כותרות TheMarker >
    ';

    אחד העם

    • בלוג הממוקם היטב ובאמצע,
    ללא משוא פנים, שוחד ובצע.
    • בלוג השש גם אל חיובי וטוב,
    אבל אכפתי לשלילי ולמכאוב
    • בלוג המואס ברייטינג כִּרְאָיָה
    המחייב כתב אישום והשעיה.
    • בלוג המאמין במילות ההמנון,
    תומך בזכויות כולם ובשוויון.
    • בלוג תומך במשטר דמוקרטי,
    כערך עליון ולא כצורך טקטי.
    • בלוג המבכר הגיון ושכל ישר,
    על פני \"ייקוב הדין את ההר\"
    • בלוג מאמין בקול שווה לכול:
    לאזרח שליו, לֶחָטוּף וְלַשְּׁכוֹל.
    • בלוג המעדיף שידוד מערכות,
    בזרועות השלטון ולא לחכות,
    לוועדות הממליצות ומוכיחות.

    תגובות (0)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    אין רשומות לתצוגה

    0

    אבישג – רומן מאת אברהם בורג.

    0 תגובות   יום חמישי, 28/7/11, 15:09

    הרומן אבישג לאברהם בורג משך את תשומת לבי, דווקא, בגלל פרוט הישגי הסופר בתחום הציבורי, חברתי והמדיני. חשבתי לעצמי- אכן מעניין כיצד ירקום ויפתח עלילת רומן, שמקורו תנ"כי, אברהם בורג חובש הכיפה ובנו של יוסף בורג ז"ל מי שכיכב שנים רבות בחן ובחוכמה בחידוני התנ"ך.

    דפדפתי בספר ומצאתי את הקדשת הסופר להוריו ז"ל ולמשפחתו. התרגשתי עד שמיד רכשתיו, שכן פגשתי בנסיבות מיוחדות את יוסף בורג ז"ל ונפלתי מיד ברשת החן, התבונה, העדינות וההומור שלו שכולם תמיד היו מתובלים בדברי תורה.

    נזכרתי בפגישה אחת עמו במלון בלונדון. היה זה לקראת צאת השבת, הורי הסופר ישבו בחדרם, אור דמדומים ואוירת שבת מילאו את החדר והם ליד שולחן ערוך ועליו תקרובת כמצוות "שלוש סעודות". ישבו ושרו ועודדוני לשיר עמם. תמונה זו שוב ושוב שבה וצצה מבין דפי הספר מרגע שהחילותי לקראו.

    קטונתי, מכל כותבי הכתבות שכתבו אודות הספר. קטונתי בוודאי מכדי שאוסיף או חלילה אגרע מיכולתו של הסופר, אם בכתיבת עברית תנכית, ו-או ברקימת עלילת רומן על מרכיביו. לעומת זאת המשך הקריאה בספר קוממה אותי נגד כותבו המוכר והמוצג בגב הספר. נגד בן המשפחה הדתית ציונית לאומית והנושא עד עצם היום הזה כיפה על ראשו המעידה, לעניות דעתי, שהכותב הוא אדם דתי- יהודי מאמין.

    שאלתי את עצמי שוב ושוב "היתכן?"  "האם אפשר שאדם דתי, כך יתאר את דוד המלך ויהא זה אף בסיפור  דימיוני?"

    די לקרוא בעמוד 51 בספר, כדי לעמוד מיד על דעת הסופר על דוד המלך, הלוא הוא ככתוב בכתבי הקודש:   "דוד בן ישי עבדך משיחך." 

    אמנם כן, הסופר אינו אומר זאת במו פיו, אלא שם הדברים בפי גיבור הספר, ובכל זאת... תחילה, נטלתי עפרון וסימנתי לעצמי קטעים מקוממים במיוחד, עד שהיו רבים כל כך שזנחתי.     

    איני אדם דתי, אך זכורים לי גם זכורים לי תפילות ואמירות מבית הספר העממי ת"ת מזרחי בירושלים :

    אֶת צֶמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִיחַ וְקַרְנו תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶךָ......וּבְשִׁירֵי דָוִיד בֶּן יִשַׁי עַבְדְּךָ מְשִׁיחֶךָ, ..... עַל יְדֵי דָּוִיד עַבְדָּךְ מְשִׁיחַ צִדְקָךְ: .... וְזִכְרון אֲבותֵינוּ וְזִכְרון מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדֶּךָ.

    ומעל לכל מדובר בנעים זמירות ישראל, באדם שהאמונה קובעת שהוא הוא כתב את פרקי התהילים. אלה פרקים שכל יהודי דתי קורא בהם יום יום, שוב ושוב.

    יתירה מזאת, דוד המלך הוא המגדיר בפרקי התהלים בפרק טו- יהודי, לאמור: 

    מִזְמוֹר,לְדָוִד:   יְהוָה, מִי-יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ; מִי-יִשְׁכֹּן, בְּהַר קָדְשֶׁךָ.

    ב  הוֹלֵךְ תָּמִים, וּפֹעֵל צֶדֶק; וְדֹבֵר אֱמֶת, בִּלְבָבוֹ.

    ג לֹא רָגַל, עַל-לְשֹׁנו לֹא-עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה;    וְחֶרְפָּה, לֹא-נָשָׂא עַל-קְרֹבוֹ.

    ד  נִבְזֶה, בְּעֵינָיו נִמְאָס וְאֶת-יִרְאֵי יְהוָה יְכַבֵּד;

        נִשְׁבַּע לְהָרַע,    וְלֹא יָמִר.

    ה  כַּסְפּוֹ, לֹא-נָתַן בְּנֶשֶׁךְ וְשֹׁחַד עַל-נָקִי, לֹא לָקָח:

    עֹשֵׂה-אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם.

    ואם לא די בכך, שוב הוא כותב דברים ברורים בפרק כד'.

    האם הכותב ומגדיר יהודי באופן זה הוא האיש המתואר באבישג כרוצח, אנס, בוזז ראש כנופית בריונים?!

    הסופר ממשיך ומגדיל לעשות בשרטטו את דמות שלמה המלך. מלך שכל כולו רוע. הזהו שלמה המלך מחבר ספר קהלת, מחבר ספר משלי ושיר השירים ?

    לא הייתי מתקומם, לו היה הכותב את הרומן כפי שנכתב אתיאיסט, שכן איני מאמין  שגם נוצרי מאמין היה מעיז לכתוב כך.

    אני יודע שאני עלול לגרום לכך שקורא אחד מבין קוראי רשימה זו, יקנה עוד ספר, אך בעיני חשוב שרבים יקראוהו ויראו לאן התדרדרה מסורת ישראל. דוד המלך, שלמה המלך, נתן הנביא עם ישראל לעפר היו. לאן רדיפת פרסום יכולה להוביל, שהרי איני מאמין שמניע אחר יכול להביא אדם להמשיך לשאת כיפה על ראשו ובעת ובעונה אחת  יעז להקדיש ספר כאבישג, שבעין דתית הינו תועבה, להוריו שלפי הכרותי אותם היו דוגמא ומופת ליהדות.

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      א.רותם
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין