סיפורים וטיולים ועוד כמה דברים
סיפורים קצרים, ושירים לעת מצוא פרי עטי, טיולים בארץ בכלל ובשביל ישראל בפרט.
ועוד כמה דברים שפגשו אותי.
פוסטים פופולאריים
-
מספר של אופניים
8/6/19 | 777372 צפיות
-
עמק המעיינות - רמת סירין
30/4/18 | 512810 צפיות
-
וולגה, אלגדות , אלי סט
1/6/17 | 579206 צפיות
-
תל סהרון לעין קרניים
23/3/17 | 474460 צפיות
-
ארס פואטיקה
9/11/17 | 432021 צפיות
-
פצ'י ואלחנני ושיר לשבת
17/11/17 | 404096 צפיות
פוסטים אחרונים
- אושה העתיקה 6/6/20
- קרנבל בטנריף האי המטריף 8/3/20
- גבעת התור 8/2/20
- לפני שאתה שוכח - הסוף 31/1/20
- מה רואים מפה? 24/1/20
- שיר ישן והשפיץ של יהודה ביר 17/1/20
שביל ישראל - מיגור לצמת אורן
19-07-2011
מיגור לצמת אורן.
משך ההליכה - שש וחצי שעות מרחק - 19 קילומטר מדודים בג'י. פי. אס. דרגת הקושי – קשה , חם , קשה!
בשש בבוקר הגענו לקיבוץ יגור. גבוה מעלינו התנשא רכס הכרמל "ההר הירוק כל ימות השנה", אליו נעפיל. בדיקה אחרונה של כמויות המים, ושל הציוד וקדימה לדרך. שביל הנחש , הוביל אותנו במעלה נחל המעפילים. ממזרח לנו, ואדי יגור המצוקי (טיול מדהים בפני עצמו) וממערב, נשר ונווה שאנן. ב-1945 סחבו פה הפלמחניקים מעפילים, ממחנה המעצר שבעתלית, לקיבוץ יגור. ערפילי הבוקר מכסים את עמק זבולון הפרוש לרגלינו, ומשרים אוירה מסתורית. העלייה קשה וארוכה, אבל השביל נוח, מוצל וקסום. מצוקי הכרמל התגלו לעינינו מוארים וגבוהים בשמש הזורחת.
מדרונות ההר, מכוסים בסיבכיית החורש הארץ ישראלי – אלונים, אלות קטלבים, סירה קוצנית, אדר וארכובית.ככל שהגבהנו לטפס החלו להופיע יותר ויותר אורנים. לפתע הבחנו בתופעה ססגונית ומעניינת. פרפרים בשלל צבעים, ליוו אותנו וריפרפו סביבנו ללא הפסקה. כך לאורך כל הטיול עד לסיומו. פשוט משובב.
טיפסנו כבר לגובה של יותר מחמש מאות מטרים. רטובים ונוטפי זיעה, עצרנו לרגע ליד האנדרטה לזכר הנופלים במלחמת ההתשה. המלחמה התרחשה בסוף שנות השישים בתעלה ובבקעת הירדן. הלחימה שהתנהלה רחוק מהעורף הישראלי ובעוצמה נמוכה יחסית, זכתה לביקורת קשה בקרב העם. "תל אביב מוארת, והתעלה בוערת", כתב על כך המשורר חיים גורי. מכתב השמיניסטים הראשון וההצגה "מלכת האמבטיה", של חנוך לוין גינו את הממשלה שהעדיפה, מצב לחימה וכיבוש, על פני חתירה לשלום. את השם "מלחמת ההתשה", הגה שליט מצרים גמאל עבד אל נאצר.
כשהתקדמנו אל עוספיא, ראינו מחזה מרהיב. העננים הסמיכים, שהגיעו מעברו המערבי של הכרמל, חצו את קו הרכס ונשפכו אל המורדות הצפון מזרחיים, שוטפים את היער הירוק בצמר גפן לבן. ליד רום הכרמל, חצינו את הכפר הדרוזי הציורי ואת הכביש, המתפתל על רכס הכרמל. חיש קל ירדנו אל נחל חיק שם מצאנו גולגולת של חזיר בר, או אולי חזירה.
