העולם השתגע. תוך כמה ימים, המדינה מוצפת באוהלים. הפגנות מתוכננות מדי ערב וההמונים גודשים את הכיכרות. הדיור, הקוטג´ והטיטולים, הכל יקר מדי. אי אפשר לחיות. "צדק חברתי", זועקים ההמונים. התקשורת מזינה את ההתפרצות במיטב כוחותיה ויש לה הרבה. ערב רב של שדרנים, אמנים וטייקונים, מתראיינים איש בתורו ומעודדים כביכול את המחאה נגד... עצמם כמובן. שכן איש אינו אחראי יותר מקבוצת אנשים זו, לעיוורונו של ההמון הישראלי, שהלך שולל בשנים האחרונות, אחר מצג העשירות והמצליחנות, שהציב את מדינת ישראל בראש הפירמידה הכלכלית.

כמה כתרים נקשרו לקברניטי הכלכלה הישראליים, שהביאו את המדינה למועדון ה-oecd?!? כמה היה שקוף וברור לכל בר דעת, שדירוג אשראי גבוה, אינו ערובה לרווחתם הישירה של האזרחים!. ברם הללו הלכו כסומא בארובה אחר המעשיות אודות יציבות הכלכלה הישראלית והתבשמו מהחיל שעשו הטייקונים הישראלים על גבם השחוח. הצלחתם, הייתה הצלחתם של תושבי ישראל. הללו ברוב טובם אף סיפקו עבודה לעמך במחירי סין והונג-קונג, כאשר מאידך, דאגו להחזרים דשנים בדמות מחירי הקוטג´ וכעין זה. עתה כולם ביחד נגד. נגד מי?

הקניונים פורחים לאורך ולרוחב בכל מקום, עבור מי? לא למען "מעמד הביניים"? ומי בעליהם של מפלצות הבליינות הללו? לא אותם טייקונים? מי מחלק הלוואות לכל דורש על מנת "שיגשים שם את חלומותיו"? ומאיזה חשבונות יורדים התשלומים המפולפלים בתוספת העלאות האשראי התכופות? לא מאלו של אנשי "מעמד הביניים"? והפרסומות רבותי — הפרסומות לכל החגיגה הזאת — על עמודי עיתונות שלמים וזמני שידור יקרים: מי יוזם אותו ומי נהנה מהן, האין אלו אותם המרכיבים את הכינוי "הון ושלטון" כלומר, כספי הטייקונים כשמן למכונות השלטון התקשורתי? ומי מממן את האומנים הללו כל ימות השנה?

האם עלינו להאמין אפוא, שדווקא גורמים אלו, הם הכואבים את מחירי הדיור או הלבן?

אכן, יש מקום להבין, שקיימת יקיצה כלשהי מההזיות שההמון הישראלי נוהג לשאוב דבר יום ביומו ממורי דרכו ומנצליו. אך כפי שהדברים נראים ברגע זה, המדובר הוא במניפולציה בקנה מידה מטורף, שעושים על גבו אלו המתפרנסים מאסונו של אותו המון. אמנם יתכן וישנם בקרב המוחים כאלו המכירים בכך, ורק רוצים לעשות שימוש מבוקר בשליטי התקשורת וברוניה. אך הללו, שייפגעו הכי הרבה אם האיזון הכלכלי יחזור למצב נורמאלי, עושים בקהל כבתוך שלהם לצרכם ולצרכם בלבד.

אשר על כן, בעינינו, השאלה מי יגבר לבסוף, היא שאלה פנימית בהחלט, כלומר דברים שבין הפוקרים לבין עצמם.

תובנה זאת, אינה פרי קונספירציה מעוותת המקוננת במוחותינו הקודחים. כל הצדדים בלי יוצא מן הכלל, עושים כל שבידם על מנת שנבין, שהדבר האחרון שהם מעוניינים בו, הוא שגם החרדים יהנו במשהו מהמחאה החברתית. כל אדם בעל צביון חרדי קל דעת, המתקרב להפגנות הללו, מושלך משם בבושת פנים, כאשר מדי יום ביומו, שוקדים השדרנים להדגיש, שהמצב הכלכלי מעורר המחאה, הוא באשמת החרדים והמתנחלים. זאת ועוד. אל קבוצות נוספות הבאות להפגין למען הטבות כלכליות כמו "ההורים" עם העגלות, התקשורת מצרפת בהבל פה עוד מיני מחאות בלתי כלכליות בעליל, כולל אלו של התועבה, כחלק בלתי נפרד של דרישות "הצדק החברתי".

אם עד עתה נעשה הדבר בחיסיון מה, שלשום הופיע מעל המרקע הפרשן הכלכלי האנטישמי נחמיה שטרסלר )בגרמנית יוליוס שטרייכר(, והודיע, שהכל באשמת החרדים, הרוכשים דירות ברבע ממחיריהן, וברוב חוצפתם לוקחים משכנתאות על מנת לממן את קניותיהם. המעמד הבינוני לדבריו, נושא על גביו אוכלוסיות אלו והגיע הזמן להיפרע מהם. עצם הופעתה של דמות אפילה זו על הצהרותיה הנבזיות במסגרת ה"מחאה החברתית", מלמדת על טיבה של זו האחרונה. המדובר באדם, שכל פועלו מעבר לרדיפת החרדים, מתבטא כל ימות השנה, בתמיכה בכלכלה ההזויה שהובילה את ההמון לאן שהובילה, תוך הדלחת מוחו בבשורות על חוסן כלכלי מעוות.

לגופו של עניין, אם כבר עולה כאן עניין הדיור, יש להעמיד דברים על דיוקם. ואם בקודקודו המוגבל של פרשן צר מוחין זה התערבבו הנתונים, הבה נעשה בהם סדר:

העובדה שעל כל דירה שקונה חילוני (אם כבר) לבנו, החרדי רוכש ארבע, אינה מלמדת על כך שהיא עולה לו רבע ממחירה. יחס זה של אחד לארבעה, מבטא יותר את מחירן המופקע של דירות באזורים הקרויים "מתחרדים", בהם קונים החרדים דירה בפי ארבעה משוויה האמיתי, ובכך מאפשרים לחילוני, לפרוש לעת זקנתו למה שקרוי אצלם "דיור מוגן", על מנת להישמר מחבריהם "מכבדי הזקנים" של בניו, או לעיתים אף מהם עצמם...

אכן זוהי רק חלקה של המשוואה. ואם באו הדברים לדיון, יש לעמוד גם על צידה השני: כאשר החרדי רוכש קורת גג לבניו, הוא משלם למדינה למעלה מחמישים אחוז במיסים ישירים ועלות הקרקע, ועוד כהנה וכהנה, במיסים עקיפים וארנונות שונות. כספים אלו שווים ערך למיסים, ששטרסלר וחבריו מהמעמד הגבוה משלמים במשך עשרות שנים ו"המעמד הבינוני" לעולם לא יכסה. יחס רכישות הנדל"ן בין החרדים לחילוניים במדינת ישראל, מעמיד חוב עצום אותו המדינה חייבת דווקא למגזר החרדי. יש להוסיף על כך את תשלומי עלות האשראי על המשכנתאות, שהחרדים אנוסים לקחת על עצמם, על מנת לממן את המיסים המטורפים הללו. העלאתן התכופה של עלויות אשראי אלו על ידי בנק ישראל, רק מוסיפה על החוב התופח והולך. אז איפה הכסף שטרסלר?

תופעת ההפגנות ההמוניות למען "צדק חברתי" הינה כרגע בעיצומה. עד כה, כל ניסיונות ההידברות של הממשלה עולים בתוהו. מנהיגי המחאה אינם מעוניינים בהידברות ואיש אינו יודע מה הן תביעותיהם הממוקדות. יש מקום רב להנחה, שהארגון המתחזק את ההפגנות הללו, הינו פוליטי במהותו ונקי מכל כוונה כלכלית אובייקטיבית. ברקע מרחשות כל העת שמועות מבוססות, שהמדובר בפרויקט נוסף של ה"קרן החדשה לישראל", כמיזם מבריק נוסף, למיטוט השלטון הדמוקרטי הנבחר במדינת ישראל. התבלטותם של עסקנים, טייקונים ושדרנים, שאין בינם לבין מצוקה כלכלית ולא כלום, אינה תורמת לאג´נדה חברתית כלשהי. הטייתם התדירה של הדברים, למסע רדיפה נוסף נגד החרדים, רק מעמיקה את אי האמון במניעים של מרכיבי המחאה החברתית הזו.

לעומת זאת, אין לחשוב שכל ההמונים העושים את זמנם באוהלים, שותפים לאלו המייצגים אותם. מן הסתם, חלקם מורכב מנצרכים אמתיים שהולכו שולל בידי אלו, הששים ברגע זה לרקוד על חתונת המחסור, לאחר שכאמור עוררוהו בכוונה תחילה. על חלקם האחר יש למנות ציבור חילוני "צפוני", המוקסם מכיכר "תחריר", שאין לו בעולמו, אלא את חיקויים של שכניו מן הלבנט בצעקנות לשמה. בקרוב נדע, האם המדובר במחאה אמיתית עם דרישות ספציפיות והגיוניות, המכוונות להוציא את הפוליטיקאים ממיטת הסדום הכלכלית האנטי חברתית, חסידת שטרסלר וה-oecd — או בהתמכרות נוספת של ההמון הישראלי, שתעמיק את שעבודו לגורמים הבונים עצמם על אסונו.

על אף אי אלו סיסמאות, המעוררות תקווה לשינויים שיקלו גם על צרכיו, אין לציבור החרדי דבר עם צורתה של מחאה זו כפי שהיא מנוהלת. מבחינה זו, יש לראות את ההתנכרות האנטי חרדית, המובעת בידי ההמון תועה הדרך שבכיכרות, כמחמאה חברתית.