כותרות TheMarker >
    ';

    אוֹצֶרֶת נְשִׁימָה - רחש, לחש וצעדים ...

    \"אש באה בשקט
    שמעתי אותה צוחקת
    אני רואה אותה
    היא באה לבקר בתוכי
    אש באה לוחשת
    אמרה שהיא כמעט נוטשת
    אמרה לי- תשרוף
    שרוף את עצמך בשבילי...\"



    מילים גורמות לך לחשוב מחשבה.
    מוזיקה גורמת לך להרגיש תחושה.
    (א.וי. הארבוג)


    שיר גורם בפעימות ניגון לניצני המחשבה.
    סיפור גורם לרגש שבך לשוט למחוזות רחוקים בהם המילים כותבות געגוע.
    סרט אוגד מילים, מחשבות, תחושות, כמיהות, רגש וגעגוע בתמונות החיים..(אני)
    ♥♥♥♥♥

    נוצה ברוח...

    54 תגובות   יום שני, 1/8/11, 01:14

    ''

     

    אל ערימת המכתבים המונחים בסדר מופתי במגירת השידה הלבנה, נוסף כל ערב מכתב חדש כתוב בכתב ידה שכה אהבה. ניכר כי עדנת הכתיבה אחזה באצבעותיה הדקיקות אשר לפתו את נוצת הדיו שברשותה, אותה נוצה שהוריש לה אביה עליו השלום. זכרה כי בילדותה הביטה בעיני השקד החומות כיצד אייר מילים בכתב רהוט, "אין זו נוצה סתמית, את תגלי את הקסם עם הזמן" - לחש לה בחיוך כובש. היא חיכתה בקוצר רוח לגלות זאת, הבטיחה לתעד בדפים את הפלא, אין מצב שתתן לו לחמוק כך סתם. בתחילה נהנתה מכתמי הדיו שהותירה הנוצה בדפנות אצבעותיה בכל פעם שטבלה אותה בקסת הזכוכית, כריות אצבעותיה חתמו בועות עיגולי כחל שחור, "כך לא אלך לאיבוד, תזהה אותי מבין רבים" - צחקה אל מול אביה. מאוחר יותר התבגרה והניחה לנוצה וקסת הדיו העתיקה, אשר מצאה את מקומה על מדף זכוכית חלבית במרכז השידה. את מקומה של הנוצה תפסו עשרות עפרונות פחם שבהם הרבתה לצייר, היא אף פעם לא זוכרת מתי ומדוע החליטה לוותר עליהם לטובת העט המודרני לכתיבה נקייה, או לטובת תקתוקי מקלדת המחשב השוממים המדירים שינה מעיניה. 

     

     

     

    לרגע היה נדמה כי נדם בה הגעגוע אך לא כך הדבר, שנים אומנם פסו מאז אך עדין בכל ערב היא חולפת על פני השידה הלבנה בחדר העבודה שלה, עוצרת לרגעים ומביטה באותם פיתוחי פיוטר מרהיבים הלופתים קסת דיו ישנה נושנה, מעוטרת בנוצה לבנה חדת קולמוס. מראה הנוצה הצחורה מציף אותה ברגשות זכים משחר ילדותה, פעמים צילמו אותה ילדיה עומדת מול השידה, כפות ידיה צמודות אל שפתיה בעמדת תפילה וכמיהה, כעסה שהנציחו שניות שהעלו בה מבוכה על רגישותה התמה, חששה שיגלו לבטים שבערו בליבה כל העת מבלי שבאו אל פתרונם. אז למדה לאסוף אל תוכה רגשות חמים שעטפו וניחמו, כיסו את פני האכזבה שחשה, לא תמיד יכלה להגן על עצמה, חונכה להבליג בדממה כשחיוך עולה על פניה, רק בהיותה לבדה הרשתה לעצמה להזיל דמעה לרוב היתה הכר סופגת בחמלה את רכותה. הימים עיצבו את דמותה מחו חיוך מיותר ורקמו תו רציני וקשוח בפניה, את דעתה הביעה בעקשנות ובנועם כל העת, בעיני רוחה ראתה את נימוסי הליכות אורחותיה נר לרגליה.

     

     

     

    עם רדת הערב נהגה להתיישב לצד השידה הלבנה, לצפות אל מחוץ לחלון הפנורמי הסוקר את העיר, לנשום את הרוח החמימה או הקרירה אל תוכה, כפות ידיה ליטפו את גילופי העץ המולבן הלוך ושוב תוך שהייתה עוצמת את עיניה ומנסה לגלות את כתב הסתרים החקוק בפיתוחיו. הבית היה שקט והיא ניצלה את השעות בהן נעדרה השינה מעיניה, התמכרה לתחושה הפועמת של המילים המבקשות לפרוץ מתוכה אל הדף הלבן כמעיין מבעבע בגרונה. לעיתים קמה ממקומה  והלכה עד לקצה החדר כממאנת לגלות סוד כמוס, ולעיתים חשה את כאב הגעגוע אוחז בעצמותיה ומבקש לכלות את זעמו בה. באחת שבה על עקבותיה והתיישבה בשנית, משכה דף לבן מערימת הדפים הקרובה, שלחה את ידה את הקסת הישנה אחזה בנוצה הרכה, העבירה אותה אל בין שפתיה מבקשת לאייר בה חיים, ריח ימים אחרים בהם צפה בקסם מעבר לגבולות האינסוף אשר חרטו בה זיכרונות עמוקים...

       

     

                                                                                                                          

    המשך יבוא...

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (54)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/11/12 15:08:
      יופי של כתיבה..משאיר טעם של עוד..

      צטט: guerro 2012-11-07 08:59:50

      לא קורא פוסטים ארוכים אותך כן!!!

       

                                            אם כך זכיתי

                                            ועל כך אני מודה...

                                       

        7/11/12 08:59:
      לא קורא פוסטים ארוכים אותך כן!!!
        29/1/12 00:34:

      מדהימה!

        2/11/11 06:21:
      זכרונות העבר נותנים לנו את הכח להתמודד עם ההוה והעתיד,מרגש.

      צטט: The light, 2011-10-21 11:55:00

      נסחפתי מהשורה הראשונה. את כותבת נהדר. עכשיו אני מבין שאני מתחכך עם כתיבה של סופרת. העושר הלשוני, השפה,סגנון הכתיבה. תודה על כתיבה מענגת ויפה.

       

                                     תודה לך, מחמאה נהדרת!

        21/10/11 11:55:
      נסחפתי מהשורה הראשונה. את כותבת נהדר. עכשיו אני מבין שאני מתחכך עם כתיבה של סופרת. העושר הלשוני, השפה,סגנון הכתיבה. תודה על כתיבה מענגת ויפה.
        10/9/11 14:58:

      אהבתי את מטה הקסם העתיק
      שאת אוחזת בין אצבעותייך
      מטה שיכול לתפקד רק כש
      לחלוחית עולה בקצה אפו
      יופי של כליקריצה

      צטט: אוסף מכתבי אהבה 2011-08-23 00:01:37

      מרגשת...

       

              תודה!

      מרגשת...

      צטט: ספרותית 2011-08-03 01:13:08

      כתיבה קסומה ורבת כישרון

       

                         קטונתי, תודה!

        3/8/11 01:13:
      כתיבה קסומה ורבת כישרון

      צטט: ron294 2011-08-02 10:30:40

      כתיבה המזכירה לי ימים ענוגים עלי אדמות. נפלא

       

                                       כייף אדיר ומחמאה גדולה עוד יותר...

      צטט: אבנר רג 2011-08-02 06:12:24

      אהבתי*

       

                     שמחתי, תודה!

      צטט: רומפיפיה 2011-08-02 06:01:20

       

      יפה ועדין

       

                      מודה באשמה...

      צטט: שף 2011-08-01 22:58:16

      הרבה יותר מנכון..תבשיל עם טעמים של בית.. וכמו תמיד..התבלין הקטן..הנוצה והקסת..מחולל את כל ההבדל..

       

         

                                תודה שף,

                                דייקת להפליא...

        2/8/11 10:30:
      כתיבה המזכירה לי ימים ענוגים עלי אדמות. נפלא
        2/8/11 06:12:
      אהבתי*
        2/8/11 06:01:

      יפה ועדין

        1/8/11 22:58:
      הרבה יותר מנכון..תבשיל עם טעמים של בית.. וכמו תמיד..התבלין הקטן..הנוצה והקסת..מחולל את כל ההבדל..

      צטט: קופסת שימורים 2011-08-01 22:19:52

       

      יפה

       

                תודה!

      צטט: שף 2011-08-01 21:29:08

      טעים..מצפה למנה הבאה..

       

                      שמחה שיצא מתובל נכון...

                     

      צטט: אש תורת 2011-08-01 21:14:12

      יפה, מתי ההמשך?

                     בקרוב...

       

        1/8/11 22:19:
      יפה
        1/8/11 21:29:
      טעים..מצפה למנה הבאה..
        1/8/11 21:14:
      יפה, מתי ההמשך?

      צטט: יורם פרקט 2011-08-01 18:07:26

      יש לך כשרון אדיר..

       

                       תודה יורם,

                       מחמאה נפלאה...

      צטט: meirk11 2011-08-01 17:39:00

      שיבוא כי הבטחות צריך לקיים ולא משאירים סקרנים באמצע תאור של הרף עין אי שם במהלך חיים שלמים

       

                         לגמרי,

                         תהיתי מה קורה לסקרנים

                         באמצע תאור של הרף עין אי שם,

                         ובמהלך :)

                         

         

      צטט: צבעי הנשמה 2011-08-01 15:25:27

      נפלא ממתינה להמשך באהבה.

       

                             :) תודה.

      צטט: אביה אחת 2011-08-01 13:12:05

      אוצרת

      תודה -
      עצרתי ואצרתי -
      אהבתי את שכתבת
      (בפעם הבאה..תגדילי קצת?)
      מחכה להמשך
      שבוע נעים

       

      אשתדל אביה,

      תודה לך!

      צטט: יוכיפ 2011-08-01 12:57:45

      קירצוץ קטן: בפיסקה האחרונה צ"ל שעות בהן (ולא שעות בהם). מחכה להמשך. תודה

       

                           מעריכה, כבר תוקן.

                           אני מניחה שהייתי שמה לב

                           במוקדם או במאוחר, ובכל זאת מודה...                  

      צטט: Pure Zone 2011-08-01 08:27:07

      תענוג....מחכה להמשך :) יום נהדר

       

                              תודה פיור,

                              אשתדל בהקדם...

                       

                              חודש טוב!

      צטט: מוכרת מפעם 2011-08-01 08:25:37

      קראתי בלחש על קצות האצבעות כדי לא להפריע לקסם שבמילים....!

       

                         תודה גדולה,

                         אין ספק שאת מטיבה להכיר את הקסם,

                         הפורט כל העת בימים ובלילות...

      צטט: ♥♥ מגירת הלב ♥♥ 2011-08-01 08:09:19

      בעבר הרחוק אני זוכרת קסת דיו שהייתה סמל סטאטוס לאצולה...מדהים איך הכל השתנה,כתבת נהדר,מצפה לבאות !

       

                       דברים יתבהרו בהמשך, אז מול היום,

                       אשמח לזכות בביקורך ...

      צטט: יודא אחד 2011-08-01 08:02:47

      אותה נוצה מטאפורית זו שעפה לה ברוח המתבדרת בחדר משקפת את אותו זכרון של אותם שלדים שנשארו בארון של כולנו.. חינוך הורינו.. התנהלותינו אז.. וכה הלאה.. כמו זוג פמוטים ישנים שכל פעם שעייני נתקלות בהן בחדר עבודה אני נזכר באימי עליה השלום.. המשך יבוא אחרי שלך..))

       

                       הזכות לאתגר תיבדק,

                       זיכרונות ימים ימימה קסומים בעיני,

                       מובילים אותנו כל העת...

                      

      צטט: א ח א ב 2011-08-01 07:34:22

      ריח ימים אחרים...מחכה להמשך :)

       

                         תחושה לא נשכחת,

                         מלאןן חיוכים  :)))

      צטט: זכות התשוקה 2011-08-01 07:29:15

      נוצה לבנה וקסת דיו ישנה, רומנטיקה מול קלידי מחשב מנוכרים. מחכה בכיליון עיניים להמשך

       

                                תודה איש חכם,

                                אשתדל להביא את כל התורה

                                ובמיטבה...

      צטט: yohananpe_1947 2011-08-01 07:18:21

      יפה..מחכה להמשך..

       

       

           נא להשאר בקרבת מקום ולקרוא ברוגע רב...

          

          

      צטט: ada sha 2011-08-01 07:16:58

      סוחף ומסקרן ביותר ...

       

                       ממממ.... כנראה שאצטרך לספק סקרנות

                       הרבה מעבר למשוער...

                       תודה לך!

      צטט: ידידת אמת 2011-08-01 07:04:27

       

      ענוג ביותר...נשמע סיפור מבטיח ...מחכה להמשך♥

       

               

                          בהחלט יקירה,

                          תודה על חן ההנעימות בתגובתך...

        1/8/11 18:07:
      יש לך כשרון אדיר..
        1/8/11 17:39:
      שיבוא כי הבטחות צריך לקיים ולא משאירים סקרנים באמצע תאור של הרף עין אי שם במהלך חיים שלמים
        1/8/11 15:25:
      נפלא ממתינה להמשך באהבה.
        1/8/11 13:12:

      אוצרת

      תודה -
      עצרתי ואצרתי -
      אהבתי את שכתבת
      (בפעם הבאה..תגדילי קצת?)
      מחכה להמשך
      שבוע נעים

        1/8/11 12:57:
      קירצוץ קטן: בפיסקה האחרונה צ"ל שעות בהן (ולא שעות בהם). מחכה להמשך. תודה
        1/8/11 08:27:
      תענוג....מחכה להמשך :) יום נהדר
        1/8/11 08:25:
      קראתי בלחש על קצות האצבעות כדי לא להפריע לקסם שבמילים....!
      בעבר הרחוק אני זוכרת קסת דיו שהייתה סמל סטאטוס לאצולה...מדהים איך הכל השתנה,כתבת נהדר,מצפה לבאות !
        1/8/11 08:02:
      אותה נוצה מטאפורית זו שעפה לה ברוח המתבדרת בחדר משקפת את אותו זכרון של אותם שלדים שנשארו בארון של כולנו.. חינוך הורינו.. התנהלותינו אז.. וכה הלאה.. כמו זוג פמוטים ישנים שכל פעם שעייני נתקלות בהן בחדר עבודה אני נזכר באימי עליה השלום.. המשך יבוא אחרי שלך..))
        1/8/11 07:34:
      ריח ימים אחרים...מחכה להמשך :)
        1/8/11 07:29:
      נוצה לבנה וקסת דיו ישנה, רומנטיקה מול קלידי מחשב מנוכרים. מחכה בכיליון עיניים להמשך
        1/8/11 07:18:
      יפה..מחכה להמשך..
        1/8/11 07:16:
      סוחף ומסקרן ביותר ...
        1/8/11 07:04:

      ענוג ביותר...נשמע סיפור מבטיח ...מחכה להמשך♥

      פרופיל

      ארכיון