סיכום השבוע של איטריידר, אתר למסחר אופציות בינאריות

הבורסה בתל אביב פתחה את המסחר ביום א' בעליות שערים קלות. מדד ת"א-25 עלה ב-0.3% וכך גם מדד ת"א-100. השבוע שעבר בבורסה נסגר בעליות קלות: מדד המעו"ף עלה בכ-1%, מדד ת"א 100 עלה בכ-0.7%, מדד הבנקים עלה בכ-2.5%, ומדד הנדל"ן עלה בכ-1.2%. הדולר צנח ביום ו' ב-1.079% ושערו היציג בתום המסחר השבועי נקבע על 3.391 שקלים. האירו עלה ב-0.74% ושערו היציג נקבע על 4.8881 שקל. הדולר נחלש השבוע מול השקל, בהתאם למגמת המסחר בעולם. גם האירו נחלש השבוע מול השקל, אך בשיעור נמוך יותר.

כלכלני בנק הפועלים שומרים על אופטימיות וכותבים בסקירתם השבועית כי "השיפור בשוקי ההון הגלובליים תמך במגמה חיובית בשוק המניות המקומי בשבוע האחרון. עונת דוחות טובה בארה"ב, לצד התחזקות ההערכות כי תקציב הממשל האמריקאי יעבור בסופו של דבר, שחררו מעט מהלחץ בו נתונים המשקיעים בעולם". הכלכלנים מוסיפים כי "הכלכלה הישראלית מצטננת מעט בחודשים האחרונים, כפי שניתן לראות בשורת אינדיקטורים, כגון סחר החוץ, המדד המשולב, ובחשש כי 'מחאות הקוטג'' ומוצרים נוספים עלולות לפגוע בביקושים לצריכה הפרטית. עם זאת, חשוב לזכור כי המשק המקומי עודנו איתן מאוד, ומפגין ביצועי יתר משמעותיים על פני מרבית הכלכלות המפותחות, בדגש על הכלכלות האירופיות. נתוני שוק העבודה מצביעים על שפל היסטורי באבטלה ותחזיות הצמיחה עדיין מדברות על 4.5% ב-2011. אנו ממשיכים להחזיק בדעה חיובית כלפי שוק המניות המקומי, נוכח רמות המחירים הנוחות להשקעה, אליהן הגיעו מניות רבות, ועל רקע הסביבה הכלכלית המקומית, שעודנה חיובית, גם אם קיים צפי להאטה מסוימת בצמיחה בחודשים הקרובים. למרות גישתנו החיובית, אנו מדגישים כי הטווח הקרוב צפוי להמשיך ולהיות תנודתי".          עיסקה יוונית
אחרי חודשים ארוכים של משא ומתן, מדינות גוש היורו וקרן המטבע החליטו סופית להעניק ליוון חבילת סיוע נוספת של 109 מיליארד יורו, אליהם יצטרפו 50 מיליארד יורו מהמגזר הפרטי. החבילה מעניקה לקרן החילוץ של האיחוד 440 מיליארד יורו, את הסמכות לרכוש חובות של מדינות במצוקה בגוש, לסייע לבנקים בקשיים ולספק קווי אשראי. הבנקים והמשקיעים הפרטיים יעניקו את הסיוע, בין השאר, באמצעות החלפת אג"ח יווניות באיגרות בעלות ריבית נמוכה יותר או מכירתן בחזרה לממשלה היוונית במחיר נמוך. תקופת הפירעון המרבית של האג"ח היווניות החדשות תהיה 30 שנה, לעומת 7.5 שנים כיום. ההלוואות ינתנו בשיעור ריבית של 3.5%, לתקופה ממוצעת של 15 שנה. על פי ההערכות, הבנקים הגדולים באירופה צפויים להפסיד 20.6 מיליארד יורו ממחיקת הערך של אג"ח יווני שבבעלותם.
ז'אן קלוד טרישה, נשיא הבנק המרכזי של אירופה, אמר בסוף השבוע כי אין חשש שמשבר החוב באירופה יזלוג למדינות אחרות בגוש היורו: "אני מאמין כי כל המדינות בגוש היורו לא רק שינקטו בצעדים נמרצים כדי לעמוד במחויבויות הנוכחיות שלהן, אלא גם ינקטו בצעדי מניעה מתאימים, כמו במקרה של איטליה".

סוכנות הדירוג פיץ' טוענת כי תוכנית החילוץ עשויה לגרור את יוון למצב של חדלות פרעון. זאת, כיוון שבעלי החוב של יוון ייאלצו להסכים לקבל ריביות נמוכות יותר על החוב של המדינה לתקופה ארוכה יותר של 30 שנה. ברגע שיוון תנפיק את איגרות החוב החדשות - הם עלולות להיות תחת ההגדרה"אג"ח זבל". במריל לינץ' כתבו כי "התוצאות הכלליות של תוכנית החילוץ הן חיוביות. התוכנית כוללת תנאי הלוואות טובים יותר לכל המדינות, מימון נרחב יותר ליוון, מינימום לחץ על פורטוגל ואירלנד, החלפות אג"ח, והתערבות יתרה במשבר של קרן אירופית היציבות הפיננסית".

נשיא הבונדסבנק, יאנס וידמן, אמר שהתוכנית עשויה להחליש את התמריצים לממשלות ליישום מדיניות פיסקלית יציבה. לדברי וידמן, "איזור היורו התקדם לכיוון קולקטיביזציה של הסיכונים במקרה של טעויות כלכליות וחוסר יציבות במצב הפיננסי הציבורי. מדובר בהחלשת היסודות של האיחוד המוניטרי, המבוסס על אחריות פיסקלית. בעתיד יהיה אף קשה יותר ליצור תמריצים למדיניות פיסקלית יציבה".           

רגע האמת של אובמה

בשווקים בארצות-הברית שוררת אופטימיות זהירה מאוד לקראת ה-2 באוגוסט, תאריך היעד שבו אמור הקונגרס לאשר את ההעלאה של תקרת החוב במדינה. בסיכום שבועי נרשמו עליות בבורסות במדינה: דאו ג'ונס עלה ב-1.7% ונאסד"ק טיפס ב-0.9%.

הנשיא אובמה מנהל מגעים רצופים עם מנהיגי הרפובליקנים על מנת למצוא פשרה שתאפשר את העלאת תקרת החוב. על פי חלק מההערכות אובמה יאלץ להתפשר ולהסכים על קיצוץ של כשלושה טריליון דולר בעשר שנים, מבלי שיוסכם כרגע על העלאת מיסים לעשירים. על פי הסכם הפשרה הזה רק בעתיד תגובש תכנית לרפורמת מיסים שתוסיף להכנסות המדינה עוד טריליון דולר בעשור הקרוב. אחת המחלוקות בין הצדדים שטרם נמצא לה פתרון ככל הידוע הוא קצב ישומם של הקיצוצים בתקציב. הרפובליקנים מעוניינים בקיצוץ מיידי, בעוד שאובמה מבקש ליישם אותו בהדרגתיות.
בתוך כך נמשכת עונת הדו"חות בוול סטריט. עד כה רשמו חלק גדול מהחברות שפרסמו את הדו"חות שלהן רווחים שעלו על התחזיות. כך למשל ענקית התוכנה מיקרוסופט דיווחה על רווח נקי של 5.87 מיליארד דולר או רווח של 69 סנט למניה, עלייה של 30% בהשוואה לרווח של 4.52 מיליארד דולר או  51 סנט למניה, ברבעון המקביל בשנה שעברה.