המקום של bonbonyetta
דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.
פוסטים פופולאריים
-
הקטע הזה עם התריסים
17/4/19 | 112202 צפיות
-
הדמעות שמוטטו אותו
27/2/19 | 109061 צפיות
-
האובססיה
23/11/18 | 119679 צפיות
-
וידוי קורע לקראת פורים
22/2/18 | 355878 צפיות
-
ה"אושר" מכה בעקביות ושיטתיות
24/8/18 | 97900 צפיות
-
כשקטנים העולם גדול עליך ופטאלי
1/3/18 | 208495 צפיות
פוסטים אחרונים
- הסגידה לעגל 5/7/19
- חובות שחייבים לשלם 19/6/19
- לפעמים גם לאנשים מגעילים תפקיד ביקום 12/6/19
- "סיפורה של שפחה" - "סיפורם של העבדים החדשים" 7/6/19
- תגידו, בלב, יש לכם ציפור ? 29/5/19
- הצבי ישראל על במותיך - או כריפוד לכסאותיך? 15/5/19
כך נראית התמוטטות ערכית
כך נראית התמוטטות ערכית
דווקא הדברים הפחות "חשובים" (למרות שאין בעיני דברים גדולים וקטנים וכולם חשובים) הם אלה שגורמים לפעמים לראות תופעה רחבה שקיימת למעשה זמן רב – במלוא עוצמתה, פתאום ממש "לראות" אותה, לא מתחת לשטיח אלא מול הפרצוף, בשיא כיעורה.
הם - אינם יכולים לברוח, נטועים במקומם, אינם יכולים לצעוק, או לשבות ולצאת החוצה לגור באוהלים, לפעמים הם גוועים בצמא ומתים בעמידה בשקט ואין מושיע...... ובכל זאת, ואולי דווקא בשל כך, היחס המביש אליהם עד לכדי שאט נפש, מסמל בעיני יותר מכל את ההתמוטטות הערכית של החברה והסתאבות מערכות השלטון והרשויות, ובעצם של הכל. כן, אני מדברת על היחס, הטיפול, התחזוקה, והאכיפה וההתייחסות בחוק המבישים לעצים - כסימפטום.
שיא השיאים של אי התחשבות בחסר ישע ויכולתו להגן על עצמו, ניצולו עד חורמה כל חייו, וגם לאחר מותו, התעמרות בו - אישור לכך שבעידן והקדנציה האלה - מה שחשוב זה כסף ועוד כסף, אינטרס, והשפעה – ואין בילתם, כשהשאר ערכם כקליפת השום.
רשויות ואנשים כאחת שוכחים מה וכמה תורם העץ לאדם, לשמירה על כדור הארץ, לאיכות האוויר, לצל, וגם פרי, ויופי בפריחה, וכמה מעט הוא מבקש - פשוט כדי לחיות.
לא לוקחים בחשבון כמה שנים ומאמץ (רבים מאד) לוקח לעץ להגיע לבגרות, כמה קשה לשרוד את השנים הראשונות, בסביבה עוינת במיוחד, להגיע לגודל שבו יש קצת חוזק לעמוד בהתנכלויות ואנדליסטיות, חוסר השקיה ותחזוקה נפשעים של הרשויות, וגם פעולות יזומות שלהן כ"גיזום" שפעמים רבות מהוות כריתה מוחלטת.
מהכתבות בהמשך הכואבת ביותר בעיני – הראשונה, הראתה לי לאן הגענו כולנו:
הארץ "מחיר על כריתת עץ בתל אביב: חצי מיליון שקלים" (27.7.2011) צפריר רינת
אז עכשיו זה כבר רק עניין של כסף, ובראש כל חוצות, בגלוי, שאט הנפש שלי התעצם עוד יותר.
צילה של תקווה להערכה ויחס לעצים בכלל ולעצים הסטוריים וותיקים ששרדו דורות כה רבים, אופסת ומתמעטת. הכול ניתן לקנות בכסף, למען אינטרס של קבוצה זו או אחרת, למען "פיתוח" – ולמען הפיכת הארץ כולה לגוש בטון ובניינים דוחי מראה, ובברכת ואישור הרשויות עצמן.
ומי יעמוד בפרץ אם לא הרשויות? מי מסוגל לעצור את ההידרדרות ? גורנישט, אף אחד כנראה, הרשויות הפכו חלק מההידרדרות עצמה.
כעת כיון שזה רק עניין של כסף, ברגע שזה מתחיל ככה, בעיני – זו תחילת הסוף. יש חשש כבד לעצים העתיקים הותיקים בכל מקום ומקום, שלא לדבר על העצים הרגילים, עצים רבים ותיקים רבי שנים והוד, ועצים שאף אחד "לא סופר אותם", לא מתחשב בהם, איש הישר בעיניו יעשה, ויפגע, ויכרות:
כלכליסט "דיור אחר: לישון על עץ" (27.7.2011) ניצן דבי
וואלה " עצים מוגנים נגזמו בחדרה, גוזלים הושלכו לקרקע" (20.6.2011) אריאל נוי
אם זה היחס לעצים, אם חסר הישע מופקר ואין מי שיגן עליו, אם מי שאמור להגן עליו מוכרים אותו עבור כסף - מה יגידו "אזובי הקיר"? מה יגידו חסרי היכולת להגן על עצמם האחרים? אז עכשיו סוף סוף התחילו להגיד, לצעוק, וגם למחות ולישון באוהלים.
והעצים? והעובדה שהגיעו זמנים שבמקום להגן עליו התחילו למכור אותם ל"פיתוח" או לכל צורך אחר עבור כסף?
ובתוך שאט הנפש מהמצב הזה קראתי על אחד הצדיקים בסדום(בהמשך הכתבה). אני יודעת שישנם עוד (רק לא מספיק) שמנסה בימים אלה להציל עצי זית במקום להורגם. מקווה שיצלח בידו, ומצטרפת באהבה משותפת לעצים בכלל ולעצי זית בפרט, זה עץ עם היסטוריה, שכולו נתינה, צניעות, ויופי בלתי רגילים.
בזכותו אני רואה טעם לכתוב את הדברים, אולי יש עוד סיכוי לשנות את היחס המביש לעצים בכלל, ואת פני החברה. חברה שגם מוסדות שלטון שאמורים להגן על הטבע ועל העצים מצאו "פתרון" של מכירתם בכסף....
Nrg מעריב "מבצע: עץ זית עד הבית" (26.7.2011) יובל גורן ורונן דמארי עמית חיימוביץ' התקשה להשלים עם החלטת קיבוצו בית ניר לעקור 3,000 עצי זית בגלל מחסור במים. כעת הוא מנסה למכור את העצים במחיר סמלי, כולל הובלה ושתילה...לצערי, קשה לי להאמין שהעצים האלה, שקיבלו מים בפעם האחרונה לפני כמה חודשים, ישרדו עד סוף הקיץ". ליצירת קשר עם עמית חיימוביץ': 050-7232980
|
עץ זית כרותתגובות אחרונות
-
פומיקיהאוגינל
בתגובה על “I’m watching you!”
-
א ח א ב
בתגובה על שנ"צ ב"חוות החופש"
-
הקשתית
בתגובה על הילדים של חורף שנת 73
-
פומיקיהאוגינל
בתגובה על אי שם בבקעה - רוחמה רז וצוות הווי פיקוד מרכז
-
sari10
בתגובה על הסגידה לעגל
-
פומיקיהאוגינל
בתגובה על He was the Ghost of a Texas Ladies Man
תגובות (77)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
שינטוע שמינטוע שמינטוכס, צריך להראות יחס לעצים למרות ואף על פי האינטרס של האדם, זה לא צעצוע ולא פלסטיק.
איזון? על איזה איזון אתה מדבר? על איזון שהאדם מכתיב כל הזמן לפי האינטרס שלו ושל בעלי עניין....
גם לא של האדם הפשוט, של מי שמרוויח מזה....
לפחות צריך להיות מודע מספיק להבין שהאדם קובע כאן בעצמו כאילו מה זה איזון לפי אינטרסים שלו וזה באמת ידידי שלא נקרא איזון לשמו...
