בנימין נתניהו אינו יודע מהיכן נפלה עליו צרה זו. את כל מעייניו השקיע בחודשים האחרונים בנושא המדיני, לקראת הכרזת הפלשתינאים על מדינה עצמאית. הוא היה בטוח כי בתחום הכלכלי, אין לו כל בעיה. אדרבה, העולם הכלכלי מסתכל כמעט בהערצה על מדינת ישראל ועל הישגיה הכלכליים, לאחר שצלחה את המשבר הכלכלי העולמי, כמעט בלי נזקים. הצריכה הגואה והאבטלה היורדת, כמו גם סימני הצמיחה במשק ותגליות הגז הגדולות, היו אמורים לגרום לשקט מוחלט בתחום הכלכלי, ולאפשר לממשלה לפעול בנושא המדיני באין מפריע.

אי-שם, צץ לו איזה צעיר בני-ברקי, שהחליט לקרוא למאבק נגד מחירי הקוטג´ היקרים. איזה קוריוז חדשותי, לימי האביב המשעממים. מי יכול היה להעלות על הדעת, כי גביע גבינה קטן יבעיר את המדינה כולה? זה היה הניצוץ שהבעיר את חבית חומר הנפץ. האזרח הקטן, זה שאינו שותף לחגיגה הכלכלית של משרד האוצר ולתחזיות האופטימיות, כבר נושא בלבו תקופה ארוכה תחושת מועקה. אין לו כל חלק בצמיחה והנטל שהוא סוחב על גבו קשה מנשוא. המשכורות אולי עולות, אבל המחירים מרקיעי שחקים. הוא אינו מסוגל לגמור את החודש בלי חריגה בחשבון או הלוואה בנקאית.

הנתק בין מה שחשים באוצר ומה שחש האזרח הקטן, הוא זה שהיה בעוכריו של נתניהו. אף אחד מיועציו לא האיר את עיניו, שאין מקום לחגיגות, אפילו שהאבטלה ירדה לשפל חסר תקדים מזה שנים רבות. מלשכת השרד שלו בירושלים, הוא התקשה להבין שהציבור חש תחושת יאוש. הטייקונים הגדולים המשיכו למלא את קופתם באין מפריע; החברות הגדולות המונופוליסטיות עשו בשוק ככל העולה על רוחן, רק כדי שיוכלו לשלם משכורות עתק לבכירים; הפערים החברתיים התרחבו ככל שהמחירים גאו והמשכורות נשחקו. היה צריך רק מישהו שיעשה חור זעיר בסכר, ויגרום להתפרצות הזרם הבלתי נשלט.

גביע הקוטג´ היה הסיכה שחוררה את בלון האשליות. פתאום הבין "האזרח הקטן", שיש מישהו שמתעשר על חשבונו. יש מי שחוגג על גבו הכפוף. מדינת העשירים משעבדת את המוני העמלים. ויש לאזרחים כח. הם יכולים להשפיע לא רק אחת לארבע שנים, אלא גם במהלכן. הממשלה אינה יכולה לעשות ככל העולה על רוחה ולהתעלם מצרכי בוחריה. מי שרוצה דמוקרטיה, צריך להכיר בכך שיש לה מחיר. נתניהו מגלה זאת בדרך הקשה, והוא מנסה לבלום את השיטפון הגואה. להפריח רעיונות כלכליים, שאולי ישפרו את המצב בעוד שנה או שנתיים, ואולי לא. האם הציבור "יקנה" את ההבטחות? אולי חום הקיץ הלוהט והחופשה שבפתח, יצננו מעט את המאבק? נתניהו מקווה שאכן כך יקרה, אבל יהיו מן הסתם גורמים — ולאו דווקא מהתחום הכלכלי — שיבקשו לנצל את המשבר לצרכים פוליטיים, שאין בינם לבין מחיר הקוטג´ ולא כלום.