כדי שהמחאה תהפוך למהפכה
א: לנצל את הלם ההפתעה. מהר: מהר – אסור לאבד זמן. לשמר את גורם ההפתעה. בספטמבר ישתיקו אתכם עם תותחים רועמים, מדינה פלסטינית, אינתיפאדה מבחוץ תשתיק את האינתיפאדה מבפנים. יגידו שהבית בוער גם למי שאין בית. וכמו תמיד, תרוצו למילואים, להגן על המדינה, בצדק – מפני שהמדינה שלכם, גם כשהממשלה לא שלכם. באוקטובר ירד היורה.
ב: מיעוט עושה שינוי בדמוקרטיות קבוצות קטנות ונחושות יוזמות ומחוללות שינויי מדיניות ומהפכים פוליטיים – עובדה! זה לא אוטופי – זה אפשרי. קחו לדוגמה את הוריכם, את גושי ההתיישבות, את אלעד ואת חריש ואת כיכר תחריר. הפתרון של הפזורה הבדווית בנגב עדיף על מצבו של הרוב.
ג: לאמץ את מדיניות הממשלה: דברו עם הממשלה בשפתה: הקימו מאחזים. האם יעז שר הביטחון והאם יאשר ראש הממשלה לפנות מאחזי תג – מחיר בשדרות, במודיעין ובחמש דקות מערבית לכפר – סבא, או שהממשלה תסלול דרכי גישה, קווי מים וחשמל, ותאבטח מאחזי סטודנטים בעמק בית שאן? אסור להחרים התנחלויות, מותר לראות בהן מופת. לא בציניות – ברציניות. בתל אביב מוחים, מעבר לקו הירוק בונים על בסיס הגידול הדמוגרפי והזכות (גם) על אדמות המדינה מעבר לקו הירוק. אמצו את מדיניות הממשלה: יש"ע זה כאן –בקריית מלאכי; נלחמים על הבית – בראשון לציון.
ד: כך ירדו מחירי הדירות ירדו: חרם צרכנים על דירות. לא רק על הקוטג'. להוריד את מחיר הדירות ללא הממשלה. הקיץ הוא הזמן לארגן ששה חודשי חרם: לא קונים ולא שוכרים. פנו את הדירות, בטלו חוזים, הביאו את הקרטונים לרחבת מגדלי אקירוב, לחולות קיסריה ועתלית, לכיכר רבין לפארק הירקון לאצטדיוני כדורגל, למקלטים ציבוריים, למתנ"סים ולחברות הציבוריות – הם כולם שייכים לציבור. סעו בהמוניכם - ברכבת אווירית - לארבעה שבועות לקפריסין, למולדבה, לאומן – שם זול: כספכם קונה יותר. גורו באוהלים, אצל ההורים הקימו בדונים; ומחירי הדירות יצנחו, הממשלה תקרוס, האליטות יפייסו, הטייקונים יפצו. לארוז עכשיו או לארוז כל שנה, כל החיים. מי שינצח בקרב על הדירות ינצח במלחמה על כל השאר.
ה: להשתלט על המפלגות להתנער מאנינות פוליטית כלפי מפלגות וכלפי פוליטיקאים. להשתלט על מפלגות, לבחור משרתי ציבור, שלא יהיו אדוניו – נבחרים שמקשיבים לעברית ופחות מסבירים באנגלית. על הציבור להסביר לממשלה את מדיניותה, ולא להיפך. אם לא תשתלטו על מפלגות קיימות, תהפכו לענן הממטיר גשם ומתרוקן; ואל תשכחו למסור ד"ש. הייתה כזאת מפלגה שחוללה מהפך ונעלמה. ועוד משהו: ישראל תהיה בייתנו, ללא ישראל-בייתנו.
ו: הסבירו לשרים: כל הצעה להנחה על מחירי הקרקע שמשווק מנהל מקרקעי ישראל תלויה באישור שרי הממשלה. זוהי סמכותכם. מדוע אתם נותנים הנחה על הקרקע לקבלנים שייבנו להשכרה? להם ולא לנו? ומאיזו סיבה אין הנחה על קרקע לבניית דירות למכירה למשפחות ללא (שישה) ילדים? האדמה היא לא שלכם - 'האדמה היא של כולנו'. גם המים.
ז: לא אחד גדול לבתי החול: מדיניות הבנייה להשכרה יכולה להיות אמצעי ביניים – שולי וארעי. מדיניות הנשענת על בנייה להשכרה (כנדבך מרכזי) היא זריעת חול בעיניים, מפני שהיא חותרת תחת השאיפה לניעות והשאיפה לצבירה ולחסכון. 'השכירות' היא היפוכה של הביטוי הקנייני של ריבונות האזרחים: הבעלות על דירה. בעלות על דירה מהווה סוציאליזציה פוליטית, לאחריות, יחסי שכנות, קבלת החלטות, גבולות, שייכות וזהות ואכפתיות. כלומר, הבעלות על קניין מהווה מעין מעבדה לתרגול נורמות דמוקרטיות אזרחיות. הבנייה להשכרה, בדומה למעברה, מטפחת סבילות, תודעת ארעיות, אחריות לניהול החיים בטווח המיידי, ותלות ב"בעלי הבתים" בטווח הארוך. שוכר הדירה הוא פחות אזרח ויותר תושב, החוזר ואורז את חייו בקופסאות קרטון ומשליך לרחוב רהיטים. דרגה אחת מעל תושב ארעי ושתים מעל מהגר-עבודה. כלומר, בנייה להשכרה כמדיניות - מחלישה את הציבור; וחולשתו הכלכלית מתורגמת לאין אונים מול קובעי המדיניות.
ח: לא לאנרכיה: המטרה אינה אנרכיה. אנרכיה פירושה היעדר שלטון – אנדרלמוסיה. השאיפה היא: סדר- חדש, שלטון העם וטובתו.
אמיר יובל
|