כותרות TheMarker >
    ';

    פוליטיקה זעירה

    בעיקר על החוויה הפוליטית וקצת על אהבות אחרות-כיצד מתנהלים הדברים במאה ה-21 בין אידאולוגיה למסחר. על האדם כחיה פוליטית, על תרבות ואידאולוגיה. על נושאים שברומו של עולם ועל זוטות מן הקרקעית.

    ארכיון

    0

    היו מציאותיים- דרשו את הבלתי אפשרי

    9 תגובות   יום רביעי, 27/7/11, 23:23

     

    ''

     

     

    בתקשורת ובמשרדי הממשלה מתקשים להבין את אופן ההתנהלות של מחאת האוהלים ומנהיגיה. מה הם רוצים? מהי רשימת הדרישות? לאחר שהצליחו למשוך תשומת לב ועניין ציבורי, זועקת התקשורת,  למה הם לא קוטפים את הפירות, זה הזמן, להיות פרגמטיים, פרקטיים, עניינים. "להתמקד, למסגר, להצטמצם" בשפתו של אחד מפרשני התקשורת.


    הקושי של התקשורת והממשלה לקבל את עמדת יושבי האוהלים, נובעת מכך שמעולם לא הייתה כאן מחאה מהזן הזה. מחאה שרוצה להוביל לשינוי מהותי ולא להשגים רגעים. לכן למרות שהממשלה הציעה פתרונות, המוצגים כמרחיקי לכת בנושא הדיור, המחאה מסרבת להתקפל. מסרבת לחלוץ את היתדות מן הקרקע ולגלגל את שקי השינה.


    דווקא חוסר המיקוד, הוא חלק מעוצמתה של המחאה הזו, רק כך למעשה, היא יכולה לצמוח למשהו משמעותי יותר. לא עוד מאבק פרגמטי על אחוזי שכר, לא עוד הטבה למגזר כזה או אחר, לא סיבסוד זמני של מחירי הדירות, אלא מאבק אמיתי על הבית, מאבק על הזכות לחלום. להאמין שניתן להאבק גם על משהו שהוא לא בהכרח מציאותי אבל מאוד מהותי. "היו מציאותיים, דרשו את הבלתי אפשרי" (Soyons réalistes, demandons l'impossible ) זעקו השלטים ברחבי צרפת של מאי 68.


    כאשר התבצרו אלפי סטודנטים צרפתים ברחובות פריס וברחבי צרפת במאי-יוני 68, סיסמא נוספת שליוותה את מאבקם הייתה "הדמיון לשלטון". קריאה זו גילמה בתוכה את הכוח המניע של מאבקם. תסכול דורי עמוק, הנובע מן התחושה שהשמרנות, הקיבעון והפוליטיקה האליטיסטית, מנסים להסתיר מן הדור החדש את המציאות, לעצור את מחוגי הזמן ולשמר עולם ישן ולא רלוונטי עבור דור של צעירים הדורש שינוי פוליטי, חברתי ותרבותי. הקריאה "הדמיון לשלטון" הייתה קריאה נגד הפיכתה של הדמוקרטיה לטכנוקרטיה. קריאה להחזיר מחדש את הדמוקרטיה לריבון האמיתי, לפתוח לרווחה את הדלתות הכבדות מאחוריהן מתנהלת הפוליטיקה של המחשכים. להאמין שאפשר אחרת.


    הקריאה להעלות את הדמיון לשלטון, בצרפת של 68, נגמרה במפח נפש. היא נמשכה בקושי חודש שלאחריו חזר הסדר הישן על כנו. הדמיון, לא הצליח להציע סדר פוליטי חדש והתגלה בעיקרו כדמיון שלילי. דמיון המסוגל להחריב את העולם הישן אך איננו מסוגל לבנות אחד אחר במקומו.


    אך הכישלון הזה היה רק כישלון חלקי. מהפכת 68 אולי לא שינתה מיד את הזירה הפוליטית, אבל היא שינתה משהו יותר עמוק ומהותי בחברה הצרפתית. היא שינתה את האופן בו צרפת מזהה את עצמה חושבת על עצמה. היא שינתה את מעמדו של דור שלם, את מעמדן של הנשים, את מערכת היחסים בין המעמדות החברתיים בצרפת. השינויים שחוללה מהפכת 68 יצרו סדר חברתי חדש, דווקא בגלל שהמהפכה נדמתה חסרת יעדים, מבולבלת ומבלבלת, היא טלטלה את החברה הצרפתית מן היסוד.


    מחאת האוהלים היא שונה מאוד במהותה ובמטרותיה, אך היא מזכירה יותר ויותר את המחאה הזו מבחינת החזון שלה, בגלל שהוא רחב, מקיף ולא ממוקד. כל דרישה קונקרטית תהפוך את הישיבה של שבועיים באוהלים, לחסרת ערך. רק אם המחאה הזו תצליח להחקק בתודעה החברתית ותצליח להשפיע על סדר היום הפוליטי רעיוני של  ישראל היא תקצור את הפירות והם יהיו מקיפים יותר ומהותיים יותר מכמה התחלות בנייה מהירות.


    מחאת 2011 צריכה להגיע לקלפי, צריכה להוות את הנושא המרכזי שיטריד את המצביעים בבחירות הבאות. לא עוד ימין ושמאל, הצבועים רק בצבעי דגל הלאום, אלא ימין ושמאל חברתיים. לא עוד ימין ושמאל הנפרדים סביב הקו הירוק. מחאת האוהלים צריכה להיות קריאת תגר ולא משא ומתן עייף בחדרי חדרים עד שיצא עשן לבן, יציאה נגד האופן בו מנוהלת הפוליטיקה כיום, נגד שלטון ההון והבטון.


    מהפכת 68 שינתה את סדר היום החברתי פוליטי בצרפת לשנים ארוכות, השפעתה לא הייתה מיידית ולא חד משמעית. אך רעיונתיה חילחלו והפכו לחלק מההוויה של צרפת, וזהו ההישג המהותי, כי שינויים אמיתיים המתרחשים בדמיון האזרחי דמוקרטי השפעתם רחבה יותר.   

     

     



     



     

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/7/11 13:20:

      צטט: מירב א. 2011-07-28 11:26:00

      כבר על הבוקר ראיתי את מאמרך באתר של אסתי ומלבד להעלותו אצלי בפייס ולהפיצו לכל עבר (וברוך השם יש אצלי מעל ומעבר ) :9 אני גם כאן מככבת ומפרגנת כי לקחת לי את המילים והניתוח מהפה:))

      תודה, אני שמח שהצלחתי להתאים את עצמי למחשבותיך, וכל הכבוד לך שגם בחום יולי בכבשן שבו את חייה עוד יש לך את היכולת לקרוא ולחשוב באופן וולנטרי

       

        28/7/11 11:55:

      צטט: ד"ר ברי כנורי 2011-07-28 11:49:05

      שלום מולי

      הפוסט שלך מעניין ביותר. אני מסכים איתך לחלוטין שהעניין לא צריך להיגמר ב"רשימת מכולת" אלא להימדד בגלי ההדף של השינויים החברתיים שיוצרו. אולם על מנת שהדבר יקרה יש בפירוש צורך גם לנקוט עמדה פוליטית לגבי האג'נדה הלאומנית דתית. בלי זה אני חושש שההפגנה פשוט תיעלם ותדעך מבלי להשאיר סימן (כהפגנות אחרות מסוג זה שנעשו בעבר) זה לא רק עניין מוסרי זה גם עניין קיומי. יש עוגת משאבים מסוימת ומישהו מחליט על סדר העדיפויות לגביה ואת זה אסור לשכוח. יום נעים, ברי.

       

       

      תודה על הדברים ברי

      ראשית אני מסכים לחלוטין שיש לנקוט בעמדה פוליטית, זו גם חלק מן הטענה שאני מציג באופן עיקבי. הפוליטיקה היא הכרחית, כל ניסיון לחמוק ממנה או לוותר ממנה הוא חלק מן ההפסד, חלק מהרצון למצוא חן בעיני כולם. מה שכן אני חושב שבשלב זה של המאבק יש לשמור על מאבק פוליטי רחב ככל האפשר, זאת אומרת לא בלי עמדה פוליטית אבל כן בלי לפרוט אותה לפרוטות. אני מאמין לחלוטין שלא ניתן להפריד בין שאלת הסיכסוך ושאלות חברתיות. בין צדק ומוסר בשאלות בטחוניות קיומיות ושאלות חברתיות, אך אני שמח במקרה הזה שהנושא שלרוב נחבא תחת הררי סוגיות בטחוניות הצליח לזקוף את ראשו ואת זה אני מדגיש. בנוסף השאלות הפוליטיות הקטנות של חלוקת משאבים וסדר עדיפויות תגענה.. אבל אני סובר כי צריך להמתין, עדין לא בשלב זה.

        28/7/11 11:49:

      שלום מולי

      הפוסט שלך מעניין ביותר. אני מסכים איתך לחלוטין שהעניין לא צריך להיגמר ב"רשימת מכולת" אלא להימדד בגלי ההדף של השינויים החברתיים שיוצרו. אולם על מנת שהדבר יקרה יש בפירוש צורך גם לנקוט עמדה פוליטית לגבי האג'נדה הלאומנית דתית. בלי זה אני חושש שההפגנה פשוט תיעלם ותדעך מבלי להשאיר סימן (כהפגנות אחרות מסוג זה שנעשו בעבר) זה לא רק עניין מוסרי זה גם עניין קיומי. יש עוגת משאבים מסוימת ומישהו מחליט על סדר העדיפויות לגביה ואת זה אסור לשכוח. יום נעים, ברי.

        28/7/11 11:26:
      כבר על הבוקר ראיתי את מאמרך בתאר של אסתי ומלבד להעלותו אצלי בפייס ולהפיצו לכל עבר (וברוך השם יש אצלי מעל ומעבר ) :9 אני גם כאן מככבת ומפרגנת כי לקחת לי את המילים והניתוח מהפה:))
        28/7/11 10:51:

      צטט: אוהד גבע 2011-07-28 00:33:29

      אמירה עמוקה ופשוטה כאחד. ואפשר לראות את זה גם (באופן משלים) כשיטת שקשוקה הפוכה . דרישות מבולבלות של ההמון שיש להם מחנה משותף אחד - הגינות! יושר!

       

       

      אכן, רוב האנשים חשים רוב הזמן חוסר אונים אל מול המציאות ואל מול מוסדות השלטון, מה שמוליך לייאוש ולהתרחקות מן הזירה הציבורית וזה חלק ממה שיפה ומעודד במאבק הזה

        28/7/11 10:49:

      צטט: yairgil 2011-07-27 23:59:49

      מסכים שהמחאה חייבת להוביל לקלפי - זו הדרך להשגים. לשם כך הח'ברה האלה צריכים פרזנטור שעובר מסך ויוכל להביא קולות. וגם אסטרטג פוליטי טוב. ראה דוגמת טומי לפיד ו"שינוי" שהצליחו למקד מחאה לכוח פוליטי ולהשיג השגים של ממש (אם כי לזמן מוגבל, למרבה הצער)

       

       

      אני מסכים עם הרישא אבל הרבה פחות עם הפתרון שאתה מציע.... טומי לפיד ניתב אולי את התיסכול של מצביעי המרכז אבל רק דרך המאבק בחרדים ולא בשינוי סדר עדיפויות חברתי.

        28/7/11 00:33:
      אמירה עמוקה ופשוטה כאחד. ואפשר לראות את זה גם (באופן משלים) כשיטת שקשוקה הפוכה . דרישות מבולבלות של ההמון שיש להם מחנה משותף אחד - הגינות! יושר!
        27/7/11 23:59:
      מסכים שהמחאה חייבת להוביל לקלפי - זו הדרך להשגים. לשם כך הח'ברה האלה צריכים פרזנטור שעובר מסך ויוכל להביא קולות. וגם אסטרטג פוליטי טוב. ראה דוגמת טומי לפיד ו"שינוי" שהצליחו למקד מחאה לכוח פוליטי ולהשיג השגים של ממש (אם כי לזמן מוגבל, למרבה הצער)

      פרופיל

      מולי בנטמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין