
הרדיו מנגן את גבר הולך לאיבוד דרך מרפסת ובראש מתעצמת האמירה שאמרת לי על משבר גיל ה40 לא אני לא הולך ללכת לאיבוד דרך מרפסת אני בכלל גר בבית על הקרקע עם בוסתן יפה ועצים מלאי פרי ובכל זאת מרגיש שאני הולך לאיבוד יוצר בערה ענקית ונסתרת של דלק ואויר בעזרת מפתח ומכונית ונוסע ליער שלי השקט כדי לחשוב כדי אולי להחריש אותי שצועק לי עמוק בראש משבים נעימים של רוח ביום הכי חם בשנה ורשרוש העלים נשכב לי על שולחן הפיקניק הקבוע ומדמה את עצמי לאוכל חסר תבלינים וכל הזמן עולה המנטרה הזו שאומרת "יש לי הכל ואין לי כלום" ואני לא מנסה בכלל למנוע את ביאת הסכין החדה שבאה כאילו לחתוך בבשר החי ולגלות מה יש לי בעצם?....מה אין לי?...מה לא הייתי רוצה ממה שכבר יש לי ומה הייתי רוצה להוסיף לאין שכבר יש בי מידי פעם בחשש ומעט בושה מביט לצדדים כדי לראות שאני לבד ואין בי מביט כמו הילד העירום שרץ להשתין אחרי עץ ולא רוצה שיציצו לו נזכר שוב שאמרתי לך שלא מושלם ולא שלם לי ושמצאתי את השלם והמושלם גם בסדוק אצלי וגם בשבור כל כך רוצה לא ללכת עוד לאיבוד הזה למצוא את עצמי שוב ולדעת שלא לריק אבדתי על שולחן הפיקניק הזה של קק"ל שוכב נרדם לקצת זמן ולא שם לב לזמן שחולף עד ש.......הנייד שלי טורח להזכיר לי בניגון של השיר "רעיה" של חיים משה שהחיים מחוץ ליער נמשכים ....ואני....הלו....היא.......איפה אתה נו תבוא כבר שיגעו אותי הילדים לא נותים לי לעשות כלום בבית........אני בנסיון לא קל לנתק עצמי מהיער משולחן הפיקניק הנעים ......כן כן שניה כבר בא...... כמו אבדה שנמצאה ולא הוחזרה לבעליה כמו חלוק נחל שבור אך מושלם כמו בעל מושלם בלי בית
|
אמירקול
בתגובה על סלסלת פירות
n a n a
בתגובה על בבואך
תגובות (31)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
וואו הניגודים
המתנגדים המתחככים
וניצוצות משם יוצאים
כל כך נכונים לפעמים
ולעיתים מתחברים לי
שוב ומשתווים...
כל כך מבינה...
חיבוק לך
חבר יקר.
שבת שלום.
♥
"כמו בעל מושלם בלי בית .."
ואולי ללא התווית "בעל" יימצא הבית הפנימי...
נוקב כאב החיפוש שלך.
נשמע אמיתי.
המשך לחפש- אם ביער או בלב...
תהליך שיש בו אמת
מוצא את דרכו החדשה
לחיים מתחדשים:-)
* אין עליך.
הכתיבה הזאת יכולה להאיר לאנשים (גברים,נשים) רבים את הסדקים שבתוכם.
זה הרבה מאוד.
...שמצאתי את השלם והמושלם גם בסדוק אצלי וגם בשבור
זו (לדעתי) דרגה גבוהה של הוויה.
*
בחרת שיר יפה כצלצול.
מאחלת לך להמשיך ולגנוב פינות ביער/ים/הרים
שם בשקט, נמצא אלוהים
וואו, כתיבה כל כך נוגעת, אי שם במקום הכי רגיש הכי כואב....
כולנו בורחים לפעמים מהמציאות, אתה בורח ליער, שם קל לך להתחבר עם עצמך, לתור בנבכי נשמתך ולגלות את מה שחסר או לא חסר , כייף ללכת לאיבוד לתוך עצמך מדי פעם, לגלות משהו חדש או לאהוב את הישן, העיקר להתחבר ולהבין שמה שיש לך הוא הכי נכון לך, במקום אחר אין משהו טוב יותר, אבל הוא שונה ומרתק ,מושך אותך לנסות ולפעמים אפילו מאוד מפתה.
שבת מבורכת חברי היקר ♥