בורמה, הנה אני באה !
הימים חולפים במהירות הבזק, יום רודף יום, ואני מתחילה את הספירה לאחור. ביום שבת הקרוב, אשא כנפיים הרחק, הרחק מכאן, אל ארץ נהדרת שיופיה הנעלם מכשף חלומות.
ככל שאני חושבת על זה, אני נוסעת לסוג של ויפסנה. ויפסנה פירושה שחרור וויתור על ההצמדות לחיים הרגילים כפי שאנחנו מכירים אותם. באמצעות שקט, אי שיחה עם בני אדם מוכרים יותר או פחות, אנחנו מסגלים ראייה חודרת אל תוך הדברים. ההתבוננות מביאה אתה התנסות פנימית ובחינת המציאות כפי שהיא.
אז ככה, אי אפשר להכניס לבורמה ניידים. או מומלץ שלא. אם בכל אופן מישהו חפץ להיצמד לנייד שלו הוא חייב להצהיר עליו בטרם נכנס. אינטרנט או חיבור לאינטרנט זרוע פה ושם. מחיר ההתקשרות מטורף ומי שיש לו שכל בקודקודו יוותר על התענוג. שיחת טלפון מחירה 10 דולר לדקת שיחה אחת. וזה שמור כמובן למקרים קיצוניים או עזרה ראשונה.
אני שמחה להשאיר את הנייד בבית. את המחשב הזעיר אני לוקחת מסבות יצירתיות של כתיבת רשמי המסע. אני לא עומדת להתחבר אתו לאינטרנט. אני גם מקווה שלא אזדקק לשיחה ארצה. יוצא אפוא, שאני אחיה בעולם הבורמזי 24 שעות, אתבונן בהם לעומקם ודרכם אני מקווה להיטהר וללמוד דבר אחד או שניים על עצמי, ואנסה להרגיש את המהות המשתנה שלי לאורה של הנעימות הבורמזית ועל רקע נופיה הקסומים.
חלק ניכר מגלי ההתרגשות שפוקדים אותי לקראת הנסיעה המיוחדת הזו נוצרים על ידי אנשים שביקרו בבורמה ואני מתגלגלת למפתנם. אילנה, שכנתה של ענת שלנו מירושלים, וגם נועם גבעולי , אוהב בורמה ומומלץ של אילנה הירושלמית,דוגמה מצוינת, פשוט מקסימים. אין לי מושג אם הם נולדו כשהנעימות והשמחה האנושית צרובים בהם, או שהם נדבקו מהבורמזים בעקבות ביקורים חוזרים ונשנים.
בהתרוממות הרוח בה אני נמצאת, אני נפרדת מכולכם, מי שמלווים את ימי במחשבות, בעמדות,עם תמונות, ועם עבודות אמנות ועם תגובות נהדרות. לא אוכל ליצור אתכם קשר לאורכו של חודש אוגוסט, אני מבטיחה לחזור עם מחשבות טובות והרהורי שמחה והשתאות בשבוע הראשון של ספטמבר.
אני שולחת לכל אחד מכם, חברי לקפה חיבוק חזק ברוטב געגוע מתובל בשמחה גדולה.
|