השעה אחת עשרה לפני הצהריים. יללות החתול הג'ינג'י העירו את פנינה בורגול משנתה. היא התמתחה במיטתה וכיסתה את ראשה בשמיכה וביקשה להמשיך לישון, אך לאחר שהחתול הג'ינג'י שלה התמיד ביללותיו, היא נאנחה, פלטה קללה עסיסית מהלקסיקון העשיר שלה, והסירה מעליה את השמיכה, בנסיון נואש להתעורר.
פנינה בורגול הצליחה להרדם רק לפנות בוקר. בגילה המתקדם קשה להרדם בלילה, ולא פחות קשה מזה היא היקיצה בבוקר. רק יללותיו הנמשכות של הג'ינג'י מנעו אצלה את התופעה המביכה של בריחת שתן, אשר בזמן האחרון הפכה להיות תדירה, ואף כמעט יום – יומית.
היא הושיטה את רגלה הימנית לרצפה, ובעקבותיה את אחותה השמאלית, ולאחר מכן עברה למצב ישיבה, תוך שהיא משפשפת את עיניה, ופולטת קללות בשפה עשירה, שהפכה להיות עם השנים לסמלה המסחרי.
לאחר דקה או שתיים של התאוששות, הושיטה פנינה בורגול את ידה אל ההליכון שניצב ליד מיטתה, ותוך שהיא פולטת אנחה כבדה, התרוממה למצב עמידה, והחלה עושה את דרכה בחיפזון לכיוון השרותים.
בעבר היתה פנינה בורגול רקדנית די ידועה, אשר המוניטין שלה נבע לא רק מכשרונה הבינוני, אלא בעיקר משפת הרחוב העשירה שלה, ומכשרונה המיוחד לתפוש את תשומת לבם של מדורי הרכילות של המגזינים הנפוצים.
על אף שיכולותיה בריקוד פחתו מאד בשנים האחרונות, היא ממשיכה להתקשר מדי יום ביומו אל חזי - הסוכן המזדקן שלה, ומשמיעה באוזניו טענות קשות על כך שכבר שנה לפחות שאינו מצליח לסדר לה הופעות חדשות.
חזי – סוכן האמנים הוותיק ישב במשרדו המוזנח ועטור הפוסטרים של מיטב אמני העבר, והתעמק בפתרון תשבץ, שאותו מצא מודפס על דף של עתון ישן בשרותים המשותפים של הבית המשותף שבו שוכן משרדו. על הקיר שממול היה תלוי פוסטר ענק ועתיק יומין, שבמרכזו תמונה של פנינה בורגול כשהיא רוקדת כסולנית במחזמר ישן בשם "הבה נרגילה", אשר זכה לפני כשלושים שנה להצלחה מסחררת, ואף יצא לסיבוב הופעות מוצלח מאד בקפריסין. בימינו החזיק הסוכן המזקין עט, ובין האצבעות של ידו השניה, אשר הצהיבו משנות עישון מרובות - סיגריה דולקת. הוא ייחל בשקיקה לשיחת טלפון מזמרת צעירה שהכיר יום קודם בסניף השכונתי של רשת מרכולים חרדית, אשר נפתחה לאחרונה בלב השכונה, ואשר מחירי המצרכים שנמכרו בה, היו זולים בשיעור ניכר מאלה שבמרכול היוקרתי שממול למשרדו. לאור מצב עסקיו העלוב, הוא ניסה לחסוך ככל יכולתו בהוצאות, וברר בקפדנות את החנויות שבהן בחר לערוך את קניותיו.
לפתע צלצל הטלפון הישן המונח על שולחנו. חזי מיהר להרימו, ופלט לתוך הפומית "הלו" ידידותי. לאכזבתו, נענה ה"הלו" החביב שלו בקללה עסיסית: "יא דביל, יש לך סוף סוף איזו הופעה בשבילי?" חזי זיהה מייד את קולה של פנינה בורגול, אך שאל בנימוס: "מי מדבר בבקשה?".
לשאלתו המנומסת של חזי, השיבה פנינה בורגול בקללה נוספת: "יא אהבל, פתאום אתה כבר לא מכיר את הקול שלי? תפסיק להסתתר ממני. אני יודעת שלרקדניות הצעירות שזה עתה השתחררו מהצבא אתה מסדר עבודות מכאן ועד הודעה חדשה, ורק בשבילי, עם כל הנסיון רב השנים שלי, אין לך שום דבר".
חזי גיחך בקול, והשיב: "תגידי, בורגול. מתי עם כל הנסיון שלך הצלחת לעשות שפגאט בפעם האחרונה?". לאחר מכן כיבה את הסיגריה בשאריות הקפה שבכוס שעל שולחנו, והחל לחטט בשקידה עם אצבעו הצהובה בנחירו השמאלי.
פנינה בורגול נשכה את שפתה התחתונה, והשיבה בקול עצוב: "הרי אתה יודע חזי, שיש לי בעיות קשות במפרקים, וכי עלי לעבור בקרוב ניתוח בעמוד השדרה?! אז אולי תמצא לי עבודה? אני מוכנה לעבוד אפילו כמורה מחליפה לריתמיקה באיזה גן ילדים....".
עיניו של חזי אורו לפתע. "יש לי רעיון" הוא אמר בהתלהבות. "אתמול פנו אלי מן המטה של מפגיני המחאה בשדרות רוטשילד, ושאלו אם יש אמנים שמוכנים להופיע בפניהם בהתנדבות".
"תשמע דגנרט" השיבה פנינה בורגול בזעף. "אני לא מוכנה לבזבז את כשרוני על הצפונבונים האלה. מצדי שילכו לראות הופעות בהיכל התרבות או בקיסריה".
"את שוב מתחילה עם שנאת האשכנזים שלך? שכחת כבר איך ידעת לגלות אליהם חיבה גדולה כאשר קנו כרטיסים להופעות שלך, כאשר היה עוד מי שהיה מוכן לבזבז על זה את כספו?".
"דחיל ראבק חזי" שינתה פנינה בורגול באחת את טון הדיבור שלה. " אל תהיה כזה כבד. אתה יודע שאני לא שונאת אשכנזים, אלא רק ילדים של אשכנזים.... זה הכל בראש שלך, בגלל שהוריך ימח שמם וזכרם ניספו בשואה".
חזי הוציא את אצבעו מן האף, ולאחר שבחן בעניין רב את הממצאים, תקע אותה לנחיר הימני, והחל לנקותו בעבודת שיוף קפדנית. לאחר שתיקה קצרה השמיע שיעול קצר ואמר: "בורגול, עיניים שלי, יש לי רעיון נפלא, שמעתי שהטלויזיה מתכננת להפיק בקרוב סידרת ריאליטי מהממת, בשם "חייט נולד". אולי אצליח לסדר לך שם תפקיד כאחת מצוות השופטים".
"תודה חזי. אתה יודע איך אני מתה עליך, נכון?" השיבה פנינה בורגול בשמחה. " אשמח גם לשלב בתוכנית קטע סולו של מחול מודרני, וגם לא איכפת לי מהתשלום אם תהיה עם זה בעיה. רק שידאגו לספק לי כסא אורטופדי. טוב חזיניו? אתה עוד תראה: יום אחד אפרוש כנפיים, ואז כולם ישובו ויזכרו מי זאת פנינה בורגול...".
"יאללה, נדבר מחר", השיב חזי ומיהר לנתק את הטלפון.
פנינה בורגול נאנחה, ופנתה אל הג'ינג'י שהתחכך כל העת ברגלה:"יא פולני אחד, אם אני מקבלת את העבודה בטלויזיה, אני קונה לך נקניק באורך של מטר, כמו שהיה לאברשקה עליו השלום", ופרצה בצחוק רועם, אשר רק החתול זכה לשמעו, אך מסיבות השמורות עמו, נמנע מתגובה ממשית מעבר לאיזה מיאו קצר. לאחר מכן נאנחה והוסיפה: "מתוק שלי, לא התכוונתי ברצינות כשקראתי לך "פולני". הרי אתה יודע כמה אני מתה עליך.... ועכשיו אני הולכת לקופת חולים. יש לי תור אצל הרופא הגריאטרי הרוסי - זה שלא משתזף. כבר סיפרתי לך עליו. אתה תשמור על הבית עד שאחזור, בסדר חמודי?".
|