כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    נופל בין ההגדרות

    התחיל בתור הגדרות למונחים מעולם הפרסום (אם מישהו רוצה לחפור בחמישה פוסטים הראשונים)
    אחר כך ניסיתי להגדיר דברים שמשתוללים אצלי בבטן.
    עכשיו נשברו הכללים.

    באמצע של ציר הזמן

    5 תגובות   יום שישי , 23/11/07, 21:16

    בדרך להורים שלי נעצרתי בפינת רחוב בגבעתיים -  מעל מגרש הכדורגל "המכתש" והבטתי בשקיעה עוטפת את קו הרקיע של תל אביב.

     

    לידי התנשא עמוד ועליו שילוט המספר על ההיסטוריה של שכונת בורכוב, העמוד תיאר מה היה במקום לפני שנים ואף הציג תמונות, אותו מקום בו אני עומד - אך רק חול וגבעות מסביבו, בניין באוהוס ישן של בית הספר אשר עדיין ניצב מאחורי  וקן הנוער העובד אשר "דילג ביינתים" לרחוב הסמוך.

     

    כשהייתי ביסודי ולמדתי כאן, הוציאו אותנו מבית הספר הראו לנו את קו הרקיע של תל אביב וסיפרו לנו כי מגדל "הקריה" הוא המגדל הכי גבוה במזרח התיכון אם מחשיבים את האנטנה שלו. אבל עכשיו הוא מוקף בבניינים המגמדים אותו ואף מסתירים אותו למחצה.

     

    בתיכון היינו רצים במעלה הגבעה הזו בשיעורי ההתעמלות, מתאמנים לקראת הצבא. חזרתי להביט על קו הרקיע - פעם כתבתי סיפור על חרגול ענקי שמשתולל בתל אביב ובסיפורי החרגול חטף אישה וטיפס עימה על מגדלי עזריאלי. למרות שכשכתבתי את הסיפור היו רק שני מגדלים בנויים, מראש כתבתי שהיו שלושה - כי הנחתי שהם יבנו במהרה. אני חושב שזה היה קצת אחרי הצבא ובמחשבה לאחור זה לקח קצת זמן.

     

    נזכרתי גם שפעם כבר נעצרתי כאן. בשנה הראשונה ללימודים, עם מישהי שלמדה איתי תקשורת והתלהבנו מהשקיעה הזו ואפילו צילמתי אותה. מעניין אם יש לי עוד את התמונה. מעניין איפה הסטודנטית הזו היום (היא עזבה את לימודי התקשורת אחרי השנה הראשונה ועברה ללמוד כלכלה).

     

    מקודם לכן, בתל אביב, חשבתי על זה שבמשך שבוע אחד שבו הייתי במילואים כבר הספיקו להתחיל לבנות את מגדל המגורים החדש (מגדל G) ליד הלונדון מיניסטור. ומכאן, מנקודת התצפית בה עמדתי, יכולתי לראות איך כל כך הרבה משתנה מסביב, כמה בניינים חדשים. הנה ליד הקריה, הבניין של משרדי teenk. אני באמת צריך למצוא את התמונה ולהגיע איתה ולהשוות.

     

    מישהו עבר לידי וצפצף לרכב שלו, ניעורתי מהמחשבות על העבר והמשכתי ללכת.

     

    יש לי תחושה שהמחר יהיה מצוין.

     

    ***

     

    בנושא אחר - כבר שבוע שני ברציפות שאני שומע בגלי צה"ל בשישי בערב בשעה 20:50 את השיר "תשע בכיכר" של גזוז. שזה נחמד - מעניין אם זה ככה בכל שבוע ביום שישי בתשע. צריך להמשיך לעקוב.

     

    ***

     

    פתאום חשבתי שחבל שלא צילמתי את השקיעה בטלפון הסלולרי יכולתי לצרף אותה לפוסט.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/11/07 17:35:
      תמיד נדמה לי שזכרונות נוסטלגיים ארוזים באור שקיעה. לבטח יש כאן משהו מעבר למקרי. איך נוצרה המוסכמה הזאת? אולי מתוך שקיעת ילדותנו, שקיעת שנותינו?
        24/11/07 14:42:

       

      צטט: קורינה2 2007-11-24 12:40:56

      לי הכי חבל בגבעתיים על שטח 9, שפעם היה גבעות חול שבהן היינו עושים מדורות והיו שם הופעות וזיקוקים ביום העצמאות. והיום זה סתם קניון והמון בניינים גבוהים... 

       

      נכון! לא שהקניון לא נחמד, אבל כשהייתי בנוער העובד היינו חוגגים שם את חג המעלות בכתובת אש ובל"ג בעומר היו שם מדורות.

       

      אכן פיסת אדמה נוספת שאיבדה את בתוליה

        24/11/07 12:40:
      לי הכי חבל בגבעתיים על שטח 9, שפעם היה גבעות חול שבהן היינו עושים מדורות והיו שם הופעות וזיקוקים ביום העצמאות. והיום זה סתם קניון והמון בניינים גבוהים... 
        23/11/07 22:00:
      זאת שלמדה תקשורת ועברה לכלכלה... בטח עושה היום  Money 





        23/11/07 21:25:

      אתה יודע, אתה עדיין יכול לחפש את התמונה ההיא ולצרף אותה לפוסט :)

       אותי אישית זה יעניין לראות.

      אני ראיתי את השקיעה היום מירושלים, גם משם היא היתה מדהימה.

       בתל אביב לא מוצאת אותה...

       

      וכן,  מחר יהיה יום מצוין!

       

      שב"ש.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      גרינטול
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין