לפני כארבעה חודשים העליתי לבלוג שיר מחאה חברתי ופוליטי לו קראתי "חרון אף". חיפשתי אז לדעת, מתי נצא אנחנו הישראלים "לכיכר השחרור" בדומה לעמי האזור. חשבתי אז שהמחאה תבוא מהדור הבוגר, בני הארבעים לערך. אודה, שלא הערכתי אז שהדור הצעיר, שהואשם באדישות ונהנתנות, יוביל את המהפכה וכיכר השחרור שלנו תהיה רחוב רוטשילד בת"א. אני מוריד את הכובע בפני הדור הצעיר, מודה לו ויודע שהוא טוב ואמיץ מאיתנו בהרבה. מעלה כאן את השיר מחדש.

חֲרוֹן אַף

בְּכָל דּוֹר וָדוֹר
חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת עַצְמוֹ
כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם,
אֶלָּא שֶׁאָנוּ וּבָנֵינוּ עֲבָדִים 
וְלֹא קָם לָנוּ כְּמֹשֶׁה וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים
הֵיכָן הִיא כִּכָּר אַ-תַּחְרִיר שֶׁלָּנוּ.

טַייקוּנִים וְאוֹלִיגָרְכִים קָמִים לְכַלוֹתֵינוּ
וְלִכְרֹת אוֹצְרוֹתֵינוּ.
וְהִגְדִּישׁוּ הֲטָבוֹת, הֲקָלוֹת וּמַעֲנָקִים
וּלְעֵת פְּרִישָׁה מַצְנֵחִים מְרֻפָּדִים.
בְּשֵׁם הַתַּחֲרוּת הַחֹפְשִׁית,
וּקְדֻשַׁת הַיָּזְמָה הַפְּרָטִית.

מָה עֵרֶךְ לְכַעַס הָעָם,
מָה עֵרֶךְ לָרֵגוּלַצְיָה?!
שְׂכַר הַבְּכִירִים נוֹסֵק מַעְלָה
וְלִשְׂכַר הַמִּינִימוּם נוֹסָפִים מָעוֹת בִּמְשׂוּרָה.
וְהֵמָּה הַמּוּרָמִים הוֹלְכִים וְלוֹעֲגִים,
רוֹדִים וּמְיַסְּרִים אוֹתָנוּ בַּשּׁוֹטִים.

שָׁמְנוּ וְתָפְחוּ, חָטְפוּ וְגָזְלוּ,
בָּעֲטוּ כִּישֻׁרוּן
וְלֹא הִבִּיטוּ אָחוֹר
וְאֵין עוֹצֵר בָּם.
לְעֹשֶׁר נִבְחֲרוּ בְּיָד נֶעֱלָמָה
וְאֵין דַּיָּן וְהַכֹּל מֻפְרָט וְלֹא שָׁפִיט.

לֹא בֹּשׁוּ וְהִתִּירוּ לְעַצְמָם דָּמִים
פִּי מֵאָה וּפִי אֶלֶף מֵעַבְדֵיהֶם,
וְלֹא בָּחֲלוּ בַּמַּעֲנָקִים שֶׁאֵינָם פְּרִי עֲמָלָם.

וְהוֹסִיפוּ יַסֵּר אוֹתָנוּ בְּעַקְרַבִּים.
אֱלֹהִים עִם הַמַּצְלִיחִים,
בּוּרִים הֵם הָעֲבָדִים.
לוֹבִּיסְטִים צָדִים אֶת נִבְחָרֵינוּ
וְאֶת עֵינֵי הָרֵגוּלָטוֹרִים מְסַמְּאִים.

יָד יוֹ"ר רוֹחֶצֶת יָד מַנְכָּ"ל
וְהֶעֱרִימוּ עַוְלָה עַל עַוְלָה
וְהִגְדִּילוּ אִי צֶדֶק,
וְלֹא רָאוּ צָרַת אַלְמָנָה וְאֵם חַד הוֹרִית
וְדֹחַק עוֹבֶדֶת סוֹצִיאָלִית וְקֻפַּאִית,
שׁוֹמְרֵי כְּנִיסוֹת הַקַּנְיוֹנִים וְהַמְּנַקִּים
וְזָבֵי הַדָּם הַנִּמְלָטִים מֵאַפְרִיקָה,
נְסָרֵק גּוּפָם בְּמַסְרְקוֹת בַּרְזֶל הָמֵּאִיּוֹן,
שֶׁלֹּא נֶחְלָץ לְהַצִּיל חוֹלֶה וְיָתוֹם.

מִי שָׂמְךָ שְׁקֵדִי לַעֲשֹׁק אֶת חֶבְרַת הַתְּעוּפָה,
שֶׁהָיְתָה שֶׁלָּנוּ?
מִי הִתִּיר לָכֶם בְּנְי עֹפֶר לְהַפְלִיג וְלִמְשֹׁל בָּנוּ?
מִי אַתָּה עַזְרִיאֵלִי וּבְאֵיזֶה מִגְדָּל מִשְׁכָּנְךָ?
מִי שַׂמְכֶם סָרוּסִי, יוֹנֵס וְלַפִּידוֹת?
מִי שָׂמְךָ תְּשׁוּבָה לִגְזֹל מַשְׁאַבֵּינוּ?
מִי הוּא אֱלוֹהֶיךָ לֵבָיֵיב?

הִתְכַּנֵּס עָם לַכִּכָּר וְכַלֵּה זַעְמְךָ!
תִּרְעַד הָאֲדָמָה וּתְמוֹטֵט מִגְדְּלֵיהֶם
וַחֲרוֹן אַפֵּיכֶם יִלְכְּדֵם בַּאֲחֻזּוֹתֵיהֶם
וְלֹא יָבוֹא עוֹזֵר וּמוֹשִׁיעַ לְחַלְּצָם,
וְלֹא יִהְיֶה מְצַפְצֵף אוֹ מְחַפֵּשׂ.

© כל הזכויות שמורות ל - אביחי קמחי, ירושלים  2011