כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    software economics

    כלכלת תוכנה

    כלכלת תוכנה

    3 תגובות   יום שבת, 24/11/07, 17:59
    כל כמה חודשים מתפרסמת באחד מהעיתונים הגדולים כתבה שמעלה על נס את הקוד הפתוח ואת מפעלו של לינוס טורבדלס, מפתח הלינוקס. כל שנה נשאלת השאלה "האם זאת תהיה שנתו של הפינגווין?" ובסוף כל שנה אנו מתוודעים לכך שלא. נכון להיום ללינוקס יש נתח שוק קטן מאוד שעומד על פחות מ-2%, ולמרות כל יחסי הציבור והכתבות המפרגנות, נתח השוק של מערכת ההפעלה החופשית לא מצליח להתרומם. לעומתה, מיקרוסופט הסובלת מיחסי ציבור גרועים ומביקורת חריפה, מצליחה לשמור על נתח שוק של למעלה מ-90% (XP וויסטה יחד). למה, כיצד נוצר מצב שבו המתחרה הפייבוריט לא מצליח לגבור על המתחרה הזקן והמאוס? טענתי היא פשוטה, הסיבה לכך היא  - כסף. ולהלן ההסבר: מהנדס תוכנה ממוצע בישראל שסיים אוניברסיטה או טכניון משתכר בשכר התחלתי גבוה בכמה אלפי שקלים מהשכר הממוצע במשק. כמו כן, לפתח תוכנה או אלוגריתם חדש (לדוגמא אלוגריתם זרימת וידאו ברשת) הם פרויקט לא פשוט המצריך משאבים וזמן, דהיינו -  כסף. וככל שהטכנולוגיה מתפתחת, עלות המחקר ובעיקר הפיתוח רק הולך וגדל עם הזמן. אין זה סוד כי בהיי-טק עובדים קשה.  לא קל להצליח, השוק רווי בטכנולוגיה - ובכדי להמציא משהו חדש, יש צורך בצוות רחב של מהנדסים שיתעסקו בפיתוח.  זאת נוסף על התחרות ההמתנהלת מול מספר לא מבוטל של חברות העושות בדיוק את אותו מחקר באותו הזמן, לכן הסיכון העסקי כיום גדול מבעבר. כלומר, לחברת הזנק הרוצה לפתח טכנולוגיה חדשה צפויים חיים לא קלים כלל. כמו כל דבר בכלכלה, גם טכנולוגיה, מתקדמת ככל שתהה, סובלת "מתפוקה שולית פוחתת". יצור טכנולוגיה נהפך לפחות "כלכלי" לחברות אם כי הדבר טוב לחברה בכללותה. אזי נשאלת השאלה, כיצד מחזירים את ההשקעה במחקר ופיתוח? כל עסק, בכל תחום, קונה או מייצר סחורה בזול - ומוכר אותה ביוקר. אם כך הדבר, מה מוכרת לנו חברת תוכנה. הנה חמש אפשרויות? 
    1. מוצר.
    2. שירות.
    3. 80% מוצר, 20% שירות.
    4. 80% שירות, 20% מוצר.
    5. אף תשובה לא נכונה.
     התשובה הנכונה היא 5, חברות תוכנה מוכרות לנו ידע, כלומר טכנולוגיה, שאם היא באה כמוצר (תוכנה למשתמש ולא אלוגריתם) אז היא מוכרת עימו גם שירות (תמיכה טכנית וכדומה)[1]. כדי להציף ערך מטכנולוגיה או ידע, יש להפוך אותו לקניין, קניין רוחני, כך שיהפוך לסחיר בשוק. מערכת הפטנטים מאפשר להפוך טכנולוגיה או ידע לקניין. חברת תוכנה מוכרת לנו את הזכות לשימוש בפטנטים שמרכיבים את המוצר אותו היא מוכרת לנו. ללא מערכת פטנטים, לא היה כל תמריץ למפתחי תוכנה לפעול והלשקיע בפיתוח של תוכנות וטכנולוגיות  חדשות, היות שאחרת הם לא יצליחו להחזיר את ההשקעה בפיתוח.   בשעה טובה ומוצלחת פיתחנו טכנולוגיה מהפכנית והיא אף נרשמה כפטנט. נשאלת השאלה מהו הערך הכלכלי של הפטנט? טכנולוגיה מתנהגת, בעצם, כמו כל מוצר גשמי. מחזור חיים של טכנולוגיה מורכב ממספר שלבים:  1. שלב החדירה: המוצר מוצג לשוק, בשלב זה קשה להעריך מהו ערך הפטנט כי עדיין קשה לדעת אם המוצר יתפוס בשוק או לא.2. שלב הצמיחה המהירה: המוצר תפס בסיס לקוחות איתן והמכירות מתחילות לצמוח, ערך הפטנט מרקיע שחקים וכך גם ערכם של הנכסים הלא מוחשיים של החברה.3. שלב הבגרות:  ערך הפטנט מתייצב במחיר מקסימלי, בגלל הרווחים הגבוהים שהחברה שבעלת הפטנט מציגה, היא קורצת לחברות נוספות להיכנס לתחום, להמציא פטנטים משלהם ובכך להתחרות בה על הרווחים שהשוק מציע, וכך מתחילה התחרות.4. שלב הדעיכה: שלב בו הפטנט מאבד מערכו הכלכלי, כיוון שנכנסים מתחרים עם  טכנולוגוית חדשות יותר. זהו השלב בו לרוב פג הפטנט או שכבר לא כדאי להגן על פטנט עקב עלויות משפט גבוהות.  בתעשיית התוכנה, כל ארבעת השלבים לוקחים בערך כשנתיים שלוש, מעטים הם הענפים שבהם שלב הבגרות נמשך זמן רב יותר. להבדיל ממוצרי תקשורת, אופיס ומערכות הפעלה -  ענפים אלו מתאפיינים לרוב בחסמי כניסה גבוהים מאוד.    לכולנו יש איזה חולצה מהקולקציה של סתיו 2005 או מעיל קצת ישן, אבל שעדיין נראה טוב, אנחנו אוהבים אותו, והכי חשוב, הוא עושה את העבודה. גם לטכנולוגיות וותיקות, כאלו שאולי כבר אין להם ערך כלכלי רב, או איזה הגנת פטנט, יש צורך וערך כלכלי רב בידי הצרכן. כמו כן, עם הזמן, טכנולוגיות וותיקות מפוענחות ומשוכפלות והן הופכות לנחלת הכלל. היום סטודנטים למדעי המחשב משחזרים טכנולוגיות ואלוגריתמים מלפני 10 שנים היו מוגנות בפטנטים, וזאת הם עושים כחלק משיעורי הבית שלהם, לדוגמא אלוגריתם הצפנת RSA. כיום כשכל סטודנט למדעי המחשב יודע כיצד עובד אלוגריתם RSA, יהיה מגוכך אם חברת התוכנה תחייב את הצרכן עבור השימוש בטכנולוגיות ישנות כאלו, למרות שהן שימושיות ומועילות מאוד גם היום.  כשטכנולוגיה או ידע הופך לנחלת הכלל, אין על מה לגבות כסף, יתרה מזאת, הצרכן כבר לא מוכן לשלם. בשלב זה שבו הערך הכלכלי של הטכנולוגיה יורד, מתחילים להופיע בשוק תחליפים גנריים למוצר המקורי. בדומה לתעשיית התרופות – שם כשפטנט על תרופה נגמר, חברת "טבע" מייד משחררת לשוק גירסה גנרית במחיר נמוך בעשרות אחוזים ביחס למחיר המקורי. בשוק התוכנה, הגנריקה מגיעה בצורת תוכנות חינמיות או כמעט חינמיות שמבטיחות לעשות את אותה העבודה, ולעיתים אף מוצלחות יותר מהתוכנה המקורית. לרוב התוכנות "החינמיות" האלו נכתבות ע"י חברות הזנק קטנות שמתפרנסות ממתן שירותים עבור התוכנה שלהם, פירסום או תרומות. החברות שמתפרנסות ממתן שירותים או מפרסום ירצו לשמור על קוד התוכנה שלהם סגור, הרי עדיין התוכנה מהווה את בסיס הכנסותיהם. בעולם שלנו הכל נימדד בכסף או בשווה כסף. צורה אחרת של התארגנות לפיתוח תוכנה היא ע"י קהילות פתוחות. קהילה פתוחה הינה אוסף של מפתחים, שלכל אחד מהם  אינטרס עצמי משלו (קידום הקריירה האישית ע"י תרומה לקהילה לדוגמא או אלטרואיזם). לעיתים התוכנות נכתבות ע"י קהילת מפתחים אשר עובדים עבור תאגידים בתשלום, כאשר שיקול התאגיד הינו חיסכון בעלויות תוכנה - למה לקנות תוכנה אם אפשר לפתח אותה לבד ובזול. בעידן של גלובליזציה, היכן שמפתחי תוכנה מכל חלקי הגלובוס משתפים פעולה בכתיבתה של תוכנה סופית ומוגמרת, אין ברירה אלא להפוך את קוד המקור של התוכנה לפתוח. הסיבה לכך טמונה בפונקציית הייצור של תוכנת מחשב. תוכנת מחשב מורכבת ממספר רב של תתי תוכניות, ניתן לחשוב על זה כקובץ בתיקיית ההתקנה המהווה תת-תוכנית בעצמו לתוכנה הראשית. כדי שהמתכנתים יוכלו לחבר את כל חלקי התוכניות לתוכנה מוגמרת, או לשנות ולעדכן גירסה, חייב המתכנת להבין כיצד כל תת-תוכנית עובדת ומתקשרת עם תתי-התוכניות האחרות. לכן אין ברירה אלא לייצר תוכנה כזו כקוד פתוח.   בחזית התוכנות הפתוחות ניתן למצוא את ה-'Open Office' שנראה אחד לאחד כמו אופיס 2000, או לינוקס ואובונטו לינוקס בפרט שמתיימרת לתת מענה הולם לחלונות XP של מיקרוסופט. תוכנות לעריכה גראפית כמו gimp שמתיימרת להיות תחליף הולם לפוטושופ של אדובי. Thunder bird שמהווה תחליף ל-outlook express או firefox שמתחרה ב-Internet explorer. 

    Open office 2.0 writer

    Microsoft word 2000

     מצאתם את הבדלים? לא כל תוכנות הקוד הפתוח הינן גנריות, חלקן מקוריות, ואף מוצלחות מאוד, אפשר למצוא ביניהן את תוכנות השרת כגון apache או mySQL שמפותחות ע"י קהילת מפתחים רחבה מאוד. על פניו תוכנות שרת אלו נראות כסתירה למאמר, אולם אין הדבר כך, הסיבה הינה המשתמשים. האנשים שמשתמשים בתוכנות שרת (Server) הם לרוב אנשים בעלי תואר במחשבים או לפחות השכלה רחבה מאוד בתחום, כך שמשיקולי יעילות ועלות כדאי להם לפתח את התוכנות שלהם בעצמם. מהעבר השני של התוכנות החינמיות אפשר למצוא את התוכנות הקנייניות, אלו שלמרות שהתוכנה חינמית, הקוד מקור שלהן חסוי בין תוכנות אלו ניתן למצוא את paint.net שמחליפה את הצייר של חלונות. Fast stone view שמשמשת כאלבום תמונות. קיימות בקטגוריה זו מספר רב ביותר של תוכנות כאלו.התמריצים לפיתוח  תוכנה גנרית הינם פונקציונאליים, כלומר השגת התועלת של הטכנולוגיה המוגנות נוסף על התמריצים הכלכלים, אשר באים לידי ביטוי לווא דווקא בהכנסות ממכירת התוכנה הגנרית אלא דווקא בחיסכון בעלות כוללת של בעלות בתוכנה. וכאן הוא בדיוק המקום בו נכנסות תוכנות הקוד הפתוח.  "קוד פתוח" על שום מה? הסיבה שתוכנות חופשיות נקראות כך היא שאין סיבה לשמור את הקוד שלהם חסוי. אין לטכנולוגיה העומדת מאחורי התוכנה ערך כלכלי למפתחי התוכנה, אבל כן יש ערך כלכלי לפונקציה שאותה תוכנה מספקת. הימצאותן של תוכנות גנריות דוחפות ומקדמות את גלגלי הקידמה. הופעתם של תחליפים זולים למוצרים קיימים גוררים את החברות להתחדש, לשדרג את השירות, והכי חשוב - לפתח טכנולוגיות חדשות, כדי להמשיך להוביל ולהרוויח. נקודת ראות הצרכןהלקוח, צרכן התוכנה, רוצה להשיג פונקציונאליות במינימום עלות. הלקוח שמודע לתמורות ולשינויים הטכנולוגיים, איננו "פראייר". הלקוח יודע שאם טכנולוגיה קיימת די הרבה זמן בשוק, מופיעים לה מתחרים, ואז הוא יהיה מוכן לשלם עבור המוצר מחיר נמוך יותר. אם הצרכן מחליט לצרוך טכנולוגיות חדישות הוא מודע לכך שהוא יצטרך לשלם עבורן לא מעט כסף. כמעט ואין אדם שיש לו מחשב ואינו משתמש במעבד תמלילים או בגליון אלקטרוני, שאלו טכנולוגיות וותיקות ושיש להם מגוון של תוכנות מתחרות, שחלקן תוכנות קוד פתוח. במצב כזה כשהתחליפים לתוכנה פתוחים, והולמים היטב את רצונות הצרכן קשה מאוד למצוא סיבה לכך שהצרכן יהיה מוכן לשלם עבור התוכנה הקניינית.  ניקח לדוגמא את גירסת מיקרוסופט אופיס 2003 אל מול גירסת 2007 ואל מול האופו אופיס. מגוון ההוקוסים פוקוסים שניתן לעשות על דף בגודל A4 די מיצא את עצמו בגירסת 2003 של מיקרוסופט, ובהינתן בעובדה ש-Open Office נותן מענה הולם, ושה-pdf מאפשר ניידות מסמכים, קשה למצוא סיבה טובה למה לשדרג לגירסת מיקרוסופט אופיס 2007. את ההגיון הנ"ל אפשר להעתיק לתחומים נוספים כגון מערכת ההפעלה, חלונות מול לינוקס, תוכנות שרת ועוד. ברור אם כך, כי אם קיים מוצר גנרי שעושה את העבודה היטב, קשה להצדיק את רכישת המוצר המקורי, בסכום המלא. חברות מוצלחות יודעות לעשות את המעבר מחליבה של מוצר בבגרות להשקעה בטכנולוגיה מבטיחה. מה שמניע את השינויים הטכנולוגיים הוא הרצון להרוויח. יש חברות שהעסק העיקרי שלהם הוא מכירת הזכות להשתמש בפטנטים שרשומים על שמם, כלומר השכרה של הטכנולוגיה. מנגד יש חברות שלא מתפרנסות מחדשנות טכנולוגית אלא ממסחור המוני שלה, בין אם בצורה של מוצר גנרי או לא. דוגמא לחברה חדשנית, לא מתחום התוכנה, אבל גם, היא חברת אפל שהשיקה בשנת 2002 את ה-Ipod. כבר לפני 3 שנים כששוק נגני המדיה התחיל להיות "צפוף", הבינה אפל שחובה עליה לצאת מהשוק ולהשקיע בטכנולוגיה חדשה ומבטיחה, וכפי שהם הבטיחו הם שיחררו לפני מספר חודשים את ה-i-phone,  מוצר מבטיח אשר צופים כי יגיע למצב בו לכל אדם שני יהיה i-phone. אפל הבינו, שכדאי לצאת מהשוק, עוד אז,  הם ראו את תמרור האזהרה והשאירו ליצרנים הגנריים את התחרות על המחיר. בין אם אתם הקוראים מחליטים לקנות תוכנה קניינית או להשתמש בתוכנה פתוחה, אתם אלו המניעים את גלגלי הקידמה. 


    [1] במאמר אני לא מתייחס לחברות אינטרנט כמו גוגל, ייהו, וואללה שמוכרת שירות מבוסס רשת או תוכן.

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/11/07 19:08:

      מסכים עם יוסי, גם קצת לא קריא בגלל הפונט והעימוד וגם לא נמצאה התשובה לשאלה שהוצגה בראשית הקטע.

       

      בכל זאת מעניין מאוד.

       

      לי נראה שהתשובה היא בחשיפה, וברמת המומחיות שנדרשת כדי להפעיל מערכות הפעלה חינמיות (וכן בכמות אנשי התמיכה הזמינים למערכות האלה).

        24/11/07 18:37:

      סיימתי לקרוא. אולי פיספסתי משהו, אך לא ראיתי במאמר תשובה לשאלה למה לינוקס אינה מביסה את חלונות.

       

      לכשעצמי יש לי שתי השערות במענה לכך ושתיהן יוצאות מתוך הנחה שיותר תוכנות מפותחות לחלונות מאשר ללינוקס ולכן:

      1) מפתחי התוכנות צפוי שישתמשו במערכת הפעלה שעבורה הם מפתחים את התוכנות.

      2) צרכני התוכנות יעדיפו מערכת שעבורה קיימות תוכנות רבות יותר.

        24/11/07 18:13:

      אפשר בבקשה להגדיל את הגופן של הפוסט?

       

      בינתיים אעתיק ל-Notepad כדי שאוכל לקרוא (-:

       

      תודה!

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      paz vaysman
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין