♦ גל המחאות החברתי-כלכלי מתעצם והולך, ויש מי שמנצלים אותו לכיוונים שונים ומשונים. המחאות הבאות שבדרך נראות הזויות, מופרכות ואפילו מגוחכות. כל מי שיש לו רעיון "מהפכני", מכריז על מחאה ויוצא לדרך, בתקווה שיצטרפו אליה עוד ועוד מוחים, ואולי בסוף נתניהו יעשה מסיבת עיתונאים לחוצה, ויתייחס גם הוא לאותה מחאה ♦ מדוע הסטודנטים מבקשים מהרב גפני להתערב למענם? ♦ כמה אנשי חמאס השתתפו בחטיפתו של גלעד שליט? ♦ מדוע הוזכרה השבוע העיר אוסלו, לאו דווקא בהקשר הטבח בנורווגיה? ♦ מהיכן מגיע הנשק החדש לרצועה? ♦ מה יציג אולמרט בבוא היום, כאשר יבקש לחזור לפוליטיקה? ♦ מי באמת חוסל באיראן ומדוע השלטונות האיראנים חוששים? ♦ איזו מדינה נכללה במפתיע ב"ציר הרשע" וכמה זמן לקח להוציאה משם? ♦ מה עושים כלבי צה"ל כשמאד חם להם? ♦

הדיור והיוקר

ההנחה קרסה: יושבי האוהלים הוכיחו שהם מסוגלים לצאת מהבית

הרשתות החברתיות האלקטרוניות, הן שהובילו את גל המחאות בעולם הערבי, והוציאו לרחובות מיליוני מצרים וטוניסאים, שיצאו להפיל את המשטרים שלהם. אותן רשתות חברתיות, הביאו מאות סורים לצבוא על גדר הגבול הצפונית מול מדינת ישראל בימי הנכבה והנכסה.

כבר בעיצומן של ההפגנות והמהומות במדינות ערב, עלתה השאלה, האם ניתן לגייס גם את הציבור (הצעיר) במדינת ישראל לצורך גל מחאות, כזה או אחר נגד השלטון, או נגד כל עוולה ציבורית אחרת. ההנחה היתה שבמדינת ישראל, שום דבר לא יוציא החוצה את הצעירים. כל הפגנה וכל מחאה, סופן לגווע בטרם יצברו תאוצה, כיוון שהצעירים מעדיפים לשבת בבית, ולהתרווח רגל על רגל על הכורסה בסלון.

ההנחה הזו החלה לקרוס, לנוכח מה שהחל כמחאת הקוטג´. מעל מאה אלף בני אדם הצטרפו לחרם על הקוטג´. אולם גם אז עדיין חשבו רבים, שהמחאה הזו יכולה להחזיק, רק כאשר היא על המחשב באופן וירטואלי. הציבור הצטרף אמנם למחאה ולא רכש קוטג´, עד להורדת המחירים, אבל עדיין לא יצא ברגליו לעשות מעשה מחאה גדול יותר.

שעת המבחן הגיעה כאשר פרצה מחאת האוהלים. תחילה היו אלו כמה בודדים, ואט אט התפשטה המחאה והתרחבה לעוד ועוד ערים ועוד ועוד מתחמים במקומות שונים בארץ. התברר שהציבור בסופו של דבר, לא נשאר בבית ומוכן לצאת ולהאבק על מה שהוא חושב שמגיע לו (דיור), ועל מה שהוא חושב שלא מגיע לו (יוקר המחייה).

פה ושם עבר אמנם המאבק לפסים פוליטיים, כאשר גופים כמו השמאל (הלאומני) מנסים לתפוס טרמפ על גב המוחים, אבל עדיין זה נראה כמו מחאה עממית ציבורית הגוברת ומחריפה.

אמנם אין מדובר בימי החורף, שם קשה היה להישאר באוהלים, אבל כידוע גם הקיץ בישראל, אינו קל, ואם בכל זאת יוצאים החוצה מהמזגנים, פירושו של דבר שמשהו קרה כאן. משהו שלא היה ידוע עד כה.

הדיור ויוקר המחיה המעיקים, הצליחו להוציא לרחוב במוצאי השבת האחרונה 20-30 אלף מפגינים. המחאה עברה מהרשת החברתית במחשב לרחוב. מארגני המחאה ברשתות האלקטרוניות כתבו עוד קודם ההפגנה: "עכשיו, כשלאף אחד לא נשארה תקווה לקנות בית, והאפשרות שלנו להגיע לרווחה כבר לא קיימת בזכות מחירי שכר הדירה, הגיע הזמן לצאת לרחובות".

המארגנים הסבירו את כוונותיהם ולא הסתירו את סיפוקם. לדבריהם, המאהל שקם בשדרות רוטשילד בתל אביב התפשט גם לערים אחרות, ביניהן, ירושלים, חיפה, חולון והרצליה, ולא נסתר מעיני מקבלי ההחלטות, שפונים לפעילים ומבקשים מהם לחכות בסבלנות עד שהשינויים בשוק הנדל"ן ייראו בשטח.

נתניהו נלחץ ראשון, ומכאן מסיבת העיתונאים שערך השבוע. אם לא המחאה, אין סיכוי שהיה מודיע על מה שהודיע. האם זה יעזור? זה כבר סיפור אחר..

הגל והמחאה

מהקוטג´ ועד החום והלחות: כל ההתארגנויות החדשות ואלו שבדרך

מחאת הקוטג´ מאחורינו (אגב — יש הכותבים קוטג´ ויש קוטז´, אך זה ממש לא שייך לסוג המחאה..) ובמקביל מחאת הדיור בעיצומה, וכבר יש המדברים על גל המחאות הבא. השבוע הכותרת הראשית בעיתון יום שלישי, ציינה את ה"אינתיפאדה החברתית" עליה הכריזו המפגינים, ותחתיה שורת המחאות הגוברות והולכות. עוד מחאה ועוד מחאה, עד שנראה שאי לצאת החוצה, בלי להתקל באיזו שהיא מחאה.

ברשתות החברתיות מסתבר לא שוקטים על השמרים, ומנסים כבר לעבוד ולגייס את הציבור הצעיר לגל מחאות נוסף. הקוטג´ והאוהלים גרמו לצעירים להאמין שאפשר לגייסם לשורה של מחאות נוספות. חלק מההתארגנויות הזויות ומצחיקות. חלק יכולות לצאת לפועל. לעיתים השיעמום הוא שמניע את גלגלי המחאה, מהמחשב הישר לרחוב.

השבוע פורסם כי כיום יש כבר אין ספור התארגנויות הקוראות למחאת צרכנים ולמאבקים חברתיים. המארגנים יוצרים דף מחאה, משגרים לכמה שיותר אנשים ומחכים שהיא תצבור תאוצה. אחד מכלי התקשורת ריכז השבוע את המחאות שעלו לאחרונה באותן רשתות חברתיות.

המחאה הראשונה היתה כאמור סביב מחיר הקוטג´. הגבינה הגושית והשלגלגה, היתה כדור השלג שהניע את גלגלי המחאה גם למחוזות אחרים. המאבק נמשך גם לאחר שגביע הקוטג´ ירד לפחות מחמישה שקלים, ועתה מכוונת המחאה לשאר מוצרי החלב.

המאבק הבא שמתגלגל ברשתות החברתיות, נע סביב מחירי החשמל, ומורת הרוח נגד העלייה החדה במחירים. ההתארגנות קוראת לצעדים אופרטיביים, ובתור מחאה לסגור את האור לחמש דקות, יום לאחר תשעה באב.

קבוצה אחרת התארגנה וקראה לשביתה כללית באמצע השבוע הבא, במחאה על יוקר המחיה במדינת ישראל. במסגרת זו נקראים השכירים במשק והעצמאים, שלא ללכת לעבודה באותו היום ולהביע הזדהות במאהלי המחאה. קבוצה נוספת קוראת לבתי העסק, גם בקניונים ובמרכזי העסקים, להצטרף ולסגור ליום אחד את החנויות, כדי להביע מחאה על מה שהיא מכנה "רמיסת האזרחים". עד כה הצטרפו אלפים בודדים לשתי הקבוצות הללו גם יחד.

אחרי הקוטג´ ומוצרי החלב, הצטרפו מאות לקריאה שלא לקנות קפה שחור, באם המוצר נמכר ביותר מחמישה שקלים. כמו כן נרשמה מחאה נגד מחירי הפופקורן במזנונים הפתוחים, ונגד ייקור הדלק, עם קריאה לא לנסוע ולא לתדלק למשך כמה ימים. במשרד לאיכות הסביבה בטח ישמחו... ולבסוף, יש גם אנשים שלא מעניין אותם מחירי השכירות, עלות הקוטג´, מחירי הדלק, החשמל והתחבורה הציבורית. כל מה שהם מבקשים, שהקיץ בתל אביב לא יהיה לח כל כך...

גל המחאה שלהם נגד החום מגיע בהומור. תחת הכותרת: "ביבי תתעורר!!! עלינו לא תצליח לעבוד"!, הם כותבים כי משנת 2000 ועד היום עלתה הלחות בתל אביב מחמישים אחוזים לשמונים אחוזים ממוצע בחודשי הקיץ. "זו התנהלות שערורייתית של ממשלה ביזיונית, שהביאה להפקרות הלחות, עד מחדל של ממש"....

האם המחאה הזו תצבור גם היא תאוצה? האם נתניהו יכנס מסיבת עיתונאים ויכריז על מלחמה נגד הלחות? מתאים היה לו לומר: "אגייס סופרטנקר של קור, לשבור את החום"...

האשלייה המתנפצת

החמאס חושף: כך חטפנו את גלעד שליט תוך הסחת דעת הצבא

בעזה אסור לדבר בקול על גלעד שליט. הפחד הוא כפול. מצד אחד מהזרוע הצבאית של החמאס, האוסרת לדבר על שליט, ומצד שני הזרוע הארוכה של המודיעין הישראלי, שמגיעה לכל מי שמדבר על שליט, כדי לשאוב ממנו מידע, או לחילופין להיפרע ממנו, באם הוא קשור בדרך זו או אחרת לחטיפה. רבים מאלו שדיברו על שליט, ושהיו קשורים לחטיפה, כבר אינם. הם נעלמו ועל פי מתן וילנאי שרשם לעצמו פליטת פה, היה מי שדאג להעלים אותם...

ובכל זאת, יש מי שכן מדבר על שליט, ואפילו לא מהסס לרשום זאת בעיתון פנימי. מדובר בירחון של החמאס הנקרא "אל קאסמיון" השייך לזרוע הצבאית של הארגון. השבוע, חמש שנים לאחר החטיפה, חושף הירחון הפנימי של החמאס, כיצד היא בוצעה. תחת הכותרת "מבצע האשלייה המנופצת", מספר החמאס כיצד תיכנן את הפיגוע בו נחטף שליט, החשאיות והמידור שנקטו אנשי הארגון במהלך תכנון הפיגוע ובהכנות לקראתו, וכן נוקב במספר מבצעי החטיפה — שבעה ולא שמונה, כפי שפורסם עד כה.

על פי ירחון החמאס, התמקד שלב איסוף המודיעין במוצבים ובנקודות השמירה של צה"ל באיזור כרם שלום. תצפיתני הארגון למדו לעומק את צירי התנועה של כוחות הצבא ושל רכביהם, וגם את זמני החלפת המשמרות. המוצב צולם בווידאו ולאחר מכן, נבחן על ידי מפקדי השטח, אשר הכינו את התוכנית והתרחישים.

בכתבה לא מפורט מי הם מתכנני הפעולה, מחשש שהשב"כ יגיע אליהם, אולם הכוונה היא ככל הנראה למוחמד אבו שמאלה וראאד עטאר, מפקדי חמאס ברפיח, שהסתייעו בשלב התכנון במספר מצומצם ביותר של אנשי סוד. לאחר שסומן יעד הפיגוע, נבחרה חוליית התקיפה, שכונתה "היחידה לחדירה מעבר לקווי האויב".

פרט מעניין שנחשף הוא, שהמחבלים התאמנו במשך תקופה ארוכה, בלי שיידעו את הפרטים המדויקים של הפיגוע. "לסודיות היה תפקיד מרכזי בהצלחת המשימה", טוען החמאס. יומיים לפני הפיגוע נשלחו המבצעים לחופשה קצרה בביתם, כדי לנסות ולהטעות את המודיעין הישראלי. בכתבה נאמר כי החולייה התבקשה לשהות אצל קרובי משפחותיהם "כדי שהמשת"פים לא יבחינו בהיעדרם".

יום לפני הפיגוע, צפו חברי החוליה בסרטון וידאו שהציג את המוצב בכרם שלום. רק אז נמסר להם יעד הפיגוע. כל אחד מהם תודרך על תפקידו ומיקומו במהלך המבצע. בשעות הלילה נלקחו המחבלים, באמצעות כלי רכב, למנהרה שנחפרה במקום הפיגוע. הם צפו בעין בלתי מזוינת בזירת הפיגוע, כדי לוודא שהם יודעים היכן כל אחד צריך לפעול.

כל אחד מהמחבלים קיבל טלפון נייד ואוזניה, ואז נכנס למנהרה שאורכה כ-800 מטר. הנשק והציוד ששימש את המחבלים בביצוע הפיגוע הוכנס מבעוד מועד והמתין להם בקצה המנהרה.

בבוקר החטיפה, פתח החמאס בהרעשה ארטילרית כבדה על מעברי סופה, כרם שלום ועל כל המוצבים הסמוכים. המטרה הייתה לרתק את כוחות צה"ל ולהסיט את תשומת לב החיילים מהגזרה שבה בוצע הפיגוע. באותו זמן ממש יצאו המחבלים מתוך המנהרה, התפצלו לשלוש חוליות והחלו לתקוף את היעדים שהוקצו להם. הם הצליחו להרוג את סגן חנן ברק ואת סמ"ר פאבל סלוצקר הי"ד ולשבות את גלעד שליט.

יחידות הסיוע

תפקידו של הצוות החדש שהקימו גנץ וכוכבי לבדיקת עיסקת שליט

החמאס לא מוסר פרטים רבים על החטיפה עצמה. אולם מפרסומים קודמים ידוע, כי החוליה פוצצה את גדר המערכת ואז חצתה לעזה עם שליט. הפרטים שנחשפים בירחון, מראים כי החמאס התכונן היטב לאפשרות של חטיפה.

בתוך עזה המתינו אנשי "יחידת הסיוע" של החמאס, שסייעו לחוטפים להסתלק במהירות לתוך הרצועה. הם החליפו לשליט בגדים והסיעו אותו מהמקום, כששני אנשי חמאס יושבים לצידו.

פרט זה מאשר את מה שידוע. שליט היה בשליטה מוחלטת של החמאס כבר מהרגע הראשון. "שליט נלקח למקום בטוח שהוכן מראש כדי לשכן חייל חטוף", כותבת הזרוע הצבאית. לסיום מבהיר הירחון, כי חוטפיו של שליט דבקים בדרישותיהם לשחרור אסירים תמורתו.

במערכת המודיעין לבטח עוקבים בעניין אחר הדיווחים בירחון של החמאס. אין זה סוד שיש ההופכים כל אבן בעזה, כדי למצוא את שליט, אי שם באחד המרתפים או המקלטים הנידחים ברצועה. יתכן אמנם ששליט הועבר במנהרות לסיני או למקום אחר, אבל ההנחה הרווחת היא שהוא נמצא בעזה.

רק לפני שבועיים, מינה הרמטכ"ל בני גנץ, צוות חדש שיבחן את פעילות מערכת המודיעין סביב חטיפת שליט, כדי לבחון ולבדוק שלא החסירו שום פרט בנושא. מינוי הצוות בראשות אל"מ במילואים, ליאור לוטן, שהשתתף במבצע ניסיון החילוץ של נחשון וקסמן הי"ד, מלמד, כי גנץ וכן ראש אמ"ן האלוף אביב כוכבי, לא נואשו מלמצוא סימנים נוספים, שאולי לא נמצאו עד כה.

הצוות מטפל בעניין בזהירות רבה, כדי שלא לפגוע במשפחת שליט, בראה"מ נתניהו, בשב"כ, ומי שמתאם את המו"מ מטעם ראה"מ, איש המוסד דוד מידן.

שחרור שליט יגיע, רק אם מדינת ישראל תיכנע לחלוטין לדרישות של חמאס, דבר שנתניהו נמנע מלעשות. בחמאס לא מסכימים להתפשר ולא מוכנים לשמוע שום דבר אחר.

יש הטוענים כי המחליטים בחמאס, שבויים בתיק שליט, בדיוק כמו מקביליהם במדינת ישראל. כפי שנתניהו חושש מדעתו ההפכפכה של הציבור, שכרגע תומך בשחרור שליט, אבל רגע אחרי, יתנגד ויביע את מחאתו בסקרים, לאחר שמשוחררי העיסקה ישובו לטרור ויבצעו פיגועים. כך גם החמאס חושש שהמשוחררים יגיעו ויתפסו עמדות בכירות בהנהגה, תוך שהם מדיחים אותם.

גנץ וכוכבי מודעים לכל השיקולים הפנימיים, כאן ושם, ולכן הקימו ועדה חדשה, כדי שתבחן מההתחלה האם הכל נעשה לשחרר את שליט, אם לאו.

החזית החדשה

כך מנעה מערכת כיפת ברזל "מבצע עופרת יצוקה 2" ברצועת עזה

התדריך שהעניק השבוע אל"מ שחר שוחט, מפקד כנף ההגנה האקטיבית של מערך ההגנה האווירית בחיל האוויר, לא היה מעודד. "מערך ההגנה האווירית עובר שינוי בעת האחרונה", סיפר שוחט. "אם בעבר התעסקנו עם כלי טיס בלתי מאוישים, היום אנו מקימים יחידות שמתמחות בטילים ובמערכות ההגנה, במטרה לשפר את מערך ההגנה האקטיבית, עד כדי הגנה מלאה על המדינה", אמר.