ווי ווי ויי
מאיפה לקחת את הדבר הנהדר הזה???
כולי מתמוגגת פה מעונג..
וכן ג'ינג'ית בנפש ג'ינג'ית בנשמה
ובעיקר באופי המופרע שלי....
תראי אני רואה שלא תהיה לי ברירה,
אתעלק על מישהו שכבר יצלם
ושיודע גם איך להעביר....
אצלי הכלב שלי פיץ, הפל לרצח חתולים
והתחיל לחסל לי גורים...
"זו הטריטוריה שלו" כך אומר לי שמוליק...
ואיני יודעת מה לעשות.
. בקיצור נולד גור חתולים שחור,
מתוק, מטריף. לא היתה ברירה,
נתתי אותו לשמוליק
והוא גדל אצלו בבית
. הגור השתלט לו על נעל התעמלות.
ושם הוא גר..הוא כזה תינוק חסר ישע
ובתוך הנעל יש לו "גג, ריצפה וקירות"
מאכילים אותו במטרנה עם מזלף..
כשחם לו הוא מעיז ויוצא לנפוש
על הנעל.. אבל לא מוכן להתרחק..
טוב מקווה שישרוד..
כי אצלי בבית או בחצר.
כבר היה מחוסל ע"י הכלב הרוצח שלי..
.שאגב, הוא עצמו, גודל בידי חתול ג'ינג'י שאימץ אותו..
יום אחד נעלם החתול - שנדרס
ומאז פיץ הכלב שלי, רודף אחרי
חתולים ואינו מניח להם...
אולי הוא כועס על שננתש
בזמנו ע"י אותו חתול...
איזה תמונה מדהימה. איפה זה? כשאני רואה עץ כרות ואפילו כשגוזמים ומדללים אני עומדת כמה דקות ועצובה. כורתים חיים ירוקים . והאם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות?
זה שאין לך זה לא בעיה שלי.
ואף אחד לא צריך לומר לי שאת יפה, יש לי עיניים בראש ובלב, ומה שאני רואה זה שאת יפה.
ותפסיקי להתנגד זה לא יעזור לך, את יפה. בעיני ובכלל.
חוץ מזה את גינגנית אז אין מה לדבר בכלל.
חברתי הנודניקית המתוקה,
מה את רוצה?!@!!!
אין לי תמונה, אין לי מצלמה
וגם לו היו, לא הייתי יודעת איך ךהעביר.
ושוב חומד,מי בכלל אמר לך שאני יפה?????
עולם הזוי לחתולין , ונכון כולנו משלמים את המחיר וחבל שלא רואים זאת.
אינני מסכימה עם המסקנה או ההרגשה מדבריך שלא ניתן לעצור זאת. חובה עלינו לעצור זאת.
תודה יקרה, שבוע טוב והרבה בריאות
את מוזמנת לספר לנו יותר על היחס לעצים במקום מגורייך, אשמח לשמוע, אולי זה יעזור במשהו.
העניין שמקומות מועטים מאד מתייחסים כמו שצריך לעצים.
אם שומרים על העץ ומגדלים אותו בצורה נכונה אין שום סיבה שהוא יתחיל ליפול פתאום או משהו.
זה לא רק עיריית ת"א זה במקומות רבים, למעשה כמעט בכל הארץ להוציא איים קטנים כמו מקום מגורייך שם המצב שונה.
מרימה הכפפה? תעשי לנו פוסט כתבה עם תמונות על היחס לעצים במקום מגורייך?
קיים בזבוז נוראי בתעשייה הזו. אנשים זורקים במקום לשפץ, מחליפים על ימין ועל שמאל, זורקים, שורפים הרבה במקום למחזר, במקום לכרות עצים חדשים.
יש עצים שמגודלים לתעשייה אך יש עצים שגדלים בטבע זה משהו אחר, אני מדברת בעיקר עליהם.
ובכלל, שיהיה לעץ יותר יחס, בין אם הוא מגודל לזה או לא. נכון או לא?
תודה.
נכון זו עוולה גדולה, אלא שהעניין הוא שהיא פוגעת בנו כבומרנג בחזרה.
תודה לואיס קרול יקר.
תגיד, ואלה עצי הפרי בחצרך ? ? ?
טוב תראה לנו תמונה שלהם....תביא לטעום, משהו...הוכחות...
תודה שוש, אני בטוחה שגם את רואה, פשוט זה הכל אצלך בפנים, לא יוצא.....
תודה מותק....ומה אני כבר מבקשת ממך? שתתני לנו עוד תמונה לראות איזו אשה יפה את...זה כל כך הרבה?
תודה חברה, אני עדיין זועמת כולי על העובדה שמי שאמור להגן על אותו עץ עתיק הוא הוא זה שמכר אותו...בעיני זה נורא.
צלמי לי, לנו את עצי הדולב הותיקים אצלך בשכונה, בחייאתק שיעשה לי קצת חיוך...
זהו כמו שאמרתי, לא רואים את העצים ממטר, ואין שום התייחסות אליהם, לא מבינים שאנו כורתים את הענף עליו אנו יושבים...כמה עצוב
העץ הצהוב בונבוניטה עומד על מתוה עתידי של כביש גישה מכביש 531 אל מתחם התחנה, במקום שהכביש יעבור דרך כביש שכבר קיים ומשמש כביש גישה לרכבת מרחוב סוקולובוכדי לחסוך עוד מסלול החליטו ברכבת ישראל ובמע'ץ לעקוף את מגרש החניה ומה שמפריע בדרך זה העץ הצהוב
בנסיבות אלו יסבלו גם דיירי רחוב ארלוזרוב שבתיהם גובלים בדרך הטייסים שבשוליה נמצא העץ הצהוב,,כביש הגישה אמור להיות מטרים בודדים מקירות הבית, אבל אנשים טובים וחכמים כבר ישבו בועדות ומצאו פתרון,
אני מתפלא איך לו חשבו על זה קודם כי הפתרון מועתק מהתחנה המרכזית החדשה בתל אביב ,
פשוט יבנו קירות אקוסטיים צמודים לבתים שיגיעו עד קומה שלישית,יכול להיות שהם גם יהיו שקופים,ובא לציון גואל,
שבוע טוב שיהיה לך יקירה ,
בידידות רבה ,
אשר
בדיוק שודרה בשבוע שעבר כתבה בנשיונל ג'אוגרפיק כתבה על אי הפסחא.
תושבי האי כרתו את עציהם לצריכה שוטפת ואיבדו את יכולתם לבנות סירות דיג. זאת רק אחת הסיבות להכחדת האוכלוסיה, אבל היא העיקרית שבהן.
מפחיד מה שאנו מעוללים לעצמנו.
הנה ציטוט ממאמר בנושא:
אי הפסחא כתמרור אזהרה
ברחבי העולם כולו ישנם כיום כריתה מסיבית של יערות, דיג יתר באוקיינוסים ובימים והכחדה של מינים רבים של בעלי חיים וצמחים. אנחנו רואים כיצד הקרקע העליונה, המשמשת לגידולים חקלאיים, נעלמת בשיעור של מיליוני טונות בשנה.
אנחנו נלחמים על מקורות מים מתוקים שהולכים ומתמעטים. אנחנו צורכים ביתר את המשאבים כאילו אין מחר, או דורות באים. אנחנו צריכים להיות בהכחשה מוחלטת כדי לא לראות את ההקבלה המצמררת לאי הפסחא. הכוחות שהביאו להתמוטטות התרבות באי הפסחא, רדיפת כוח ותאוות בצע, הם הכוחות המביאים כליה סביבתית, אלא שהיום השפעתם היא לא על אי קטן בים אלא על כדור הארץ כולו.
כן, אבל תראי כמה שהאדם זקוק הרי לעצים צמחיה ולירוק בעיניים, הוא נוסע לנופש ששם משלם המון כדי לראות ירוק, אם אין לו צמחיה הוא מביא צמחיה מלאכותית ודשא מפלסטיק....
הוא לא יכול בלי,אז למה לפגוע בקיים בצומח ולהשמידו?
לא מבינה את תגובתך.
אם עוקרים אקליפטוס אחד הרי לא ילכו לנטוע במקומו מאות עצים.....וזה כן הכסף, צריכים את המקום הזה למשהו...
לא מבינה את התגובה.
אשמח להסבר
זו פשוט אכזריות, לעץ לוקח כל כך הרבה זמן לגדול, תמיד צריך לנסות לחפש חלופות אחרות לפגיעה, כריתה, או עקירה. אבל אנשים פשוט לא מחפשים, ובקלות באמת אפשר למצוא.
רק נותן לנו העץ, למה לפגוע בו?
כן, כואב לראות שהאדם אינו מעריך דבר וחושב שהוא היחידי על הכדור הזה...
אז זהו..שזה לא נכון...אפילו מאד מאד לא נכון
העצים זה משהו שמאד מאד מכניס....רק שזה מידע שמוסתר מאיתנו התושבים
מספר דברים כדי לסבר את האוזן
1.בכל העולם המתוקן...ושוב..בכל העולם המתוקן!!!
מתייחסים לעצים כאל משאב לאומי שההשקעה בו מניבה תשואה כספית גבוהה ביותר...ואני לא מדבר על עצים כחומר גלם לתעשייה..אלא על תרומה לחיינו....תרומה שיודעים איך לכמת אותה כספית.
2.התרומה נמדדת במספר רב של מדדים...אחד מהמדדים הוא ספיחת חלקיקים מזהמים....טיהור אוויר
מספר מחקרים אקדמאים שתומכים זה בזה..מראים כי צימוח של כל טון אחד חדש של עץ אורבאני..תורם לנו ..לחיים שלנו תרומה ששווה בערכים כספיים ל-60,000$ רק במדד של ספיחת חלקיקים מזהמים
ושוב........טון אחד של עץ אורבאני=60,000$ באספקט של טיהור אויר בלבד
בונבוני..פוסט מאד חשוב
אני תמה למה כל כך קשה לאנשים לחבר אחד ועוד אחד ולראות מה קורה כאן ולמה זה קורה....
הרי תמיד..אבל תמיד הבעייה מתחילה מהראש..לא ככה?
כל השאר זה סימפטום
סימפטום שבא לידי ביטוי בחוסר מודעות ציבורית...ל"מה זה עץ"..מה תפקידו ומה תרומתו למרקם החיים שלנו...ואיך כן צריך לטפל בו נכון
סימפטום שבא לידי ביטוי בהשחתת העצים במדינת ישראל
סימפטום כתופעה רווחת שמקבלת לגיטימציה מהממשל ומהרשויות עירוניות..מחברת החשמל...
שמנחים ...גוזמים לא מקצועיים...פיקוח לא מקצועי...וכו' וכו'
סימפטום שהוא תוצאה של
ניהול כושל של נושא העצים ע"י משרד החקלאות
האחריות לעצים מופקדת מטעם תושבי המדינה בידי משרד החקלאות מאז קום המדינה
תחום העצים מעולם לא עמד בראש סדר מעייניו של משרד החקלאות..וזאת בלשון המעטה
זה כי לעצים מעולם לא היה לובי...מי שידבר בשמם...ולכן למשרד החקלאות היה תמיד הרבה יותר חשוב לטפל בנושאים כמו פרחים ביצים וירקות.
לכן...תחום העצים הוא מעין תת תחום במסגרת אגף פרחים במשרד החקלאות...תת תחום באגף פרחים!!!!!
לכן משרד החקלאות נותן מנדט לרשויות עירוניות לתפקד כפקיד יערות מטעמו...פעולה שטומנת בחובה שפע של ניגודי אינטרסים
לכן אין הכשרה לאנשי מקצוע בארץ כדי שיטפלו בעצים כיאות(הכשרה בסיסית במדינות מתוקנות מתבצעת במסגרת לימודי תואר אקדמי ונמשכת בין 2-4שנים)...כאן ההכשרה נמשכת 80 שעות!!!במסגרת קורס שמכונה..רחמנא ליצלן
קורס "גוזם מומחה"
הציבור שגורל העצים נוגע לליבו מפנה אצבע לכיוון גורמים לא נכונים...
וגם אם ישכיל הציבור להפנות אצבע לכיוון הגורם הנכון שהוא משרד החקלאות...לא תהיה בזה כרגע הרבה תוחלת מכיוון שכיום אין סעדים מתאימים כדי לפתור את הבעייה.
בפועל כדי שהמצב ישתנה והעצים במדינת ישראל יטופלו כיאות מה שצריך לקרות...זה שני דברים
1.הקמת רשות ממשלתית עצמאית שתרכז את כל נושא הטיפול בעצים...כאשר הקו המנחה שלה..מציאת איזון נכון בין טובת האדם לבין טובת העץ.מתוך מודעות לכך שטובת העץ היא היא טובת האדם.
2.הכרה בתחום הטיפול בעצים כמקצוע ומיסוד הכשרה מקצועית כנהוג בכל המדינות המתוקנות.
כשזה יקרה..ישתנו דברים
ועד אז...אנחנו נמשיך לדבר ללמפה
כי האדם עץ השדה
לו היתה מובנת משמעותה ועומקה של מילים אלו, יתכן והעולם היה נראה אחרת
אבל...
במקום ששטר הנייר העשוי גם הוא בחלקו מנייר תפס את הבכורה.
איבד האדם החושב ובעל יכולת הדיבור המבדילה אותו משאר יונקי האדמה הזאת, את היחס כמעט לכל דבר
דיי אם נתבונן בבורסות ההשקעה בעצים המשגשגות ופורחות בשקט בשקט מבלי שמי מאיתנו שם לב.
ונבין שגורלם נכרת מזה יובלות, וכולנו ללא יוצא מהכלל משלמים את המחיר ועוד נשלם
עולם הזוי
סוקראטס
אני כבר מזמן לא קונה כל כך מהר סיפורים שמוכרים לי. ואם החברה מקדשת עושר ונדל"ן, שתקדש היא וכל אחד מה שהוא רוצה, זה אינו מחייב אותי. כל אחד רשאי להחליט עבור עצמו, אף אחד לא מכריח אותך לבלוע מה שמגישים לך...נכון ?
תודה נילי, לא מתיימרת להיות פה לאף אחד, רק מנסה לעזור בזה שיפסיקו לראות דברים או יצורים מסוימים חי או צומח כמובנים מאליהם.
מקסימונת את.
כמה אהבה שוכנת בליבך לכל.
פשוט מדהים.
אין אין כמוך.
נאושרת שאת לי חברה.
שולחת חיבוקי עטוף באהבה.
שבת שלום מלאה בחיוכים....♥♥♥
נושא מעניין ולי אשית מאוד חשוב אולם רבים כל כך הנושאים שעלנו לתקן .....
בונבוניטה יקרה
כל כך חשובים הפוסטים שאת מעלה -
תודה
ושבת טובה
אני בעד העצים
עצי הפרי בחצר שלי יעידו
בוני יקרה שכמותך,
ושוב אני צריכה לקנא ביכולתך לראות את מה שאין רואים זולתך.
לא כל מה שמתייחסים אליו כאל טריוויאלי, אכן כזה.
מקסימונת אחת
שוש
כמה את צודקת
ואת בונבונייטה נמצאת פה
והיית לפה לבעלי החיים
לחי ולצומח..
כמה שאני שמחה
שאת חברה שלי
יקירתי
בונבוניטה יקרה
תודה על הדברים שהעלית,
ממש לפני כמה ימים הבנתי מהו מחיר גיזום עץ בצורה מכובדת,
כך שימשיך לעמוד במלוא תפארתו.
מעניין אם אותם אנשים המתנקלים לעצים
מסוגלים לדמיין לעצמם את סביבתם ללא עצים.
מה הם יגדלו במקום עצי פלסטיק.
לכל עץ יש נשמה וסיפור ואלי סיפורים רבים,
עצי הזית עם גזעיהם המפותילם אוצרים בתוכם סיפורים של שנים.
מי ידבר בשם העצים.....
תודה שניסית לדבר בשמם
דבי
חשוב ביותר, תודה.
והיית לפה גם לעצים!
כל הכבוד יקירה
תבורכי