עשרות אלפי אנשים ברחובות, מחאה רחבת היקף ומצב כלכלי קשה שמעיר כל אם עברית מתרדמתה ווציא החוצה בזעם כל אב שקול דעת שלא מוכן לשתוק יותר. מישהו מנצל אותנו טוענים שם דרי הרחוב ברוטשילד, תכניות קטנות וגדולות מנסה נתניה בכל עתלהציף אותנו במקסמי שווא. מישהו באמת צמנצל אותנו... חיכו שנפסיד כלכך הרבה על מנת להציע לנו תנחומים, חיכו שנגיע עד כאן, מותשים משנות צבע ולימודים ארוכות, עייפים מימי עבודה אינסופיים, צרכנים מכורים, אבוססיביים לאוכל, לחומר, חיכו שנגיע עד לכאן ועכשיו... עכשיו מנצלים אותנו, מנצלים את הפער שנוצר על מנת להציע לנו מעט כשמגיע לנו כלכך הרבה עבור העבודה הקשה כלכך שאנו עושים, מנצלים את הפער שנוצר על מנת לתת לנו מעט ושנשתוק, רק שנשתוק כבר. מרבית האנשים אינם יכולים להתקיים ללא מס' מוגדר מראש של ימי עבודה, כל אחד עושה את החשבון האישי לו כמה זמן מתוך תקופה שכזו הוא יכול להעביר בבטלה מחאתית ופשוט להרויח פחות, הרי אחת הבעיות של העולם המערבי ובעיקר של העולם הלא מערבי היא שאנשים שקועים כלכך בפרנסם עד שאינם מסוגלים לחשוב אפילו על שיפור מצבם ועסוקים בהשגת פת לחם וקשיים היום. מחאה רחבת היקף על מנת שתעשה את ההבדל צריכה להיות ארוכה, נחושה בעלת מאמצים אמיתיים בשטח, מרד צרכנים הוא התחלה טובה ויש מקום להרחיב את המרד הזה לסקטורים נוספים. הגענו לכאן, חסרים, עם פחות משאבים והמון כוחות בתחילת חיינו, אנחנו כאן מוכנים לתת את הנשמה ולחיות במדינה הזאת שאנו אוהבים, אך האם מוסדותיה, עשירי עירה, זקניה ומנהיגיה מעוניינם בנו? או שמא הם מעוניים לנצל את הארביטראז שנוצר על מנת לנצלנו עוד ועוד???? האם הרווח הגדול שלהם יהיה לקנות אותנו בחסר, כשהמחיר כבר כלכך נמוך? |