לפני כמה שנים, בעודי ממתין לדיון בבית המשפט העליון, התבררה בבג"צ בהרכב בראשות הנשיא דאז אהרן ברק, עתירה של ישוב בדואי כלשהו, שקבל על כך שהוא אינו מקבל שירות מסויים (שירות הקשור למערכת החינוך למיטב זכרוני). הפרקליט שייצג את המדינה באותה עתירה החל להתפתל ולהעלות טענות על קשיים ביורוקרטיים שונים - עד שהופסק ע"י הנשיא ברק שהורה לפרקליט באלה המילים (ציטוט מהזיכרון): "מיד בצאתך מהאולם אתה מתקשר לאיש הממונה על אספקת השירות ומודיע לו, שיש לו שבעה ימים לטפל בבעייה, ואם עד אז הבעייה לא תטופל – אני עוצר אותו". גם מי שאינו מאוהב באהרן ברק ובדרך התנהלותו חייב להודות שהיה בדבריו אלה סוג של אקטיביזם מרענן שנועד לטפל במקרה קונקרטי באמצעות בעיטה הגונה בישבנה של הביורוקרטיה. קצת מביך שראש הממשלה מדבר - במשך שנים - על חסמים ביורוקרטיים שחונקים את מערכת הבנייה. הייתכן שראש הממשלה, האיש האמור לאחוז בידיו במוסרות השלטון, יקטר כמונו בשיחות סלון בימי שישי על חסמים ביורוקרטיים? בשביל מה הוא ראש ממשלה? האם ראש הממשלה זה סתם עוד פקיד? האם ראש הממשלה מצפה שהפקידים שסותמים את המערכת ישמטו מידיהם, מרצונם, את הכוח שהם צברו במשך דורות? אם נתניהו אכן יתחיל לממש את הבטחותיו בתחום הבנייה הוא צריך להודות על כך בענווה, בראש ובראשונה, ליוזמה הברוכה והמרגשת של השוכנים באוהלי המחאה. כי אוהלי המחאה הם הסופרטנקר שיביס את הביורוקרטיה העריצה של הפקידים. |