הנלוות 0 מיגון חיצוני, מערכת עיקוב תנועה אוטו´ וכו´. (איכות של 540TVL ומעלה)

מצלמות דיגיטליות (IP) באיכות גבוהה: מצלמת IP סטנדרטית סטטית עולה בסדר גודל של 1,200  2000 ש"ח (ברזולוציה של עד 1.3 מגה פיקסל) — מצלמת IP דיגיטלית סטטית של חברות מובילות כמו MOBOTIX / AXIS / SONY/ Philips מיועדות לאזורים פתוחים וגדולים עולה בסדר גודל של 6,000 ש"ח (מצלמות באיכות 3-5 מגה פיקסל-- Full HD) — מצלמת IP דיגיטלית ממונעת 360 מעלות של חברות מובילות כמו MOBOTIX / AXIS / SONY מיועדות לאזורים פתוחים וגדולים עולה בסדר גודל של 13,000 ש"ח ומעלה.