כמה דברים שעברו לי בראש לפני כמה שבועות. והפעם כדי להתחיל עם חיוך:
שניים אוחזין בביצה. אחד אומר זו שלי, השני אומר איי.

אז ככה, השעה היא 1:39 בלילה, אני קצת מבושם אחרי חתונה של בת-דודתי (שתחיה) אחרת אין סיכוי שהייתי כותב כאן, ובטח שלא נותן לכל העולם (ואחותו) הצצה לראש שלי. בחתונה הזו (כמו כל חתונה שנכחתי בה בעשור האחרון) לא יכולתי שלא לתהות, מאיפה יש לאנשים את ביצי הפלדה האלה, לבוא ולהחליט שהאדם בו הם מאוהבים היום ישאר האדם שיאהבו עד שינפחו את נשמתם.

לא יכולתי שלא לתהות איך חברים, בני משפחה, מכרים, ושאר לוחכי מדרכות שגדלו באותו דור כמוני עושים את זה. הרי, הם ראו את אותם סרטים הוליווידים כמוני - אלה עם הסוף השמח, והם חיו באושר ועושר עד עצם וכו'.

אותם חברים שכמוני גדלו בדור הציני ביותר שראתה המדינה, דור ה"אני קודם" , דור שהבין שהחיים הם לא הוליווד, ושאחרי הקרדיטים שבסרט מתחילים החיים האמיתיים - אלה שהמציאות מתעקשת לעיתים לנסות ולשבור כל שביב של התעלות וניתוק ממנה ומחיי השגרה השוברים.

לצערי הרב התנסיתי בלא מעט מערכות יחסים בשנה החולפת, כל אחת שונה בתכלית מהאחרת, כל אחת עם אישה (דגש על אישה ולא ילדה) שונה שכמו שאמר טולסטוי (השם יקום דמו) מופרעת כל אחת בדרכה - (המופרעת הוא דגש לחיוב), בכולן הגישה הייתה חיובית מלכתחילה עם כוונה שהעניין יסתיים בטבעת וסקס מטורף במלדיביים, ובכולן (כמעט) ההתחלה הייתה כמו בסרטים שרמת הדביקות שלהם מתחרה בסופר גלו על ספידים והסיום הגיע בבום מצלצל שנוצר כשהמציאות פגשה את הפנים שלי (כאפה בלשון העם)

אז מי צודק - הוליווד או המציאות?

או שמא האמת נמצאת כמו ברוב המקרים בעולמנו - אי שם בתחום האפור - באמצע.

חלקכם יאמר - הילד לא סגור על עצמו ולא יודע מה הוא רוצה,

חלקכם יאמר, הוא עדיין לא פגש את האחת

ושאר חלקכם יאמר, חלאס עם החפירות

והתשובה היא:

כן. אני יודע מה אני רוצה. היא פשוט עדיין לא מצאה את הכתובת שלי.

ובעניין זה, אל תכתוב "היא" כתוב "הן" כי הכל עניין של תזמון, איזה אחת מהאחדות שנועדו לך תפגוש קודם..

ובנוגע לחפירות, זו התוצאה של ימים שעוברים עליך בשמש, באופניים, בים, וכשאתה בחופש ללא זמן סיום - יש לך המון זמן לחשוב. יש מצב שהעבודה הבאה שלי תהיה ברשות העתיקות.

בכל מקרה, אני מאמין (באמונה שלמה, אבל לא בביאת המשיח) שבאמת זה עולם של סטטיסטיקה

ושבקרוב היא תלמד כבר איך להפעיל את ה - GPS שלה ולהגיע אליי, ושזה יקרה לפני שאצטרך לייבא ילד מברזיל ובעוד 20 שנה לקרוא על עצמי בוואלה ספורט שאני מזכיר לכולם את אבא של מאור בוזגלו.

או שאולי מישהו/הי מהקוראות תעשה עימי חסד קטן ותספר לכל אימותנו... סליחה התבלבלתי עם הנסיך הקטן, ...חסד קטן ותספר לחברה שלה על הבחור הזה שכותב דברי הבל בכל מיני מקומות והיא תתקשר אליי (חלומות באספמיה לא הזיקו לאף אחד כל עוד לא קרו בזמן נהיגה או הפעלת מיכון כבד)

בברכת אהבה גלובלית לכל מכרי ומוקיריי ושאר האנשים בעולמנו.

נ.ב.

למי שלא הבין מה הפואנטה, יכול להיות שלא הייתה אחת, אבל תודו שזה העביר לכם כמה דקות.

נ.נ.ב

לכל מי שרוצה חזרה את 5 הדקות האחרונות בחייו, נא לפנות למשרדנו, קומה 2 אשנב 103.