כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    חינוך דרך הטבע

    בשנת 1632 קבע יוהאן עמוס קומניוס את עקרון היסוד של החינוך המודרני: חינוך הכול לכול, וטען כי הדרך לממש זאת היא בדרך הטבע. אך מהי הדרך הטבעית להוראה וללמידה?
    זו שאלת הבלוג.

    סולידאריות חברתית, חינוך ושירת האור האיתן

    6 תגובות   יום חמישי, 28/7/11, 13:21

    בסוגיה החברתית החינוך בישראל נשען על לוגיקה פשוטה: אם נטפח את היחיד הוא עלול להיות אנוכי ולא ירתום עצמו לשירות החברה. על כן, כדי שתהייה לנו חברה חזקה ונפלאה - צריך לוותר על היחיד לטובתה..

     

    לא המצאנו את זה.


    "בבואי להגדיר ביתר בהירות את החינוך החדש שאני מציע, אני חוזר וטוען שההכרה ברצונו החופשי של התלמיד, וההסתמכות עליה, היא הטעות הראשונה של המערכת הישנה [...]
    במקום בו [גישה זו] קיימת, הדחף הבסיסי השכיח והמושג בדרך כלל הוא של אהבת העצמי של היחידים; [...] כל עוד האדם ממשיך להבין עצמו בדרך זו, כך הוא ממשיך לנהוג באנוכיות.
    אבל היסוד לכל המוסר הוא חזקה-עצמית, שליטה-עצמית ושעבוד של דחף האנוכיות לאידיאל של החברה."

    (פיכטה 1806)

     

    חינוך קולקטיבי שכזה הניב עד היום תוצאות די מביכות מבחינה חברתית. שכן איחוד החברה אינו נסמך על היכרות היחיד עם עולמם של האחרים, בטח שלא אמפתיה או הזדהות.
    הוא נשען על קטנות היחיד, המפחד שבלעדי האחרים לא יהיה לו קיום.
    הוא מבוסס על ערך עצמי נמוך המוצא נחמה ומשען בכוחו המלהיב של ההמון.

     

     

    אמצעי אחד בחינוך הזה הוא הסדר: סידור הכיתה בשורות ובטורים, סידור היום בשיעורים ובהפסקות, סידור השנה בלימודים ובחופשות, סידור המסדרון בחדרים ובכיתות, סידור החברה במורים ובתלמידים.

     
    אמצעי שני הוא הפחד. פחד מאלוהינו, פחד מאויבנו, פחד ממורינו, פחד מעתידנו.
    פחד מהמיצ"ב, פחד ממדד בתי הספר, פחד מאחוז הזכאות לבגרות, פחד מאחוז המתגייסים.

     

    "אם לא תשב בשקט, אני אקרא למנהל!"

     

    "כל אחד הוא אור קטן, וכולנו אור איתן"

     

    ---------------------------------------------------

     

    עד מתי?

    סולידאריות שכזו מתפרקת כשאחד הילדים צועק "המלך הוא ערום".
    "אבל יש לנו אחלה מדדים", משיב המלך הנבהל, כי גם הוא יודע שאין קיום למלכת הנמלים ללא הנמלים הפועלות.

      

     

    איך לא חשבנו על סולידאריות חברתית הנשענת על עוצמתם ועצמאותם של היחידים?
    שירו מעתה: "כל אחד הוא אור איתן, אף אחד הוא לא קטן"

     

     ''

     

     

    "מורים - בואו נהיה על כן כמו השמש בשמים, אשר מאירה, מחממת ומחייה את כל הארץ, כך שכל אשר יכול לחיות, לפרוח ולשגשג, יוכל לממש זאת."
    קומניוס, 1632

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/8/11 21:08:
      *תודה:)
        1/8/11 21:08:
      *תודה:)
        1/8/11 21:08:
      *תודה:)
        31/7/11 15:29:
      תודה שהארת.
        30/7/11 14:03:

      אוהבת את האופטימיות שלך ...

      מזכיר לי את השיר "באנו חושך לגרש..."

      אבל , בחיים זה קצת אחרת . לא ? חיוך

        29/7/11 14:45:

      מתנתי לסוף שבוע נפלא

      http://cafe.themarker.com/video/2287399/

      בלוג חינוך דרך הטבע

      רשימה

      פרופיל

      גיל גרטל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין