0

ארבעה גלגלים ונסיעה אחת,

42 תגובות   יום חמישי, 28/7/11, 21:02

בגיל שבע-עשרה ו-דקה, התייצב פה האוטו הראשון.

לקח לי די הרבה שנים. להבין דבר פשוט.

אפילו פשוט נורא.

אוטו בשבילי זה סוג-של בטחון.

ו//או אולי.

סוג-של בריחה.

 


בגיל שבע-עשרה,

תמיד היו לו בפנים,

מגבת ובגד של ים,

העיקר האפשרות הזו

לא להתפס לא-מוכנה.

לעולם,

 


ועבר זמן.

הרבה זמן,

 


ואנשים. ומקומות. בעיקר,

מה יותר פשוט

ו//או קל

מלהיכנס למי שקיים באותו זמן

ולנסוע.

לא תמיד חשוב לאן.

העיקר

בדרך הכלל

רחוק משם,

 


לא להיות תלויה באנשים אחרים.

לדעת שהמפתחות אצלי ביד,

שאם יבוא הרגע

ואני אהיה חייבת

את הלבד

הוא יהיה

קרוב-קרוב

ממש בהישג-יד,

 


 

''

 

 

בדיוק. כמו עכשיו,

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

.

דרג את התוכן: