כותרות TheMarker >
    ';

    מה כבר בחורה רוצה?

    3 תגובות   יום רביעי, 27/7/11, 20:05

    שמונה בערב בשכונת הרשע והפשע של הרצליה, כן יש כזו.

    כבר ברחוב ניתן לראות התנהגות אזרחית למופת שכוללת חניה על מדרכות, ליד אדום לבן, בצורה שחוסמת נתיב, לפני תמרור עצור באין מפריע.

    כדיירים ארעיים ברחוב אין לנו ככל הנראה זכות חניה. בשעה שאנחנו מגיעים מרבית החניות תפוסות ואלו שפנויות עלולות לזכות אותנו במבטים לא נעימים, אזהרות ואפילו איומים ממשיים שלא נעיז לתפוס אותן.

    הבניין עצמו מוזנח, קליפות גרעינים ובדלי סיגריה מלווים אותי לקומה השלישית שבה אני מתגוררת.

    על התענוג הזה אני משלמת רק 3.300 ש"ח בחודש.

    צעירים רבים היום חיים כמוני, בדירות לא דירות, בתת רמה של שכונות ועדיין משלמים מחירים מופקעים. לא מדובר כבר על מרכז תל אביב היוקרתית, גם בהרצליה והערים השכנות.

     

    תצאו מהעיר אתם קוראים לנו

    הנה, יצאתי מת"א, שכר הדירה או שכונת מגוריי מסבירים לי פנים? לא ולא.

    מחאת התל אביבים ברוטשילד, היא לא רק מחאתם. המגורים בשדרות רוטשילד היוקרתיים הם רק סימפטום להשתוללות חסרת הרסן של מחירי הדירות בכל הארץ- ת"א, סביבותיה ובפריפריה.

     

    תצאו לפריפריה, מפונקים, אתם מתריסים

    הלימודים שלנו, העבודות שלנו, מרכז החיים הוא במרכז, להפריח את הפריפריה על ידי תשלום הארנונה החודשית נוכל, אם יהיה לנו מקור פרנסה. אין פרנסה – אין מיסים ואין גם דרך להשכיר דירה או לשלם ארנונה.

     

    רוצים לחסוך, אז תגורו בפריפריה ותעבדו במרכז

    ואיך בדיוק נגיע? באמצעות רכבת ישראל ששובתת, יורדת מהפסים או במקרה הטוב רק מאחרת חדשות לבקרים?

    או אולי באמצעות התחבורה הציבורית המצוינת שמעדיפה שלא לנסוע בקווים ישרים אלא לחסוך בקווים ולקחת לטיול שנתי את מחוסרי הרכב, שאין להם ברירה אחרת מלבד להסתמך על אותה התחבורה ולגרום שנסיעה של עשר עשרים דקות תימשך קרוב לשעה.

    טוב, כבר הבנו שאת מפונקת, אז תקני לך רכב ותגיעי איתו לעבודה

    רכב הוא מותרות. מלבד עניין הרכישה והביטוח והתיקונים, קיים עניין קטן עם מס עצום – הדלק שמניע את אותן המכוניות ומחירו המאמיר.

    אין לי פתרונות.

    יש לי רק הרגשה – הרגשה שמשהו פה צריך לקרות וכן, אני מטילה את האחריות על כך על הממשלה שלי – בשביל זה בחרתי בהם, החכמים, המנוסים.

    אני רוצה לקבל מהם פתרונות ולא הצעות לא מבוססות שלא ניתנות ליישום אמיתי.

    אני רוצה להרגיש שהמיסים שאני משלמת למדינה ולעירייה חוזרים אליי באמת.

    אני רוצה להרגיש שמשקיעים בי, האזרח הקטן –

    שיפקחו על מחירי הדירות,

    שיבנו דירות ברות השגה – להשכרה ולמכירה,

    רוצים שנעבור לפריפריה – תיצרו תעסוקה, תעלו מחירי משכורות,

    שפרו לנו את התחבורה הציבורית.

    תשקיעו קצת. מה אני כבר רוצה?

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/9/11 10:26:

      מדינת ישראל איננה המקום היחיד בעולם בו ניתן לעבוד ולהתקיים.

       

      במרבית מדינות העולם המערבי תקבלי תמורה גבוהה בהרבה לעבודתך, ותשלמי הרבה פחות עבור מוצרים ושירותים.

       

      פעם היה חבל לנו: הורינו עלו בעליה הבלתי ליגלית, ישבו במחנות המעצר בקפריסין,לחמו ב 48, אנחנו לחמנו ב 73, האמנו בבית לאומי לעם היהודי, תלינו דגל שצבעיו נלקחו מהטלית ביום העצמאות.

       

      לא בית לאומי ולא נעליים.

       

       

      כשהפוליטיקאים מבזבזים את כספי מסייך, תמורת עבודתך, וחיים כמו המלך פארוק, כאשר סכומי עתק מוזרמים לחלומות באספמיה משיקולים קואליציוניים, הגיע הזמן להבין: חיים פעם אחת, ולא בשביל הוולוו של דליה איציק, הסוויטות של ברק, הסיגרים של נתניהו והוצאת מיליארדים בשטח שמחר לא יהיה ממילא חלק ממדינת ישראל, אך נכון להיום הכסף יישפך כי צריך לשמור על הכסא.

       

      ולא חייבים לנסוע במכונית ללב מנהטן, למרכז אמסטרדם, פריז או קלן. התחבורה הציבורית מצוינת. 

       

        12/9/11 09:57:
      מילים נוקבות ברכות ליום הולדתך ה 28 זיו
        28/7/11 07:42:
      תומיש טוב לראותך. תעברי לירושלים. :))

      ארכיון

      פרופיל

      תומיש
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין