כן, ארזתי לבד. כנראה שרואים עליי. המטען כל הזמן היה איתי. הרבה לפני שהחלטתי לקנות כרטיס. מתה להגיע ל- check-in להיפטר ממנו. מעבר, בטח מעבר. גם דיילת הקרקע רואה שעובר עליי הרבה. עוד כמה צעדים ואני דיוטי פרי לעשן, דיוטי פרי לשתות. אני דיוטי פרי. זהו, פורשת כנף ועוברת את הגבול. כמו שעשית אתה. יש לי חמש שעות לחשוב על המטען שבבטן. מבטן המטוס יוצאת המזוודה הכתומה שלי. אני לוקחת את התחתית, ובכלל לא פוחדת עד שאתה מוצא דרך לעלות לתודעה. גוררת את המזוודה הכתומה ברחוב השקט ומחפשת את הרחוב של המלון. בדרך אני עוצרת לספור כמה כסף יש לי בארנק. צוחקת לעצמי שגם באנגלית ברור מה עובר עליי - I need a change.
מוקדש ל-מ. שהיא גם חברה וגם אחלה. |