תמיד שאלתי את עצמי אפילו בגיל 32
מדוע כולם רצים לעבר הדבר שנקרא חתונה
למה כולם רוצים להתברגן ולהפוך .. להיות כמו כל שאר האנשים משעמים ושגרתיים
עם 2 ילדים או שלושה ... להזדקן ולראות איך לבסוף הילדים מגדלים אותכם
לחיות בשגרה כולאת .... במקום לחיות בחופשיות
למה אנחנו רוצים בצורך להיות כמו כולם ולהתחתן ....
ובסוף כמו שאחוז גבוהה כל כך מתגרש כיום
ילדים תמיד ניתן להביא מחוץ לנשואים וללא חתונה
אני חושב שמוסד הנשואין שייך בכלל למאות הקודמות ולאט לאט הוא יעלם מן העולם
....
|
ליזה
בתגובה על אימון במכון כושר
hareli22
בתגובה על טיול בירושלים
hareli22
בתגובה על ביקרות על : הספר שעות מתות / אורי אדלמן
הדורון
בתגובה על מה עושה אותם שמחים ?
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אז מה אתה מציע למעשה דורון?
לא להתחתן, הוללות תמידית?
אני כרגע בשלבי גירושין מאשה שלא
היתה התאמה בגרוש ועוד כמה דברים
נוספים אבל אני לא פוסל את מוסד הנישואין
בשל הקשר הקלוקל שחוויתי.
יש מספיק זוגות שנשואים 10 , 20 ו 30 שנה
ועדיין אוהבים אחד את השני, מעריכים ומכבדים
איש את רעהו נמשכים אחד לשני ומוצאים עניין
בנושאים משותפים.
חומר למחשבה ואשמח לתגובה.
תודה על המאמץ וההסבר .
יש לי מחשב שיובא לארץ בדרך לא דרך לפני 27 שנים והוא יוצר באיטליה בתקופת הרומאים , אני מקיש עליו באבני שפה ואבני חושן,
הנני עיוור של סמני פיסוק.
לנוחותך תיקנתי עד כמה שיכולתי עם המקלדת העתיקה שלי את תוכן התגובה .
מקווה שיצא משהו טעים .
בתאבון.
אני מקווה שבקרוב תצליח להפעיל את המקשים של הפסיק /נקודה
יש דבר הנקרא: בטחון רגשי. זה בסדר, אין לך שעון ביולוגי.
אגב, שני שליש נשארים נשואים כל החיים.
לרווקים שיעור ההתאבדות הגבוה בעולם.
מומחים אומאים שבדרך כלל תגובה הורים במצב כזה מתחילים לגדל תגובתם על עדנית החלון או בעציץ קטנטן תוך תקווה שהירוק הזה שיצמח יעשה לכולם טוב .
וכך מצאתי את עצמי חוזר לבית הורי לחסוך קצת כסף ולהתאפס על החיים
מצאתי עבודה חדשה באזור
והחיים עכשיו נראים טוב מתמיד
אפשר לדעת מה אומרים ההורים ? יש להם אולי פה בלוג ?
אולי כדאי לחיות כמיזטרופ שלוש עד חמש שנים , אז ממקום
נוסף לדון שוב בשאלת הפוסט - לבחור להתחתן או להיות לבד.
נסה ותהה.בהצלחה.
יש את "הורות אחרת" שזה אגודה שדואגת לכל מי שרוצה להביא ילד ללא חותנות וכו
מחשבות אלו תוקפות גם אותי בזמן האחרון.
אני עדיין לא איבדתי תקווה, אך אני בדרך...