הגיע סוף השבוע המבורך,הדילמות שלי חלקן נפתרו בעזרת אנשים מקסימים שהיו שם בשבילי בדרך שניתחו איתי את כל הסיטואציות המעיקות ונתנו לי מרחב חשיבה יוצא מן הכלל וחלקן,חלקן הפכו להיות הרבה יותר קשות לאור העובדה שהלוט הוסר,מעכשיו צריך להביט קדימה באומץ ולבחור. אלוהים! איזה קשה לבצע בחירה במצב שלי אני כל כך מעריכה את מתת האל שניתנה לאדם-לבחור אבל כמו מתנה מתוחכמת שצריך הרבה זמן להתעסק איתה עד שמבינים את הוראות ההפעלה כך גם הבחירה. אני מנסה לחשוב ולראות מהן ההשלכות העתידיות העלולות להיגרם אם אחליט כך או אחרת ובכל אפיק שנפרש לפני שלל דילמות המכסות אותו שוב.. אני חייבת להחליט-למה?כי כוחות הנפש שלי לא רוצים להישאר במקום בו אני נמצאת היום,הם לא באים לידי ביטוי מספיק ומאיימים להתפרץ כמפל איתן מלא און ושאון. אני חושבת שהגיע הזמן שלי להמשיך הלאה,לשם מה אני צריכה התמודדות עם מכשולים שמפריעים לי כל כך?ואולי לא?אולי עדיף להישאר ולהתמודד,להרים את הראש בגאון ולומר "אני כאן ואף אחד לא ישבור אותי"? הקו הדק בין הבחירות נראה בעיני כחבל כרוך על הצוואר,מצד אחד אני רוצה להתקדם ולשאוף ליותר ולעשות יותר ומצד שני,אולי עדיף מה שיש על מה שאולי יהיה? סופש נעים לירז |