כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    התמודדות המשפחה עם ילד חריג

    ארכיון

    תגובות (18)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      13/1/13 19:34:
    ילד שמציק ומעצבן לרוב "אומר " לנו ( ללא מילים ברורות ) תנו לי תשומת לב !!! עכשיו !!!! וזה דבר טבעי ונורמלי , הוא מחזיר את הכדור אלינו בשאלה "האם אנחנו לא נותנים לו מספיק תשומת לב אותה הילד צריך ? וכידוע כל ילד הוא שונה ולכן כל ילד זקוק "למנות " אחרות של תשומת לב . אבל ... שלא נשכח שגם לנו ההורים מגיע מרחב נשימה ולכן חשוב שנבהיר לילדינו שכשאנחנו נחים לא מפריעים לנו וזאת כדי שנוכל להיות פנויים אליו מאוחר יותר .. ילד שלא יכול לקבל גבולות ברורים אלו ,מכל סיבה שהיא , כניראה נתון בקשיים שעליהם דיברה אתי - ענבל . המשך יום מקסים - אורלי - נגיעות
      5/8/11 12:00:
    כולכם צודקים! לכן צריך להגיע לאיבחון המצב המשפחתי. ברגע שיודעים מהו שורש הבעיה- ניתן להכחיד אותו בטיפול משפחתי, ע"י שינוי ההתנהגויות במשפחה. זה אפשרי, ואני עושה את זה כל הזמן. שבת שלום!
      4/8/11 18:17:
    לעיתים ילדים עם קשיי קשב ורכוז לא מבינים ועל כן ההורה והילד זקוקים לטיפול נכון ודרכי טיפול איך למזער או לשנות את ההתנהגות גם עודף תשומת לב מחריפה את הבייכנות יש לדעת להשתלט ולא להתרגש מכל אמירה ולהסביר ברמה מכובדת אבל יש ללמוד איך להתנהל
      3/8/11 20:56:
    צודקת יעל
      3/8/11 05:27:
    אין ילד רע, יש הורים שלא יודעים לטפל בו, זו דעתי. ילד מתוסכל מחוסר יחס, מהתעלמות, מגישה לא נכונה, מפגיעות נפשיות שפוגעים בו ההורים, ממאבקי גירושין מקשיי למידה ועוד, מגיב בצורה לא שגרתית. *
      31/7/11 16:57:
    תודה רבה טל!
      30/7/11 23:03:
    אוהבת
      30/7/11 22:53:
    זה עיניין הרבה יותר רציני עם שורשים עמוקים. טיפ והופ גמרנו- לא עובד כאן לצערי. פה, במקרה כזה יש צורך בטיפול לילד ולהוריו. מקווה שהסברתי נכון. לא תמיד צעקות ועצבים מתביעים על היפראקטיביות. ולכן רטאלין לא נותנים סתם. פונים לפסיכיאטר ילדים לאיבחון. שבוע טוב!
      30/7/11 21:07:
    אתי יקרה. אמנם ילדי כבר בוגרים וגם כקטנים לא הרבו להציק... ובכל זאת ציפיתי ממך לטיפ או עצה כלשהי, ולא רק לתיאור מצב והפנייה לקבלת עזרה. אוהבת את העצות שלך...
      30/7/11 19:19:
    אם הילד בוגר אפשר לתת ריטלין . אם הילד קטן אז יותר תשומת לב ואם זה לא עוזר אז באים אלייך.
      30/7/11 12:28:
    תודה רבה לכם על הפירגון. תודה לך יוסי על מתנה נפלאה ומצחיקה. שבת שלום!
      30/7/11 10:39:

    היכן היית כאשר ילדי היו קטנים ובבית,
    ובאמת לא נתנו לי לנוח?
    היום כל הבית עומד לרשותי ויכולה לנוח תמיד...
    שבת נפלאה

      30/7/11 07:48:
    סיפורים מהחיים והכל פתיר. יפה ששיש מי שיודע לאבחן ולדאוג כך לילדים ולהורים.
      30/7/11 05:54:

    מתנתי לסוף שבוע נפלא

    http://cafe.themarker.com/video/2287399/

     

      30/7/11 00:40:
    תודה רבה לכן על התגובות. שבת של רוגע. דברו חלש...
      29/7/11 21:53:
    אתי יקרה להביא את השקט הביתה - חסד עם כולם.:) שתהיה שבת שלום.
      29/7/11 19:15:
    הילדים של היום מאד בוגרים ואחראיים פשוט צריך להסביר להם שאמא רוצה לנוח מעט ולהפנות את תשומת-ליבם לפעילות כלשהי (פאזל, משחקי קופסה, מחשב, טלוויזיה וכו'), ואם הילד באמת נודניק ובלתי נסבל, רצוי לספור עד 10 (או במקרים קיצוניים עד 100 :-) ), ופשוט להתפנות אליו. ילדים זה שמחה ותאמיני לי מבינה לליבך, יש לי שלושה קטנים שיהיו בריאים (6, 5 ו-3), ואני מתפקדת באלף כובעים. משום כך אומרים הגברים, ברוך שלא עשני אישה. שבת שלום ותודה על השיתוף, הילדים כבר צורחים לי.
      29/7/11 18:27:
    אני בעד חיזוק תחושת האחריות של הילד לענייניו, לרכושו, לתכניותיו, ליחסיו עם זולתו. תודה על פוסט חשוב!

    כשהילד שלי לא נותן לי לנוח...

    18 תגובות   יום שישי , 29/7/11, 18:18

    כשהילד מציק לי:

    " אמא! אמא!  אמא!!!!

    לא מניח. מעצבן.

    חוזרת מהעבודה ,רוצה לנוח, להרים רגליים על השולחן,

    לשתות כוס קפה בשקט. 5 דקות של רוגע, לפני שאני מתחילה את ה"משרה השניה "שלי כמטפלת ועוזרת בית, בביתי שלי.

    אז נשמעות הצעקות.

    נשמע לכם מוכר?

    ברונו, פסיכולוג התפתחותי, טוען כי התנהגות ילדותית, בכיינית,

    מנדנדת בצורה מוגזמת אצל הילד , מעוררת אצל ההורה תגובה עצבנית ולעיתים מתעללת.

    איך אתם מגיבים?

    לפי ברונו, ההורה המתוסכל -יגיב בצורה אלימה, דוחה את הילד, יצעק עליו, יכעס, יעורר בילד תסכול העלול להגיע עד התפרצות מחלת נפש.

    ואילו ההורה המבוגר והבשל- יגיב הפוך: יחפש דרכים יעילות "להדביר" ולהשמיד את הנדנוד, ישוחח עם הילד, וירגיע אותו.

    ברונו טוען כי ההורים גורמים לתגובה המעצבנת של הילד בהתנהגותם.

    אז מה עושים?

    לא מצליחים להתגבר לבד על הילד? לא מפסיק לצרוח ולהשתולל?

    בואו אלי.

    אני בודקת את התנהגות הילד כלפי ההורים ,

    והתנהגות ההורים כלפי הילד.

    מבודדת את שורש הבעיה ,ומטפלת באימון קוגניטיבי התנהגותי את הילד והוריו להתנהגות נכונה, מרגיעה את הילד.

     

     

    אני מביאה את השקט הביתה.

    פנו לקביעת פגישה: 052-4329967

    שבת שלום, שבת רגועה.

    דרג את התוכן: