מרגע שבנך שובר את הכוס תחת החופה, את הופכת לחמות.

איזה יופי.....

וחברותייך ה"מנוסות" מייעצות:

צריך להיות אלמת...חרשת..עוורת...

כמו פסל 3 הקופים.

כדי שיהיה שקט בבית הזוג הצעיר.

ואני שואלת ברצינות:  ל מ ה ?.....

עם כל נסיוני בחיים , חוכמת החיים  שלי,

והרצון העז שלי שלבני יהיה טוב,

לכלתי לא מתאים ?

יש להזהר - שלא תיפגע, שלא תיעלב,

שלא תכעס, שלא תחשוב שאני מתערבת...

(ואני באמת לא מתערבת-נשבעת.)

מה זה חמות טובה?..

או לפחות בסדר...

איך לעשות שיהיה שלום-

ושאני לא אהיה מתוסכלת?

הבו  ע צ ה !