מה יותר חשוב , השירות או הטעם ?

השבוע הלכתי עם אשתי למסעדה. ככה זה בין עבודות. מנצלים את הזמן שפתאום יש לעשות דברים שאף פעם אין זמן לעשות. אז החלטנו שפעם בכמה שבועות נדגום מסעדה טובה שלא בקרנו בה. נכון , אולי עכשיו בעת מחאת האוהלים והקוטג' זה נשמי לא משהו . אז ראשית – זו עסקית צהרים (זול אתם יודעים) , ושנית , אלה החיים. אף פעם החופש לא נופל בדיוק מתי שצריכים אותו....

ישבנו במסעדה יקרה בנמל. השם פחות חשוב. עסקית צהרים עולה שם כמו....ערב א לא קרט במסעדה רגילה. ובכל זאת. פעם אחרונה היינו שם לפני למעלה מעשר שנים אז החלטנו לפרגן לעצמנו.

המנות איך לאמר , מתוארות מורכב משהו בתפריט ולכן נעזרתי במלצרית. השירות היה מוקפד להפליא , מהיר יעיל ואדיב. כל פעם שהרמתי ראש להביט סביב , התייצבה מלצרית לשאול עם צריך משהו. אז התייעצתי , וקבלתי את ההמלצה.

המנה הראשונה איך לאמר , בהחלט יכלה להתחרות בשווארמה שמש. וכנראה להפסיד. היא הייתה מאד דומה לשווארמה רק יבשה , סתמית  וחסרת מעוף. משהו שאתה אוכל בפיתה , לא ב 160 ₪ עסקית. זה לא שהיא הייתה מקולקלת חלילה , פשוט סתמית. לגמרי לא בסטנדרט.

חכתי שמלצרית תיגש לשאול איך המנות. אבל.... הן כנראה מאומנות ומתודרכות היטב. למרות הפיזוז האינסופי שלהן סביב , זה לא קרה. המנות העיקריות כבר היו טובות יותר. של אשתי הייתה בסדר גמור , שלי הייתה מצוינת.

סה"כ – האוכל היה אכזבה אל מול רמת המסעדה , הפלצנות והמחיר.

בעת אסוף הצלחות בכל זאת נפלט לה , למלצרי החביבה שלנו "איך היה האוכל "... ?

הייתי מאד עדין ומאופק ואמרתי שהמנה הראשונה שלי הייתה מאד מאכזבת. אכילה , בסדר , אבל לא ברמה של מסעדה כזו, בוטח לא במחיר.

"אני אעדכן את השף , תודה שאמרת לי" אמרה החיננית ונעלמה.

מה , אני מרכז מודיעין של שף המסעדה ? הוא אוסף מודיעין מהשטח מלקוחות משלמים ? איזו מן תשובה זו תהיתי , אבל השקטתי.

אחרי הקינוח הגיע "יין קינוח על חשבון הבית". "מאתנו" אמרה החיננית ולא פרשה.

בחשבון חויבו 37 ₪ יין , וזוכו מיד. שנדע. חברים , קבלתם 37 ₪ מתנה

אגב – אני מאד אוהב יין ושונא יין קינוח. הוא מתוק עד להחליא. לא נגענו בו.

חייכנו , שילמנו , קמנו ויצאנו. ואני קורא למסעדה "חלם בנמל". למה ?

מסעדה כל כך יקרה ואליטיסטית , כאלה מחירים .....חברה , אמרתי לא טעים , קחו ואל תחזירו.

בהרבה מסעדות עממיות כבר הפנימו את זה. לא טעים , הופס , המנה הולכת. רוצה אחרת , מעולה. לא רוצה , מזכים.

אני מניח שעלות השווארמה שלי (פקין דאק משהו...) לא עברה את 20 הש"ח. אז חסכו עליי 20 ₪. זה בסעיף זכות. בסעיף החובה...אז ככה :

1. אני לא הולך לשם יותר לעולם! מה , נפלתם  על הראש ?
2. ספרתי לכל חבריי ומכריי על האירוע , ספק אם רובם יפקדו את המסעדה בטווח הנראה לעיין.
3. חטפתי קריזה , וכתבתי על זה פוסט (להלן).

בסה"כ , המסעדה עשתה טעות קשה. הפסידה לקוח וודאי ועוד כמה עשרות בפוטנציה. שטות גמורה.

במקום זה יכלו למנף את התקלה ולהוציא אותי נפעם מהמקום כשגריר שלהם וכמגייס לקוחות עתידיים. אבל הם , בשיעור על שירות לא היו. חוסכים הקמצנים.

השווארמה שאכלתי שבוע לאחר מכן בדוכן רחוב מקרי , מעולם לא הייתה טעימה כל כך , וזולה כל כך.....

בתיאבון.