הבקרים האחרונים קשים. אני מתעורר מאוחר כי אין לי עבודה, או משהו שווה להתעורר אליו.

אני אוסף את עצמי לאט לאט, הולך לסלון, מדליק את המחשב והנה- נתקע לי המוח לעוד כמה שעות.

אחר כך אני נזכר שלא שתיתי קפה בכלל, ולא אכלתי כלום. קפה אשתה בהמשך. ואוכל אני אוכל רק בערב.

לפני כמה חודשים הכל היה כל כך שונה. הודו אהובתי. התעוררתי בכל מיני מקומות, שתיתי מים עם לימון כי זה טוב לעיכול. לפעמים אכלתי ארוחות גדולות, לפעמים קטנות- הודיות, ולפעמים צ'אי או נס קפה. היה לי הכל- המון חברים חדשים, אנשים טובים באמצע הדרך, בחורות יפות, אוכל טוב, גיטרה ומפוחית, זמן לקרוא ספרים ו... בעיקר היה לי את הניצוץ הזה בעיניים...

עיניים לא משקרות. אתם מסתובבים במקומות שכאלה, ואתם רואים איך הכל פורח, איך כל מי שמסביבכם מאושר, אבל מבפנים. איך יודעים שזה מבפנים, שהוא מאושר אמיתי?

העיניים...

הן נוצצות כאלה, כאילו דומעות אבל לא. שרירי הפנים משתחררים מלחץ היום יום, והחיוך הופך לחיוך גדול ואמיתי.

לפני כמה חודשים היה לי את הניצוץ הזה בעיניים. הייתי מאושר אמיתי. החיים אתגרו אותי, עניינו אותי, ולא נמאסו עלי, כמו בזמן האחרון.

אף אחד לא רדף אחרי- לא צבא, לא ביטוח לאומי, לא עורכי דין, לא סלולר, לא מיסים ולא הבנק.

לא היה לי צורך לגלוש באינטרנט בבוקר. לא לבדוק אם היו שיחות שלא נענו בסלולרי. כלום. רק אני עם עצמי, עם מה שיש לעולם להציע לי, ועם חברים חדשים, ונוף מקסים.

וזו לא רק הודו- בכל מקום, שהוא מחוץ לחיים האלה שהרגילו אותנו, של רדיפה אחר הכסף, אנשים כמוני דועכים...

בעיקר אם הם עוד לא מצאו את הנישה שלהם, את המקום שלהם ליצירה.

כי אני אדם רגיש שמחפש אהבה, וטוב, ותנאים ליצירה- להוציא את הכשרון שלי החוצה. להתבטא.

בזמן האחרון עזבתי דירה, נפרדתי מחברה, פוטרתי מעבודה, עוקל לי החשבון, היו לי כמה חובות, ואני באמת לא רוצה לדעת מה הולך שם בביטוח הלאומי...

עכשיו בוקר. סליחה, צהריים. אין לי כח לצאת החוצה כל כך. אין לי את הדרייב.

מה שיש לי זה עיניים כבויות. כמו של המון המון אנשים מסביבי כאן בארץ שלנו. עיניים חסרי ניצוץ. עיניים שלא מזמינות אותך להיכרות, כי הן מלאות בפחד ובאכזבות. לכן כל אחד הולך לו הכי מהר שהוא יכול ברחוב, עם מבט קפוא קדימה שלא מסתכל לא ימינה ולא שמאלה- רק ישר, אל עבר נקודה לא ברורה. רק שלא ייפגשו העיניים.

אני מתגעגע לעצמי, לעצמי עם הניצוץ בעיניים, והשרירים הרפויים בפנים...