שוחט דיבר במהלך הכנס הישראלי הבינלאומי להגנה מפני טילים. לדבריו, האיומים הרקטיים והבליסטיים אמנם קיימים זה ארבעים שנה, אך בשנים האחרונות קיימת עלייה דרמטית באיומים נגד מדינת ישראל. לדבריו, "תפיסת הביטחון של הצבא בנויה על כוח ההרתעה. מקובל לחשוב כי הרתעה היא תוצר של יכולות התקפיות, אך היא הגנתית — מפני שהמטרה שלנו היא למנוע תקיפת האויב".

כראייה ציין את מערכת כיפת ברזל, ואמר, כי הצלחתה חסכה לצבא עוד מבצע בעזה. "העובדה שמעכת כיפת ברזל, יירטה בהצלחה קטיושות ששוגרו לבאר שבע ולאשקלון, איפשרה לדרג המדיני מרחב החלטה, שבסופו הוכרע שלא לצאת למבצע נוסף דמוי עופרת יצוקה".

בדבריו הדגיש, כי בחיה"א זיהו שתי סביבות לחימה, בעלות מאפיינים שונים להתמודדות אווירית. השכבה העליונה הנמצאת מחוץ לאטמוספרה, והשכבה התחתונה שבה אלפי רקטות וטילים נמצאים בידי גורמי הטרור. "בצה"ל הצטיידו במערכות נשק כמו "כיפת ברזל", פטריוט, חץ 2 ובעתיד גם חץ 3, כדי לתת מענה בשתי סביבות הלחימה הללו".

אריה הרצוג, ראש מנהלת "חומה" במשרד הביטחון, ציין, כי מערכות ההגנה נגד הטילים הוקמו במדינת ישראל כבר לפני כ-20 שנה והן מוסיפות להתפתח מול איומי הטרור השונים. "על מנת שנוכל לעצור את הטרור, אנו נדרשים למערכות אפקטיביות שמוכיחות את עצמן", הבהיר.

גם דבריו של השר להגנת העורף, מתן וילנאי, לא היו מעודדים. לדבריו, האתגר המרכזי במלחמה הבאה יהיה ההתמודדות מול נפילות טילים מאסיביות בריכוזי האוכלוסייה השונים ברחבי הארץ. "גורמי הטרור עושים מאמץ עליון על מנת לאיים על מרכז הארץ, ואנו עושים מצידנו כל מאמץ על מנת להציב מענה ראוי לאיום הזה", ציין וילנאי.

המענה לפי וילנאי, הוא בניית חזית אזרחית וצבאית על מנת להתמודד עם איומי הטילים. "כיום אנו מבינים שהמלחמה הבאה תהיה בעורף ובחזית, ללא שום הבדל — ולכך אנו נערכים".

שובר שוויון

מהשלכות המרד נגד שלטון קדאפי: נתיב נשק חדש לרצועה

הברחות הנשק לרצועה גוברות והולכות מאז נפילתו של מובארק מהשלטון המצרי. אם בעבר המצרים היו עושים מאמץ כלשהו לעצור את גל ההברחות דרך סיני, הרי שהיום אינם מתאמצים עוד, ולו למראית עין.

גורמי ביטחון אומרים, כי בחודשים האחרונים קיבל לידיו החמאס רקטות תלולות מסלול משופרות, מטעני חבלה תקניים, טילים נגד טנקים וככל הנראה גם טילים נגד מטוסים, נשק חדש, ששובר את האיזון ויקשה על חופש התנועה של מטוסי ומסוקי חיל האוויר בשמי עזה.

בחיל האוויר לוקחים בחשבון זה כמה שנים את האפשרות שטילי נ"מ מוחזקים ברצועה, אף שעד היום לא הוכח שנעשה בהם שימוש כזה או אחר. דיווחים כאלה הגיעו גם לפני מבצע "עופרת יצוקה" ב-2008. ייתכן שכבר אז היו מערכות נ"מ מתקדמות ברצועה, שהגיעו מסיני. אולם פעילי הארגונים הפלשתיניים ואנשי החמאס התקשו להפעילן, כיוון שהיה חסר להם ידע טכני.

בשנים האחרונות השתנו פני הדברים. איראן עושה כל מאמץ להכניס עוד ועוד נשק משוכלל לעזה. בעבר פעלו האיראנים בשני נתיבי הברחה עיקריים: בדרך הים, מהמפרץ הפרסי לסודאן ומשם בשיירות למצרים ולרצועה ודרך סיני. הדרך השנייה היא דרך האוויר, מטהראן לדמשק, בנתיב שעבר מעל שטחה של טורקיה, ומשם לנמל לטקיה הסורי, לאלכסנדריה במצרים ואחר כך לעזה.

אולם האיראנים החליטו לשנות את שיטות ההברחה, לאחר שנכשלו שוב ושוב. היה זה לאחר שחיל הים הישראלי השתלט על ספינות נשק בים התיכון, כמו "פרנקופ" ו"ויקטוריה". כמו כן, על פי פירסומים זרים, בוצעו גם תקיפות מהאוויר ובדרך הים של שיירות באזור סודאן. כל זה הביא את איראן לשקול מחדש את שיטות ההברחה.

במקביל, חשפו גורמי מודיעין במערב מטוסים ועליהם מטעני נשק. המידע הועבר לשלטונות טורקיה, ואילץ אותם לעצור את המטוסים. האיראנים הבינו את הרמז והפסיקו להשתמש גם בנתיב הזה.

הנתיב החדש של ההברחות מגיע מלוב. השתלטות המורדים נגד קדאפי על חלקה המזרחי של המדינה, הביאו לאובדן השליטה של קדאפי על מאגרי הנשק של צבא לוב באזורים הללו. סוחרי נשק ממולחים ניצלו את המצב, יצרו קשר עם רשתות מבריחים המתמחות בהעברת נשק לרצועה, ומאז זורמות כמויות גדולות של נשק זמין, בנתיב קצר ופשוט.

