0

6 תגובות   יום שני, 1/8/11, 12:34

אריחים של

אהבה

צבעו תלמי

עקבותיי,

נמסים בחול

מפוזר,

שזוף

ממלח מדבר

צורב.

 

רוח והמה

ירביצוני

לשבילי חטוטרת

ללקט

לראות מצפן

אהובתי

שוקק דמעות.

 

מאזני נפש

משתנים של

מגע

נפרשים כמחול

קדמון

נופל בכוכביו

לערש דווי

העצב.

 

אהבה מלאה

משחררת

נופים חסומים

כיבולי קיץ

בר

מקמיל פרותיו

האסורים.

דרג את התוכן: