עצים משומשים

הרקיעו צמרתם

אל חל'קת

מיטתי הבודדה,

האירו חלושות

בבואתי החולמת

בגוונים אפרפרים

של

געגוע רחוק.

צוקי רגשותיי

נוטים מטה

אל

אבדון אהבה,

נאחזים בהלומות

העבר

לבקש תמימות

נעורים.

והרגע חולף

מהר,

מכמיס אליו

רבדי חיים

משוללי יסוד

והבנה.