אין עוד שום מכשול בדרכן של הרשתות. הקושי היחיד שלהן הוא לוגיסטי: למצוא משאיות שיפרקו את הנשק מספינות בחופי סיני, ולהעביר אותו לעזה דרך המנהרות ברפיח.

המסמך וההדחה

מי ניסה בזמנו להדיח את אולמרט מהשלטון מיד לאחר דו"ח וינוגרד?

דו"ח וינוגרד, שבדק את ארועי מלחמת לבנון השנייה, היה המסמר בארון הקבורה הפוליטי של אהוד אולמרט, עוד לפני שנחשפו כל הפרשות שהביאו לנפילתו. בליכוד ריכזו אז מאמצים למנף את הדו"ח להפלת אולמרט, וכך עשו גם גורמים נוספים, שרצו להביא לנפילתו של ראש הממשלה דאז, שעמד מאחורי כשלון המלחמה.

עתה במלאות חמש שנים למלחמת לבנון השנייה, תוקף ראש הממשלה לשעבר, בחריפות רבה את ראשי המסע הציבורי שנוהל נגדו בסוף 2007, עוד לפני הגשת דו"ח וינוגרד הסופי. אולמרט אומר כי מדובר בניהול "קמפיין פוליטי, בזוי וציני", בשיתוף גורמי ימין ושמאל, שעשה שימוש בכאב המשפחות השכולות והציג את הישגי המלחמה ככישלון, הכל כדי להביא להתפטרותו.

דבריו של אולמרט נאמרו השבוע, בתגובה למסמך, שפורסם לראשונה ב"הארץ". תחת הכותרת "הביתה — תוכנית עבודה", מופיעה תוכנית פעולה מפורטת ומקצועית של קמפיין ציבורי, תקשורתי ופוליטי סביב הדו"ח. לא כל האירועים המוזכרים בתוכנית יצאו לפועל. אבל חלק מהאנשים ששמותיהם מופיעים במסמך, אישרו פרטים רבים מהדברים שפורסמו.

מהפרטים העיקריים במסמך עולה, כי סכום הכסף שהוקצה לפעילות הממוקדת (מודעות, תקשורת אלקטרונית, פעילות שטח) היה 230 אלף שקלים. 90 אלף מהם מומנו על ידי עמותת "מפת חיים" של האלוף במיל´ עוזי דיין. 50 אלף היו באחריות ישראל יגל, שעמד בראש עמותת אנשי מילואים "קחו אחריות". לימים שימש יגל סגן ראש מטה הבחירות של הליכוד. במסמך מצוין, כי לרשות המארגנים עמד סכום כסף נוסף, בסך 300 אלף שקל, לצורך מימון הפעילות סביב הדו"ח.

הגופים שנטלו חלק במאבק היו המשפחות השכולות, חיילי המילואים, התנועה לאיכות השלטון, אומ"ץ, מועצת יש"ע, ח"כים ממרצ וממפלגת העבודה. גם הליכוד, שהיה אז באופוזיציה, השתתף במאבק, ופעילים שלו נטלו בו חלק. עוזי דיין עצמו התמודד בבחירות 2009 ברשימת הליכוד לכנסת, לא הצליח להיבחר, ולפני כמה שבועות מונה על ידי נתניהו ליו"ר מפעל הפיס.

עוד עולה, כי מארגני המסע הציבורי, קיימו "אירוע הקראה" של פרקים מהדו"ח, כמה שעות לאחר שהוגש ופורסם. האירוע התקיים באוהל גדול בצפון תל אביב, (כבר אז היתה מחאת האוהלים...) סמוך למגדל המגורים של אהוד ברק, שהיה אז שר הביטחון בממשלת אולמרט.

המסמך מתאר את ההכנות: "יצירת אירוע תקשורתי גדול ככל שניתן, בשאיפה למוקד שידורים מקביל לדו"ח וינוגרד. איסוף הציטוטים הקשים מהדו"ח והנגשתם לציבור ולתקשורת, שלטי חוצות, מכתב פומבי של אנשי רוח בדגש על אנשי שמאל ועוד. בארגון, ניהול והפקת הקמפיין היו שותפים גופים ואנשים רבים, בעיקר מהימין, אך גם מהשמאל.

ימין ושמאל

קאמבק פוליטי: המסמך יופיע רבות בתעמולת הבחירות של אולמרט

תגובתו של אולמרט לא איחרה לבוא. נראה היה כי הוא מחכה למסמך הזה זמן רב. לדעתו, תוצאות המלחמה עוותו לחלוטין באמצעות דעת הקהל והתקשורת.

"זו הוכחה ניצחת כיצד חברו יחד גורמים אינטרסנטיים פוליטיים, הימין הקיצוני מזה ואנשי שמאל מזה, במימון מועצת יש"ע והליכוד, וניצלו את כאבן של משפחות שכולות במטרה לצאת בקמפיין נגד מלחמת לבנון השנייה, שהביאה שקט למאות אלפי תושבי צפון הארץ, שקט שנמשך כבר למעלה מחמש שנים...

אולמרט אמר ל"הארץ", כי הוא חוזר וקובע, כפי שגם העיד בוועדת וינוגרד: "ארגון חיזבאללה ספג פגיעה אנושה במלחמת לבנון השנייה. רק אותם אלה מבינינו שיזמו את הקמפיין הפוליטי, הבזוי בעיניי, שמובא בפנייתכם, הם שניסו לשכנע את אויבינו שלא כך הם פני הדברים. כפי שניתן לראות, הם עשו זאת בציניות, תוך ערעור הביטחון ובמחיר פגיעה במעמדה האזורי והבינלאומי של ישראל. שוב הוכח לצערי, כי ´מהרסיך ומחריביך ממך ייצאו´"...

"לשמחתי, הקמפיין הזה, שהוכן נגדי, הגם שפגע בי אישית, לא הצליח — הוא לא גרם לחיזבאללה להרים את ראשו. למרות מכות כואבות שספג הארגון הזה גם מאז אותה מלחמה, הוא לא התגרה במדינת ישראל שוב. הוא לא הצליח גם במובן שוועדת וינוגרד סיכמה עבודתה בכך שההחלטות שקיבלתי היו ראויות".

אולמרט עוד יעשה שימוש רב במסמך הזה. בהגיע היום, כאשר יחליט לחזור ולעשות קאמבק פוליטי, אם בית המשפט לא יפליל אותו סופית. המסמך הזה יופיע רבות בתעמולת הבחירות שלו.

תעלומה בטהראן

מי האיש הבכיר שחוסל באיראן ומדוע ניסו האיראנים לגמד את הארוע?

חיסול מדען הגרעין האיראני, שוב העלה את חומת המיסתורין האופפת כל פרשת חיסול באיראן. בתקופתו של ראש המוסד הקודם, מאיר דגן, רבו החיסולים הללו, ועל פי התקשורת הזרה, דגן "ידע" על החיסולים מראש. מדינת ישראל מעולם לא הודתה במעורבותה בכך, אך גם לא הכחישה. ההרתעה נשמרה.

גם החיסול שארע בסוף השבוע האחרון, אפוף במיסתורין. איראן הכחישה כי מדובר במדען גרעין שלה, ושר המודיעין האיראני, חיידר מוסלחי, יצא לתקשורת ואמר, כי הסטודנט שחוסל במזרח טהרן אינו קשור לפרויקט הגרעין, וכי לא ברור אם חוסל בידי שירות ביון זר.

מדובר בהתייחסות ראשונה של בכיר בממשלה האיראנית לנושא. קודם לכן דיווחה סוכנות הידיעות האיראנית, כי מדען גרעין בשם דריוש רזאי, חוסל בפתח ביתו ביריות מאופנוע חולף. זמן קצר לאחר מכן, חזרו בהם כלי התקשורת האיראניים, ומסרו, כי מי שחוסל הוא סטודנט לתואר שני בהנדסת חשמל בעל שם דומה, דריוש רזאינג´אד.

קשה לקבוע איזו גרסה יותר נכונה, אך ברור כי האיראנים מוטרדים משורת החיסולים ומתקשים להתמודד מולם. שר המודיעין שניסה לגמד את העניין, אמר, כי "בדרך כלל יש סימנים לפעולות של שירותי ביון זרים, אולם במקרה זה עדיין לא ראינו אותם".

עם זאת האשים יו"ר הפרלמנט האיראני, עלי לריג´אני, את ארה"ב וישראל, כמי שעומדות מאחורי ההתנקשות המסתורית. "פעולת הטרור האמריקנית-ציונית הזו היא סימן נוסף לרמת העוינות של ארה"ב", אמר. הוא הזהיר את האמריקנים מפני ההשלכות שלה, ומיד הסביר כי "ארגוני הביון של ישראל וארה"ב ´טעו בזיהוי´ וחיסלו את האדם הלא נכון".

לפי הפרסומים באיראן, רזאינג´אד בן ה-35 נורה לעיני אשתו ובתו הקטנה, שהיו בדרך לגן הילדים. "היורה קרא בשמו וירה בצווארו של רזאינג´אד כשזה הסתובב", נכתב באחד הדיווחים.

במשטר האיראני עשו כאמור כל מאמץ לגמד את הארוע. במסע הלוויה לא נכחו בכירים מהשלטון, כדי להראות לכל מי שבדק, כי האיש לא מילא תפקיד בכיר במערכת הגרעין.

במדינת ישראל לא מכחישים, לא מאשרים, אך יש המזכירים כי גם בחיסול הקודם בטהרן לפני כעשרה חודשים, כללה שיטת הפעולה שימוש באופנועים. עם זאת בפעם הקודמת, החיסול היה מתוחכם יותר וכלל הצמדת מטעני חבלה למכוניותיהם של ד"ר מג´יד שהריארי שנהרג, וד"ר פרידון עבאסי שנפצע וניצל. גם חיסולו של פרופסור מסעודי עלי מוחמדי אשתקד, בוצע ככל הנראה באמצעות מטען חבלה שהוצמד לאופנוע והופעל בשלט רחוק.

בין אם המוסד קשור לעניין, בין אם הביון האמריקאי, הבהירו חברי הפרלמנט האיראני, כי שיטת החיסולים הזו, "מראה שוב שארה"ב והמשטר הציוני התייאשו מכל השיטות לפגוע ברפובליקה האיסלאמית, ובשל חולשתן הן נוקטות בפעולות פחדניות"....

מפקד כוחות הבסיג´ של איראן, מוחמד רדא נקדי, אמר, כי בפני הרפובליקה האיסלאמית אינה עומדת כל אופציה, פרט "למחיקת היישות הציונית מן המפה".

ביטול אוסלו

מתכוננים: מה תעשה מדינת ישראל כצעד תגובה ראשון בספטמבר?

בשבוע בו כל העולם עסק ודיבר על אוסלו, עקב הפיגוע והטבח הקשה בנורווגיה, עסקה גם המועצה לביטחון לאומי באוסלו, אך מהיבט אחר. הסכמי אוסלו.

בדיווח שפורסם ב"הארץ" נאמר כי צוות בראשות היועץ לביטחון לאומי, יעקב עמידרור, בוחן בימים אלה אפשרות לבטל את הסכמי אוסלו. מהלך זה, עליו כבר דובר בעבר, נבחן עתה ביתר שאת, כתגובה ישראלית אפשרית למהלכים חד-צדדיים שתבצע הרשות ביום שאחרי ההכרה הצפויה של האו"ם בספטמבר במדינה פלשתינית.

בצמוד לפעילות המדינית המגייסת עוד ועוד מדינות שיתנגדו למהלך החד צדדי באו"ם, החלה גם היערכות ליום שאחרי ההחלטה. על פי הדיווח, הנחה ראה"מ נתניהו את עמידרור, לפני כשלושה שבועות, להתחיל בעבודת מטה יחד עם כל משרדי הממשלה בעניין זה. נתניהו ביקש להכין המלצה לדרג המדיני לפעולות תגובה למהלכים שתיזום הרשות, מיד לאחר ההכרזה באו"ם.

בדיווח נאמר, כי עמידרור החל בדיונים ראשונים במל"ל עם נציגים ממשרדי החוץ, הביטחון, האוצר, התמ"ת והמשפטים, וכן נציגים מאגף התכנון בצה"ל ומהמחלקה לדין בינלאומי בפרקליטות הצבאית. הנושא המרכזי על הפרק: הכרזה ישראלית על ביטול הסכמי אוסלו. בדיונים במל"ל הובהר למשרדי הממשלה השונים, כי לא מדובר במהלך שמדינת ישראל תיזום, אלא בצעד תגובה בלבד.

המשרדים התבקשו לגבש את עמדתם, להגיש חוות דעת משפטיות ולהציע תגובות אפשריות אחרות למהלכים חד-צדדיים מצד הפלשתינים אחרי ספטמבר. עם זאת נאמר, כי העניין לא עלה בינתיים לדיון אצל ראה"מ ושרי הקבינט.

כאמור, אין זו הפעם הראשונה, שסוגיית ביטול הסכמי אוסלו, עולה על הפרק. שר החוץ ליברמן, דיבר על כך לא פעם ולא פעמיים. בפגישה עם שרת החוץ של האיחוד האירופי קתרין אשטון, אמר ליברמן, כי "מהלך חד-צדדי פלשתיני באו"ם, הוא סוף להסכמי אוסלו ויהווה הפרה של כל ההסכמים שנחתמו עד היום". ליברמן הוסיף אז, כי התוצאה תהיה "שמדינת ישראל לא תהיה מחויבת עוד להסכמים שנחתמו עם הפלשתינים ב-18 השנים האחרונות".

בשלב זה רוב משרדי הממשלה מתנגדים לביטול הסכמי אוסלו כצעד תגובה לפעילות הפלשתינית באו"ם. עיקר ההתנגדות מגיעה ממשרדי האוצר והתמ"ת המסתייגים מהמהלך, עקב המשמעויות הכלכליות שלו.

בלשכת ראה"מ ציינו בתגובה לפירסום, כי "המל"ל בודק חלופות רבות בעבודת המטה לקראת ספטמבר, ויביא אותן להכרעת הדרג המדיני בסיום עבודתו". עם זאת אישרו גורמים מדיניים, כי סוגיית ביטול הסכמי אוסלו עלתה בדיון שקיים היועץ לביטחון לאומי עמידרור באחרונה, אולם לא מדובר בחלופה מובילה. "זו רק אחת מיני רבות של האפשרויות שיוצגו לדרג המדיני", ציינו אותם גורמים.

מה שברור הוא שבלון הניסוי הזה של ביטול הסכמי אוסלו, הופרח השבוע לאוויר. השאלה מתי הבלון הזה יתפוצץ ועל מי.

מדינת טרור

כיצד הוכנסה מדינת ישראל בטעות לרשימה השלילית האמריקאית?

הנשיא לשעבר, ג´ורג´ בוש, הוא שעומד מאחורי המונח "ציר הרשע" הכולל את סוריה, איראן, החיזבאללה והחמאס. מדינת ישראל עטה על ההגדרה הזו ונתניהו אימץ אותה בכל נאומיו המדיניים והביטחוניים.

ברשימה האמריקאית של "המשרד להגנת המולדת", מופיעות 36 מדינות המוכרזות כמדינות טרור. רשימה זו מעודכנת מעת לעת, והאמריקאים מקפידים לבחון אותה כל פעם מחדש, במיוחד לאחר ארועי ה-11 בספטמבר.

כל ההקדמה הזו נועדה לספר על הארוע הבא. בתחילת החודש הבחינו דיפלומטים ישראליים בוושינגטון להפתעתם, כי מדינת ישראל היא אחת מבין 36 מדינות הכלולות ברשימת הטרור האמריקאית.

הרשימה היתה כלולה בדו"ח מיוחד לפיקוח על זרים חשודים. בין המדינות שכלולות בה נמצאות גם כמובן חברות ציר הרשע כמו איראן, סוריה וגם לוב. אך בירושלים הופתעו לגלות ש"מדינת ישראל מסייעת לטרור", ומיהרו לפנות למשרד להגנת המולדת האמריקאי, שלא ידעו במה מדובר.

עיתונאים בארה"ב שפנו למשרד להגנת המולדת קיבלו בתשובה הצהרה, כי מדינת ישראל אינה מדינת טרור, ושיחסיה עם ארה"ב מצוינים בתחום המאבק בטרור. עם זאת לא הצליחו לספק הסבר מדוע מדינת ישראל נמצאת ברשימה.

במקום להסיר את שמה של מדינת ישראל באופן מיידי מהרשימה, עבדה הביורוקרטיה האמריקאית לאט לאט, ורק חודשיים לאחר שהאמריקאים בדקו את העניין, הם הודיעו כי מדובר בטעות שתוקנה.

בהודעה הרשמית שפורסמה על ידי האמריקאים, נאמר, כי "הוספת מדינת ישראל לרשימה התבססה על מידע לא מדויק שסופק למשרד המפקח במהלך הבדיקה. ארה"ב אינה מחשיבה, ומעולם לא החשיבה את מדינת ישראל כקשורה לטרור. ההיפך, היא שותפה במאמצים שלנו להילחם בטרור העולמי".

עכשיו אפשר להירגע. מדינת ישראל אינה מדינת טרור....

מרחב מוצל

חם להם: כיצד צריך הצבא לדאוג לכלבים העובדים בשירות השמירה

יחידות רבות בצבא משתמשות בכלבים מאולפים ומיומנים למשימות שונות. השייטת התאמנה עם כלבים לקראת המשט, יחידות משמר הגבול שומרות יחד עם כלבים ומונעות כניסת מסתננים ארצה, ויחידות נוספות מחזיקות בכלבי שמירה ותקיפה, לפי הצורך.

השבוע הגיעו הכלבים של הצבא לבית המשפט, בעקבות עתירה שהגישה עמותת ´תנו לחיות לחיות´. לטענת האגודה, הצבא עושה שימוש בכלבים, "בלי לתת להם את הזכויות המגיעות להם".

באגודה לא מתכוונים לזכויות סוציאליות, ולא לזכויות שכר וחופש, אפילו לא לדיור (ולקוטג´). לטענת אנשי האגודה, הכלבים לא זוכים למרחב מוצל בעת שהם עושים את עבודתם עבור הצבא.

הדיון הגיע לבית משפט השלום בראשון לציון, והשופט יחזקאל קינר, קבע בפסק דין תקדימי, כי "על צה"ל ומשרד הביטחון להימנע מלהחזיק כלבים כשהם קשורים דרך קבע לאורך גדרות בסיסים מבלי שיש להם מרחב מוצל". צו בית המשפט, מחייב איפוא את הצבא להתקין מרחב מוצל (ששטחו אינו פחות משלושה מ"ר) לכל כלבי השמירה.

ההחלטה מקבלת את טענת "תנו לחיות לחיות", כי לכלבים נגרם סבל רב בתנאים אלו, שכן הם רגישים לחום הרבה יותר מבני אדם. "אנו שמחים שבית המשפט הביע בצורה חד משמעית את מה שאנחנו מתריעים עליו כבר זמן רב", ציינו אנשי האגודה.

בקצרצרה

הסיפורים הקטנים של השבוע

התקדים קובע - בעיצומה של הסערה הציבורית בנושא הדיור, קיימה ועדת הכספים דיון נרחב בנושא, בכפר המכביה בת"א. כבר בראשית הדיון התפרצו מספר סטודנטים שמחו על אוזלת היד הממשלתית בפיתרון מצוקת הדיור. סגן יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית, פנה ליו"ר הוועדה הרב גפני, ואמר לו כי אם הוא היה מתערב, ללא ספק היה פיתרון. "אני ראיתי אותך במקרה אחד כשרצית משהו, הצלחת לפתור אותו, למרות שהמדינה כולה רעשה וגעשה נגדך. כשאתה מחליט משהו אתה מצליח". כשהנוכחים ביקשו לשמוע מתי נחשף למקרה שכזה, אמר סגן יו"ר התאחדות הסטודנטים, כי מדובר במקרה של הבטחת ההכנסה לאברכים. "המדינה כולה הייתה נגד, התקשורת, הכנסת, אבל גפני לחם על זה והצליח למרות הכל"....

בין טפל לעיקר — בכנס שנערך בנצרת עילית, קיימו חברי כנסת ואישי ציבור שונים פאנל בנוכחות עתניאל שנלר, הרב משה גפני, והאלוף במילואים זאבי פרקש. שנלר הנמנה על אנשי הציונות הדתית, אף שהוא בקדימה, אמר: "כאשר נבחרתי לכנסת, נכנסתי לבית הדמוקרטיה בדחילו ורחימו...". שנלר הרחיב על הדמוקרטיה הישראלית והחשיבות לדבריו, לכהן כחבר במדינת ישראל... כאשר הרב גפני עלה לבמה, אמר, כי כל ימיו שכן באוהלה של תורה, "הייתי ראש כולל באופקים וכשנשלחתי לכנסת חשכו עיני. אין יום שאני לא נלחם נגד חוקים אנטי דתיים, כל יום עומד מחדש על בלימה". כשסיים את דבריו עלה תא"ל פרקש, שאמר כי הוא הגיע מהצבא. באתי מעולם אחר לגמרי, ואני לא רוצה לדבר על תחושותיי בנושא הכנסת, אבל אני מתחבר יותר למה שאמר הרב גפני מאשר הדברים של שנלר".... באמ"ן יודעים להבחין בין טפל לעיקר.

שמירה צמודה — שרי הממשלה נראו השבוע לחוצים מעט יותר מהרגיל, כאשר הסתובבו בכנסת. לצידם צעדו המאבטחים שלהם, דרוכים מתמיד. מסתבר כי מחאת האוהלים הביאה לתגבור משמעותי באבטחת השרים, מחשש לפגיעה פיזית בהם. ההחלטה התקבלה לאחר התייעצות בטחונית, בה הועלה החשש מפני פרובוקציות, שמבקרים המוזמנים בידי ח"כים שונים, ינסו להתקרב או לפגוע בשרים. עד כה נהגו רק ראה"מ נתניהו ושר הבטחון ברק להגיע לכנסת באבטחה צמודה, והשבוע זה הגיע לכל השרים. חלק דוקא היו מרוצים מהסטטוס החדש. הרוב לא.

 התפקדות כפולה — ההתפקדויות הכפולות בעבודה מעסיקות את התקשורת וגורמות לכותרות רבות וגדולות. אין שום סיקור של הפרימריז שהיא מקיימת, שלא עוסק באותה התפקדות כפולה. השבוע נודע, כי יו"ר מרכז השלטון המקומי, שלמה בוחבוט, שהתמודד לראשות מפלגת העבודה ופרש, נמנה עם המתפקדים שנגרעו מספר הבוחרים של המפלגה, בטענה כי הוא חבר במפלגת קדימה במקביל. בוחבוט פנה למזכ"ל העבודה, חיליק בר, וליו"ר ועדת הבחירות, רענן כהן, והודיע להם כי בשל תקלה טכנית, אינו מוגדר כחבר מפלגה. לדבריו, ביטל את חברותו בקדימה לפני כשלוש שנים. האם בקרוב יגיעו גם לעמיר פרץ עצמו, ויאשימו אותו בהתפקדות כפולה, לאחר שבעבר היה חבר ב"עם אחד"? "אין גבול למה שמנסים היריבים שלי לעשות ולטעון", התבטא לאחרונה פרץ. בסקרים הוא ניצב במקום השני, כאשר יחימוביץ, אותה הוא עצמו הביא בזמנו לעבודה, חולפת על פניו ומנצחת אותו.