סימני שריפת הכרמל האחרונה בדצמבר 2010 ניכרים בכל מקום. השריפה הגדולה שבה נספו עשרות סוהרים, שוטרים וכבאים נבלמה לפני שחצתה את שיא הכרמל מזרחה. הירידה בערוץ נחל חיק נעימה ויפה. מפלים, גבי מים, והרבה צל. מתוך המדרונות הירוקים, הזדקרו עצים שרופים. חלקם חיים מתחדשים, ומשתקמים. למרות שנשרפו ונפגעו קשה. המשכנו במורד הנחל לעין חיק. כאן עצרנו לארוחת הבוקר. ירקות חתוכים במלח פלפל ולימון, כריכי שוקולד, פיתות עם גבינה, תפוחים וכמובן, קפה מורתח.
החום המתגבר לא הפריע כלל לפרפרים, שעופפו וריחפו סביבנו ללא הפסקה. מה? אנחנו כאלו מושכים ? נוטפי צוף ? סתם, הם בטח נדבקים לכל מי שצועד פה. בקלות בחרנו את השיר המייצג של היום, שירו של אורי בנאי - "פרפרים לבנים שוב עפים לאור כמו השירים הסיפורים נכנסים לתוך הנפש פנימה ..." . שמנו פעמינו לדרך בשביל הנוח המוביל לבקעת אלון. לכל אורך הדרך בלשו עיני וחפשו "אבטיח אליהו". מספרים כי אליהו הנביא שהיה דעתן לא קטן, סיים לשחוט את נביאי הבעל , הסתובב בכרמל, והיה צמא. ראה מקשת אבטיחים. וביקש אחד להרוות את צימאונו. משנענה בשלילה, התרגז, וקילל, והפך את האבטיחים כולם לאבן.
"אבטיח אליהו" - אבן גיר עגולה בקוטר של 10-20 ס"מ, המכילה בתוכה גבישי קווארץ וקלציט. בעבר, מצאתי כאלו בכרמל ובהר מירון. רציתי למצוא אחד ולבחור בו לחפץ של היום, שייצג את קטע השביל הנוכחי. ברור שלא מצאתי, את החפץ לא מחפשים. הוא מתגלה מעצמו. שביל ישראל המוצהר, עולה מבקעת אלון דרומה, להר שוקף ומשם ממשיך לחרבת רקית. עקב השריפה, הכריזה הועדה לסימון שבילים על מעקף. בהתאם להנחיות פנינו מערבה לכיוון נחל אורן ומחצבות קדומים. פרות שחצו את השביל, התבוננו בנו בסקרנות.
כאן נמצאה חלק מפרסה ועליו נוצה שנבחרו יחדיו לייצג את השביל בקטע הנוכחי. בקבוק הוויסקי שבתמונה ביקש יפה, אז הרשינו לו להצטלם יחד עם הנוצה ועם שבר הפרסה, שנלקחו למוזיאון השביל.
לאחר מספר דקות הגענו ל "ח'ירבת זרעה", כפר דרוזי שנהרס ב 1840 על ידי העותומנים. בשנת 2003 נבנה על ידי הדרוזים באזור, מבנה קטן המנציח את זכרה של "סית ח'דרה" (הגברת הירוקה), שהתגוררה בכפר זרעא וייעצה לתושבי הכפר בסוגיות מוסריות ודתיות.
בעין אלון עצרנו להפסקה שנייה הכוללת אבטיח ורוגעלך באדיבותם של שחר ושלומי. תה צמחים, עסיסי ממיטב עשבי הגינה, מרווה, לימונית, מליסה, זוטא ונענע, הוגש לרווחת הצועדים. סביבנו נמצאו שרידים ארכיאולוגים החל מהתקופה הניאוליתית - תקופת המעבר מחברת ציידים-לקטים לחקלאות לפני 8,500 שנה בערך. סיפרתי לחבורה על יעקב עולמי, סבי עליו השלום, שהתגורר שנים רבות בחיפה, והיה ממובילי הסקר הארכיאולוגי הראשון בכרמל. זכורים לי היטב השיטוטים בכרמל בג'יפ הירוק של הסקר. מחקריו החשובים עסקו בתקופה הפרהיסטורית . גולת הכותרת- גילוי וחשיפת מערת אורן. כלי הציד והעבודה מהתקופה הפרהיסטורית שמצא, מוצגים במוזיאון לפרהיסטוריה, ב"גן האם" שבכרמל.
אזור בית אורן, חניון האגם , חוות משמר הכרמל, ונחל אורן נפגעו קשה מאד בשריפה. למעשה אנחנו צועדים בשטח "שרוף" כמעט כולו. לפתע ראינו, עץ מפויח, מעוטר בעשרות כרטיסי ברכה של ילדים שחגגו פה בת-מצווה לפני שבועיים. הילדים מאחלים לו להחלים ולהתאושש במהרה. איזה יופי !
שמנו לב כי הכרמל מעוטר באלפי זריעים של אורנים ועצים אחרים שנבטו לאחר השריפה. סימני ההתחדשות מופיעים בכל מקום,.
המשכנו בערוץ נחל אורן וטיפסנו במדרון על השלוחה, לכיוון בית אורן. הסימון הכחול הוביל אל שביל הצנירים. (צ בסגול). צֶניר הוא מצוק קעור. השביל הפך לשבילון ולאחר מכן למסלול אתגרי. הירידה הקשה במדרון הסלעי, והחרוך מהשריפה, שחררה מאיתנו כמה הערות לא מחמיאות כלפי מי שבחר את המעקף הזה. החלקנו, מעדנו, נפלנו, נחבלנו, נשרטנו ולבסוף הגענו אל הצנירים. כמאמר שלומי – "כל הצינור בצנירים".
ממצוקי הצנירים, ירדנו לצעדה קשה לא פחות בתוך אפיק נחל אורן. ההתקדמות התבצעה בעיקר בקפיצות מסלע לסלע. לא פלא שהבריטים נמנעו פה ממרדף אחר המעפילים הנמלטים. הכביש העולה לכרמל מצמת אורן מקביל וקרוב. אפיק הנחל זרוע שלדות של מכוניות ישנות, שדורדרו לכאן בעבר. איפה גנבי המתכות והברזל ? לא יכלו לנקות קצת ? סיום הקטע הקשה, בחניון אורן סמוך לכביש 4. כאן חיכה לנו הרכב, איתו נסענו ליגור כדי לקנח בגלידה טעימה, ובחזרה הביתה. גם היום לא ראינו מטיילים אחרים בשביל. מעניין למה?
|
תגובות אחרונות
-
אלי אלון-עיתונאי
בתגובה על מה זה חבר?
-
דוקטורלאה
בתגובה על אושה העתיקה
-
sari10
בתגובה על פיטנגו
-
עמנב
בתגובה על קרנבל בטנריף האי המטריף
-
debie30
בתגובה על עץ התות
-
* חיוש *
בתגובה על הפסקת התה :)
תגובות (141)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מושלם.
הטקסט, התמונות התוכן,
המסע, החוויה ובכלל.
-
אזלו לי כוכבי, ממש ברגע זה.
-
החלטתי להגיב למרות הנ"ל.
-
תבורך.
-
אתה מאפשר לפסוע בשבילי ישראל,
אם לא ברגל,
אז עם העיניים והלב הפועם.
-
תודה.
-
-
כוכב* של
כל אחד ופתיחת שנת הלימודים שלו -
בהצלחה לכולנו!
-
http://cafe.themarker.com/post/2332306
-
טיול בהחלט מרשים
ושילובו בתמונות מוסיף המון לקורא שמקבל
שיתןף אמיתי
בעניין אליהו נסחפת מאבנים לציונים...........
אם כבר ציינת את מעשיו עם נביאי הבעל
שכחת לציין שרוצחים אלו שחטו את הנביאים ובני הנביאים שנים במצוות איזבל (הפיניקית)
זה בערך כמו לספר על הירי בבוני וקלייד כטבח , בלי לספר מה הם עשו קודם, מי הקורבנות האמיתיים,
ובסמכות מי פסק הדין.........
חוץ מזה ,מרקיז,הכל בסדר
שמעון
הכל נכון אבל זה היה שנה קודם. ב-1944 מלאו 3 שנים להקמת הפלמ"ח.
תודה. נחמד לטייל באיזור הצפון ונחמד לדעת על התאוששות הצמחיה בכרמל.
-
יש בזה סוג של תקווה,
אבל העצב של האסון עדין קיים
כל אחד והתפקיד שלו..העיקר לצאת ולטייל :)
מה הלכתם בלי מזגן?!
ברוב הדרך החום לא הפריע
קצת בקטע הצינורי...
חיים חפר כתב ב-1945 על הכינוס בחורשות האורן במשמר-העמק במלאת שלוש שנים להקמת הפלמ"ח.
מושר על פי מנגינת הזמר החסידי "כשהרבי אלימלך".
שלוש שנים עברו בערך
לדברים היה אז ערך
נאומים נישאו, ניצבנו במסדר
נשא קולו אז הרמ"א –
והרוח רעמה
ושמעו חורשות האורן במשמר
מלחמה פה דוקטורנו –
מתנהלת בלעדינו
נפט בוער – שנית טולפן לבית-הדר
ודגלנו שוב בסליק הוא –
איזה מסקנות מסיק הוא
נא אימרו, חורשות האורן במשמר
מקרא:
רמ"א - ראש המפקדה הארצית (של ארגון ההגנה).
דוקטורנו - הד"ר משה סנה שמילא את התפקיד (המקביל לרמטכל דהיום)
טיול מדהים
אך במזג האויר הזה???
תודה...תודה...תודה.
אתה כותב נפלא.
תמונותיך מאלפות.
המסע שלך בשבילי ישראל - מהמם.
שווה ספר!
-
ל-
כהרגלך.
פשוט תענוג לבקרך.
ולראות ולגלות את אהבתך הגדולה.
לשבילי ארץ ישראל.
תודה על השיתוף.
ועל תמונות מקסימות.
ערב טוב ומחויך.♥♥♥
איזה כיף .
שם הייתי רוצה להצטלם !!
מסלול יפה בחרת. ישראל בתחומי הקו הירוק מספקת מהם די והותר
אז צעדת בעקבות אליהו הפרחח (אלישע היה גרוע ממנו)?
ומה עשית עם מזבחות הבעל (=מנגלים)?
אחאב חברי היקר
ניפלא היה לטייל איתך בשבילים
כייף לקרוא אותך כל פעם מחדש
והתמונות משובבות את הנפש
* כוכב אהבה ממני
שבוע ניפלא
חיה
יש מים קרים ?
אחלה פוסט
נדמה לי שכבר דשנו בזה. מאוד מוזר העניין הזה של "שביל לא שביל" בכרמל
עוד תתקלו בזה שוב בקטע שבין עין-הוד לנחל מערות וגם קצת אחריו, ובעוד כמה מקומות
מוזר שבחרו בתוואי הזה כשהכרמל כולו מרושת בהמון שבילים רחבים ונוחים להליכה.
בכל הצפון ובחלקים מהמרכז שכבר עשיתי לא נתקלתי בשבילים מעצבנים כאלה (חוץ מקטע לא ארוך במיוחד בנחל עמוד)
פוסט משובח כהרגלך.
השריפה לא נעצרה על קו הרכס היא התחילה ממנו (פאתי עוספיה)
ומשם דהרה מערבה עם הרוחות המזרחיות שנשבו באותם ימים ונעצרה רק בכביש החוף הישן.
אני לא נהנה ולכן נמנע מטיולים בקיץ
אבל נראה שאתם כן נהנים.
כל הכבוד על ההתמדה והנחישות.
אחאב,
מסלול לא קל, ימים חמים,
התיאורים במלים ובתמונות נהדרים,
אולי כדאי לדחות את המשך המסלול לימים פחות חמים
כל הכבוד לכם!
תודה על השיתוף
תודה על תשומת ה
לקחת אותי למחוזות ילדותי בחיפה נולדתי
ושם טיילתי רבות כולל נחל יגר הדהים
אם יורשה אוסיף משהו אישי.
חברינו הטוב פנחס כהן היה הזיאולוג
הראשון בחיפה וייסד את גן החיות.
בתו היא הרקדנית ירדנה ככהן שרקדתי
אצלה 20 שנה השנה קבלה את פרס ישראל
ואבי היה בין רופאיה הראשונים של חיפה.
תודה על הפוסט הנפלא כרגיל
ועל התצלומים הייחודים
יבוא יום והזמרת תיקח תרגיל ותצא אף היא לטייל בשביל לישראל.
הזמרת הקרחת לא תשכח להצטייד ברוגעך ומיני חליטות תואמות בצאתה למסע.
הזמרת מודה
תודה ששיתפת.